דניאיל חארמס

דניאיל איבנוביץ' חארמס (ברוסית: Даниил Иванович Хармс; נולד ב-(17 בדצמבר 1905 בסנקט פטרבורג ומת בכלא הרוסי ב-2 בפברואר 1942) היה סופר וסאטיריקן של התקופה הסובייטית המוקדמת, שכתב בסגנונות הסוריאליזם והאבסורד.

דניאיל חארמס
Даниил Иванович Ювачёв

לידה	17 בדצמבר 1905 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	2 בפברואר 1942 (בגיל 36) סנקט פטרבורג, ברה"מ
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
שם עט	Хармс, Daniil Charms
מקום לימודים	Saint Peter's School
שפות היצירה	רוסית
סוגה	פרוזה, מסה, דרמה, שירה
זרם ספרותי	מודרניזם
יצירות בולטות	The Old Woman, Elizaveta Bam, Incidences
תקופת הפעילות	מ-1925
בן או בת זוג	Marina Vladimirovna Durnovo
חתימה

חייו

נולד בשם דניאיל איבנוביץ' יובאצ'וב (רוסית: Даниил Иванович Ювачёв). את שם העט "חארמס" (Kharms) המציא בתקופת לימודיו בתיכון הגרמני היוקרתי "פטרשולה" (Peterschule), כנראה בהשפעת אהדתו לשרלוק הולמס של ארתור קונאן דויל. בשהותו שם, למד את יסודות השפות האנגלית והגרמנית. שמות עט נוספים בהם השתמש היו "חורמס" (Khorms), "צ'ארמס" (Charms), "שאראדם" (Shardam) ועוד.

ב-1924 נכנס חארמס לטכניון לחשמל של לנינגרד, משם נזרק עקב "חוסר השתתפות בפעילויות חברתיות". אחרי גירושו, התמסר לחלוטין לספרות ולעיסוק בה. ב-1927 הוקמה אגודת כותבי ספרות הילדים הרוסית, וחארמס הוזמן להיות חבר בה. בשנים 1928 עד 1941, חארמס עסק בספרות לילדים ללא הרף.

חארמס הואשם בפעילות אנטי-סובייטית, ובתחילת שנות ה-30 נכלא, נשפט, ונידון לגלות בקורסק שבמרכז רוסיה. שנתיים לאחר מכן חזר ללנינגרד, כאשר שמו מופיע ברשימה של אנשים חשודים פוליטית, ואיום במאסר נוסף מרחף מעל ראשו. ביולי 1941, במהלך המצור על לנינגרד, חארמס נעצר בשנית באשמת תבוסתנות. הוא גווע ברעב ומת ב-2 בפברואר 1942. בן 36 בלבד במותו.

עבודתו

רוב סיפוריו של חארמס הם גפניות: מעין סיפור-מקרה קצר, לעיתים קטע מחזה, תיאור כללי ולא מפורט של התרחשות. לעיתים קרובות אורכן לא עולה על מספר פיסקאות בודדות. בסיפוריו של חארמס מוצגות, לחלופין, סצנות של עוני ומחסור וכן התרחשויות פנטסטיות וחלומיות וקומדיה נרחבת. לא פעם משולבות בהן הופעות פארודיות ולא הולמות של סופרים רוסים מפורסמים ומוערכים, כמו אלכסנדר פושקין וניקולאי גוגול.

עולמו של חארמס הוא בלתי צפוי ומאופיין באי-סדר; דמויות חוזרות על אותן הפעולות פעמים רבות וברציפות, ומתנהגות באופן לא רציונלי; עלילות ליניאריות מתחילות להתפתח אך מופרעות על ידי קטסטרופות בלתי מוסברות אשר שולחות אותן לכיוונים שונים לחלוטין.

בשנות ה-20 של המאה ה-20, לקח חארמס חלק בהקמת האובריו (רוסית: ОБэРИу) - איגוד אמנות ריאליסטית, והיה לאחד ממובילי האמנות השמאלנית. בשנות ה-30, כאשר הזרם המרכזי של הספרות הסובייטית הלך ונהיה יותר ויותר שמרני ביחס לקווים המנחים של הריאליזם הסובייטי, חארמס מצא מחסה בספרות הילדים. רבים מן הסיפורים הקצרים והפואמות שחיבר עבור ילדים ופורסמו במגזינים סובייטיים שונים, נחשבים ליצירות קלאסיות בסוגה זו, ועד היום כ-20 ספרי הילדים שפרסם מוכרים היטב ואהובים מאוד ברוסיה.

כתביו של חארמס למבוגרים לא פורסמו בימי חייו והתגלו לציבור רק לאחר מותו של סטלין. בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60, החלו הסמיזדט (אנגלית: Samizdat; התפוצה המחתרתית של ספרות שדוכאה על ידי המשטר הסובייטי) לאסוף אותם ולפרסמם במידה מוגבלת. אולם, רק בסוף שנות ה-80, עת החל המשטר הקומוניסטי לקרוס, פורסמו יצירותיו ברוסיה באופן רחב. למערב הגיעו הכתבים כבר בשנות ה-60, כאשר חוקרים-סלאביסטיים מארצות הברית ביקרו ברוסיה ופרסמו בגרמניה, בצרפת ובארצות הברית טקסטים ששמעו ממכריהם במוסקבה או בלנינגרד. אסופה מלאה של כתבי חארמס ששרדו פורסמה בברמן, בארבעה כרכים, בשנים 1988-1978.

ספרו שתורגם לעברית

• אני אוהב לשבור לאנשים את הפרצוף, תרגם מרוסית; רועי חן, ספרית מעריב, אור יהודה, תשס"ג 2003.
• גורלה של אשת הפרופסור, אסופת סיפורים, תרגמה מרוסית; יוליה אגמון, הוצאת פרפר, תשפ"ד 2024.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאיל חארמס בוויקישיתוף

• דניאיל חארמס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דניאיל חארמס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• דניאיל חארמס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דניאיל חארמס, מרוסית ריטה קוגן, שיר: החתולה המופלאה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2019
• דניאיל חארמס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• דניאיל חארמס, דף שער בספרייה הלאומית