עונת 1954/1955 ב-NBA
עונת כדורסל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עונת 1954/1955 היא העונה התשיעית של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה הראשונה של סירקיוז נשיונלס בתואר האליפות, לאחר שגברה בסדרת הגמר על פורט ויין פיסטונס בתוצאה 4-3. דולף שייז הוביל את קלעי האלופה בסדרת הגמר, כשקלע 19 נקודות בממוצע למשחק. קבוצת בולטימור בולטס התפרקה במהלך העונה, לאחר שהספיקה להשתתף ב-14 משחקים, והותירה את הליגה עם שמונה קבוצות בלבד.[1] במטרה להגביר את קצב המשחק ב-NBA, התקינה הליגה את שעון הזריקות שמחייב את קבוצת ההתקפה לזרוק לסל תוך 24 שניות. השעון החדש, יחד עם מספר חוקים בנושא העבירות, יצרו מהפכה בליגת ה-NBA. ממוצע הזריקות לקבוצה במשחק בתקופה שקדמה לשעון הזריקות עמד על כ-79 נקודות למשחק, וכבר בעונת 1954/55 עלה הממוצע של הקבוצות לכ-93 נקודות למשחק.[2]
| תאריך התחלה | 30 באוקטובר 1954 |
|---|---|
| תאריך סיום | 10 באפריל 1955 |
| מספר קבוצות | 8 |
| מספר משחקים לקבוצה | 72 |
| דראפט 1954 | |
| בחירה ראשונה | פרנק סלבי |
| על ידי | בולטימור בולטס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | סירקיוז נשיונלס, פורט ויין פיסטונס |
| MVP של העונה הסדירה | לא נבחר |
| מלך הסלים | ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | סירקיוז נשיונלס |
| אלופת המערב | פורט ויין פיסטונס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | סירקיוז נשיונלס |
| MVP של סדרת הגמר | לא נבחר |
דראפט 1954
סכם
פרספקטיבה
בדראפט ה-NBA, שהתקיים ב-24 באפריל 1954 בעיר ניו יורק, נבחרו בסך הכול 100 שחקנים, מתוכם 28 שיחקו בליגת ה-NBA. במקום הראשון בחרה קבוצת בולטימור בולטס את פרנק סלבי, ששותף בשני משחקי אולסטאר לאורך הקריירה. מילווקי הוקס ניצלה את הבחירה השנייה כדי לבחור את הסנטר בוב פטיט, שזכה בסיום העונה בתואר רוקי השנה ב-NBA, והוביל את ההוקס לאליפות בעונת 1957/1958. לאורך הדראפט נבחרו בסך הכול שמונה שחקני אולסטאר: פרנק סלבי, בוב פטיט, ג'ין שו (בחירה שלישית), ג'וני קר (6), לארי קוסטלו (12), ריצ'י גוארין (17), צ'אק נובל (30) ודיק גרמייקר (80). לאחר פרישתם הוצגו פטיט וגוארין בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך 13 סיבובים):
| בחירות דראפט 1954 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
| סיבוב ראשון | ||||
|---|---|---|---|---|
| מספר בחירה |
שם | מדינה | מכללה/קבוצה | קבוצה בוחרת |
| 1 | פרנק סלבי |  ארצות הברית |
אוניברסיטת פורמן | בולטימור בולטס |
| 2 | בוב פטיט | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה | מילווקי הוקס |
| 3 | ג'ין שו | ארצות הברית |
אוניברסיטת מרילנד | פילדלפיה ווריורס |
| 4 | דיק רוזנטל | ארצות הברית |
אוניברסיטת נוטרדאם | פורט ויין פיסטונס |
| 5 | טוגו פאלאצי | ארצות הברית |
אוניברסיטת הולי קרוס | בוסטון סלטיקס |
| 6 | ג'וני קר | ארצות הברית |
אוניברסיטת אילינוי | סירקיוז נשיונלס |
| 7 | טום מרשל | ארצות הברית |
אוניברסיטת מערב קנטקי | רוצ'סטר רויאלס |
| 8 | ג'ק טרנר | ארצות הברית |
