דמיטרי מיליוטין

דמיטרי אלקסייביץ' מיליוטין (ברוסית: Милютин, Дмитрий Алексеевич; ‏28 ביוני 1816, מוסקבה, האימפריה הרוסית - 25 בינואר 1912, סמייז, חצי האי קרים האימפריה הרוסית) היה שר המלחמה הרוסי בין השנים 1861 – 1881, ב-1898 הועלה לדרגת פילדמרשל והיה האחרון שנשא בדרגה זו מבין אנשי הצבא של האימפריה הרוסית. מיליוטין אחראי לשיקום צבא האימפריה הרוסית לאחר התבוסה במלחמת קרים, להפיכתו לצבא מודרני, מאומן ובעל תשתית אנושית רחבה המבוססת על גיוס חובה, בסיסי קבע וציוד חדיש אשר הובילו אותו לניצחון המוחץ על האימפריה העות'מאנית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). דמיטרי מיליוטין מילא תפקיד עיקרי ברצח העם הצ'רקסי.

דמיטרי אלקסייביץ' מיליוטין
Милютин, Дмитрий Алексеевич

הפילדמרשל דמיטרי מיליוטין
לידה	28 ביוני 1816 מוסקבה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה	25 בינואר 1912 (בגיל 95) סמייז קרים האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות במנזר נובודוויצ'י
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	פנימיית אוניברסיטת מוסקבה האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית
בן או בת זוג	נטליה מיכאילובה פונסט
צאצאים	יליזבטה מיליוטינה, אלכסיי מיליוטין, אלנה דמיטרייבנה מיליוטינה
השתייכות	האימפריה הרוסית צבא האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	1833–1898 (כ־65 שנים)
דרגה	פילדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד גדוד במלחמת הקווקז ראש המטה הכללי של הגיס הקווקזי של הצבא הרוסי, 6 בדצמבר 1857 – 30 באוגוסט 1860 מפקד הצבא הקיסרי הרוסי
פעולות ומבצעים
מלחמת הקווקז דיכוי מרד האימאם שאמיל בדאגסטן שר המלחמה בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)
עיטורים
פרס דמידוב (1853) אביר במסדר אלכסנדר נבסקי מסדר לאופולד מסדר כתר הברזל מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה המסדר המלכותי של השרפים מסדר הפיל מסדר בית הכתר הוונדי פור לה מריט מסדר צלב טאקובו עיטור אריה ושמש מסדר סטניסלב הקדוש צלב גדול של לגיון הכבוד מסדר הנסיך דנילו הראשון מסדר ולדימיר הקדוש אות המסדר גאורגיוס הקדוש מסדר העיט האדום אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש מסדר העיט השחור מסדר הדקל האקדמי צלב הקווקז עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 מסדר סנטה אנה, דרגה 2 אות מסדר העיט הלבן עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה מסדר האריה והשמש, דרגה ראשונה מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 עיטור הכוכב של רומניה מדלייה עבור כיבוד צ'צ'ניה ודגסטאן מדלייה עבור כיבוש מערב הקווקז אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שנייה עיטור אנדריי הקדוש מסדר העיט האדום, דרגה 1 מסדר כתר הברזל
תפקידים אזרחיים
סגן שר המלחמה הרוסי 30 באוגוסט 1860 – 9 בנובמבר 1861 שר המלחמה הרוסי 9 בנובמבר 1861 – 22 במאי 1881

חייו

ב-1833 סיים מיליוטין את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה וב-1836 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית. הוא נטל חלק במלחמת הקווקז כמפקד גדוד, נפצע בקרב ולאחר החלמתו עבר לכהן כמרצה באקדמיה הצבאית, שם התבלט כלוחם למען רפורמות במבנה ושיטות הלחימה של הצבא הרוסי. לאחר מלחמת קרים העלה מיליוטין הצעות מהפכניות לשינויים בצבא הרוסי אשר מצאו אוזן קשבת אצל אלכסנדר השני וב-1861 הוא מונה לתפקיד שר המלחמה.

עם הכניסה לתפקידו כשר המלחמה, החל מיליוטין בשורת רפורמות חסרות תקדים בצבא הרוסי. הוא פעל לביטול גזרת הקנטוניסטים והנהגת גיוס חובה כדי ליצור מאגר כוח אדם גדול ומאומן. מיליוטין חילק את האימפריה למחוזות צבאיים, הקים מנגנון גיוס לכל הגברים בגילאי 20 ומעלה והם חויבו לשרת 6 שנים בשירות סדיר ועוד 9 בשירות מילואים. מיליוטין הקים לראשונה מחנות קבע ובסיסי אמונים לצבא הרוסי ויצר למעשה את מנגנוני הצבא המודרני של המאה ה-20.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), באו הרפורמות של מיליוטין לידי ביטוי, כאשר הרוסים ניצחו באופן מכריע את המערכה ויצאו ממנה כאחת המעצמות המובילות בעולם.

ב-1898 קודם מיליוטין לדרגת פילדמרשל והיה האחרון בשורת הפילדמרשלים של האימפריה הרוסית (אם כי בשנים 1910–1912 הוענקה דרגה זו כדרגת כבוד לניקולה הראשון, מלך מונטנגרו ולקרול הראשון, מלך רומניה) .דמיטרי מיליוטין מת בעיר סמייז שבחצי האי קרים, ב-25 בינואר 1912 ונקבר במנזר נובודוויצ'י שבמוסקבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דמיטרי מיליוטין בוויקישיתוף

• דמיטרי מיליוטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)