Loading AI tools
שיר רוק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האונס הוא שיר מחאה מתוך אופרת הרוק הישראלית, "מאמי", שיצאה לאור בשנת 1986. השיר הפך ללהיט ועורר ביקורת רבה בציבור הישראלי עקב תוכנו הפרובוקטיבי, ואף נאסר לשידור בתחנות הרדיו בישראל.
שיר | |
מתוך האלבום מאמי | |
יצא לאור | 1986 |
---|---|
סוגה | אופרת רוק |
שפה | עברית |
אורך | 7:30 |
כתיבה | הלל מיטלפונקט |
לחן | אהוד בנאי, יוסי מר חיים |
הפקה | שפי ישי, יוסי אלפנט |
עיבוד | שפי ישי, יוסי אלפנט |
השיר נכתב על ידי המחזאי הישראלי הלל מיטלפונקט וכלל טקסט פוליטי-מיני וחריף (”"מאמי יא מאמי / תפתחי את הרגלים / לשבעה מדוכאים / שבעה פלשתינאים / עשרים שנות כיבוש / יותר לא נמתין / בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין"”). הוא הולחן בידי אהוד בנאי ויוסי מר חיים[1]. לימים, בריאיון לשי להב, תיאר בנאי את תהליך הלחנת השיר:
אני זוכר שקיבלתי את הטקסט של האונס וישר הלחנתי אותו על הגיטרה. באופן מוזר זה הצחיק אותי וחשבתי שמשהו אצלי לא בסדר. שרתי את זה להלל, הוא התגלגל מצחוק והבנתי שאני לא פסיכי. לפעמים דווקא דברים הפוכים עובדים, טקסט קשה עם לחן מזרחי פשוט. בשיר הזה הלל העביר איזו אמת. כואבת, מתריסה, אבל מתפוצצת בפרצוף.
— שי להב, מאמי- מיה: 15 שנה אחרי נפגשים יוצרי "מאמי" לשיחת נוסטלגיה פוסט מחאתית, מעריב, 28 בדצמבר 2001
השיר הוא שיר מחאה[2][3] באורך של 7:30 דקות[4][5]. הוא בוצע על ידי בנאי כחלק מאופרת הרוק הישראלית, "מאמי", שיצאה לאור בשנת 1986[6][7], תוך שהוא מנגן בגיטרה אקוסטית ומייצג את האנס, בעוד מזי כהן גילמה את מאמי הנאנסת[8][9].
עלילת אופרת הרוק מספרת על מאמי, נערה העובדת כמלצרית בפאב "גוטה גוטה". בחלק של שיר האונס במחזמר, מאמי עוברת ניסיון אונס על ידי שבעה מלצרים פלסטינים מעזה, במרתף הפאב בו היא עובדת.
במרץ 2020 יצא לאור הסרט "מאמי", עיבוד קולנועי המבוסס על אופרת הרוק בבימויה של קרן ידעיה כשעיבוד השירים בוצע על ידי דודו טסה. בעיבוד הקולנועי, סצנת האונס שונתה, והיא איננה כוללת ניסיון אונס פיזי, אלא מתנהלת כדיאלוג בין מאמי לבין אחד הפועלים הפלסטינים. ככלל, היחס של הפועלים הפלסטינים למאמי הוא חיובי ורחמן. כך למשל הטקסט "20 שנות כיבוש, יותר לא נמתין, בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין", הוחלף במשפט "שנים על גבי שנים / לחירות צמאים"[10]. לדברי דודו טסה, הדבר קרה לאחר שכשהשחקנים הפלסטינים קראו את הטקסט באודישנים, רובם לא הסכימו להגיד '50 שנות כיבוש', אלא '70 שנות כיבוש'. והשיח הופך להיות האם מדברים על הנכבה או על מלחמת ששת הימים[11].
הלל מיטלפונקט הביע הסתייגות מהעיבוד הקולנועי ואמר "הייתי די לא שלם עם הסרט.. כשצפיתי בו גיליתי שחלק מהחומרים לא היו בפנים, שהיא שינתה טקסטים. 'שיר האונס' הפך פתאום למעין דיאלוג בעברית וערבית. היה לי קצת כאב לב מהעניין אז פשוט ניתקתי את עצמי"[12]. מבקרת הקולנוע יעל שוב ממגזין Time Out כתבה כי השיר מוגש בסרט כדיון פוליטי נטול מתח דרמטי[13].
שיר האונס, עם יציאתו, הפך ללהיט מפורסם[14][15][8]. בעקבות הטקסט הפרובוקטיבי של השיר התעורר בציבור הישראלי ויכוח ציבורי נוקב לגביו[7][16][11][17], ואף נאסר לשידור בתחנות הרדיו בישראל[7][18].
ירון פריד מכותרת ראשית כתב כי חלק האונס בשיר היה שיא הפרובוקציה של אופרת הרוק[19], ואילן שאול ממעריב כינה חלק זה בתור הסצנה המטרידה ביותר באופרה[20].
אסף נבו ממאקו כינה אותו בתור השיר הבוטה והמזעזע ביותר באופרה[21]. מוריה קור מישראל היום כתבה כי זהו אחד הטקסטים המזוויעים שנכתבו[22], ודור בביוף מ-nrg כתב שהמסר של השיר מורכב ונוקב יותר ממה שנראה בקריאה ראשונה[23].
עינב שיף מ-ynet כתבה על השיר כי הוא מתאר את ה"כאפה" הכי מצלצלת של מאמי[10], ואור סיגולי מגלובס כתב כי זהו השיר העיקרי ששרד עד לעשור השלישי של המאה ה-21[24].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.