אוניברסיטת מערב קנטקי | ניו יורק ניקס |
| 9 | אד קלפאט | ארצות הברית |
אוניברסיטת מינסוטה | מיניאפוליס לייקרס |
אולסטאר 1955
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-18 בינואר 1955 בעיר ניו יורק. את סגלי הקבוצות בחרו עיתונאים מרחבי ארצות הברית, ואת החמישיות הפותחות בחרו מאמני קבוצות האולסטאר. המאמנים במשחק היו אל סרבי מסירקיוז נשיונלס וצ'ארלי אקמן מפורט ויין פיסטונס. חמישיית המזרח כללה את בוב קוזי, פול סימור, הארי גלאטין, דולף שייז ואד מקאולי, וחמישיית המערב כללה את אנדי פיליפ, בובי ואנזר, ג'ים פולארד, ג'ורג' יארדלי ולארי פאוסט. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 100-91, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה ביל שרמן מבוסטון סלטיקס, שעלה כמחליף וקלע 15 נקודות עבור הקבוצה המנצחת.[4]
טבלת העונה הסדירה
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | סירקיוז נשיונלס* | 43 | 29 | 0.597 | – |
| 2 | ניו יורק ניקס* | 38 | 34 | 0.528 | 5 |
| 3 | בוסטון סלטיקס* | 36 | 36 | 0.500 | 7 |
| 4 | פילדלפיה ווריורס | 33 | 39 | 0.458 | 10 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | פורט ויין פיסטונס* | 43 | 29 | 0.597 | – |
| 2 | מיניאפוליס לייקרס* | 40 | 32 | 0.556 | 3 |
| 3 | רוצ'סטר רויאלס* | 29 | 43 | 0.403 | 14 |
| 4 | מילווקי הוקס | 26 | 46 | 0.361 | 17 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | ניל ג'ונסטון | פילדלפיה ווריורס | 22.7 |
| ריבאונדים למשחק | ניל ג'ונסטון | פילדלפיה ווריורס | 15.1 |
| אסיסטים למשחק | בוב קוזי | בוסטון סלטיקס | 7.8 |
| אחוזים מהשדה | לארי פאוסט | פורט ויין פיסטונס | 48.7% |
| אחוזים מקו העונשין | ביל שרמן | בוסטון סלטיקס | 89.7% |
| נקודות מדד | ניל ג'ונסטון | פילדלפיה ווריורס | 25.4 |
פרסים
חמישיות העונה
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| בוב קוזי (בוסטון סלטיקס) | סלייטר מרטין (מיניאפוליס לייקרס) |
| דולף שייז (סירקיוז נשיונלס) | ביל שרמן (בוסטון סלטיקס) |
| לארי פאוסט (פורט ויין פיסטונס) | פול סימור (סירקיוז נשיונלס) |
| בוב פטיט (מילווקי הוקס) | הארי גלאטין (ניו יורק ניקס) |
| ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס) | ורן מיקלסן (מיניאפוליס לייקרס) |
פלייאוף 1955
סגל האלופה, סירקיוז נאשיונלס: דולף שייז, רד קר, פול סימור, רד רוצ'ה, ארל לויד, ג'ורג' קינג, בילי קנוויל, דיק פארלי, וולי אוסטרקורן וג'ים טאקר.
מאמן ראשי: אל סרבי.
| חצי גמר אזורי | גמר אזורי | גמר ה-NBA | ||||||||
| מזרח | ||||||||||
| (1) סירקיוז נשיונלס | 3 | |||||||||
| (3) בוסטון סלטיקס | 1 | |||||||||
| (2) ניו יורק ניקס | 1 | |||||||||
| (3) בוסטון סלטיקס | 2 | |||||||||
| (1) סירקיוז נשיונלס | 4 | |||||||||
| מערב | ||||||||||
| (1) פורט ויין פיסטונס | 3 | |||||||||
| (1) פורט ויין פיסטונס | 3 | |||||||||
| (2) מיניאפוליס לייקרס | 1 | |||||||||
| (2) מיניאפוליס לייקרס | 2 | |||||||||
| (3) רוצ'סטר רויאלס | 1 | |||||||||
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.