דלקת אוזניים
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלקת אוזניים היא מונח כללי המתאר דלקת או זיהום של האוזן. המונח מתייחס הן לבעלי חיים והן לבני אדם. מחלקים את דלקת האוזניים לשלושה סוגים על פי מיקומה באוזן:
- דלקת האוזן החיצונית, Otitis externa, external otitis - בדלקת זו הפגיעה היא מהאפרכסת עד לעור התוף. סימניה הם כאבים המתחזקים בנגיעה באוזן או במשיכתה, באודם בתעלת השמע ובהפרשות.
- דלקת האוזן התיכונה, Otitis media - דלקת מעור התוף ועד לעצמות השמע, כתוצאה מהצטברות של נוזל מאחורי עור התוף. דלקת זו נפוצה מאוד אצל ילדים ולעיתים מצריכה ניתוח מירינגטומיה והחדרת טובוס. היא מתבטאת בכאבים חזקים, חום, הפרעות בשמיעה ובשיווי המשקל, הפרשות רבות המתחזקות עם קרע עור התוף, ואודם באזור עור התוף.
- דלקת האוזן הפנימית, Otitis interna, labyrinthitis - האוזן הפנימית כוללת את השבלול וכן איברי חישה, איזון ושמיעה. לכן, כשאזור זה לוקה בדלקת סימן מרכזי הוא סחרחורת.
טיפול |
|
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D010031 |

גורמים
הגורמים לדלקת אוזניים כוללים זיהומים חיידקיים וויראליים, אלרגיות ושינויים בלחץ האוויר. זיהומים בדרכי הנשימה העליונות יכולים להתפשט אל האוזן התיכונה ולגרום לדלקת.[1]
הדלקת יכולה להתרחש בעקבות מחלות כמו הצטננות, שפעת או דלקת גרון, שמובילות להצטברות נוזלים באוזן התיכונה. גורמים נוספים כוללים אלרגיות, עישון פסיבי, שינויי גובה, לחות גבוהה או חשיפה לאוויר מזוהם.[2]
ילדים צעירים נמצאים בסיכון מוגבר בשל מבנה תעלות השמע שלהם.[1]
תסמינים וסימנים קליניים
התסמינים לדלקת אוזניים כוללים כאב אוזניים, ירידה בשמיעה, חום והפרשות מהאוזן. אצל תינוקות וילדים קטנים ניתן להבחין בתסמינים נוספים כגון בכי מוגבר, אי שקט ואיבוד תיאבון. במקרים חמורים יותר, הדלקת עלולה לגרום לקרע בעור התוף וליצירת הפרשה מוגלתית.[3][1][4]
דרכי אבחון
האבחון של דלקת אוזניים (otitis media) מתבצע על ידי רופא באמצעות מספר בדיקות, הכוללות:
- בדיקה פיזית: הרופא יבחן את האוזן בעזרת אוטוסקופ (אנ'), מכשיר עם אור ועדשה, כדי לבדוק אם יש סימנים של דלקת או הצטברות נוזלים.
- טימפנומטריה: בדיקה זו מודדת את תגובת עור התוף לשינויים בלחץ אוויר, מה שעוזר לזהות אם יש נוזלים באוזן התיכונה.
- בדיקות שמיעה: במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות שמיעה כדי להעריך את ההשפעה של הדלקת על השמיעה.[5]
טיפול
הטיפול בדלקת אוזניים משתנה בהתאם לחומרת המצב וסוג הדלקת. במקרים קלים ניתן להסתפק בטיפולים ביתיים כמו חימום מקומי ומשככי כאבים. במקרים חמורים יותר, ייתכן צורך בטיפול אנטיביוטי או בניתוח קטן לניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה. חשוב לעקוב אחר ההנחיות הרפואיות ולפנות לרופא במקרה של חשש להחמרה.[4][1]
מניעה
כדי למנוע דלקות אוזניים, מומלץ להימנע מחשיפה לעשן סיגריות, לשמור על היגיינה טובה, הימנעות משחייה במים מזוהמים ושימוש באטמי אוזניים במצבים של חשיפה למים עלולים לסייע במניעת דלקות אוזניים, במיוחד בקרב אנשים המועדים לדלקות חוזרות. כמו כן, שמירה על ניקיון האוזניים והימנעות משימוש במכשירים חדים לניקוי האוזן יכולים להפחית את הסיכון לפציעות ודלקות[6][7].
סיבוכים אפשריים
סיבוכים אפשריים של דלקת אוזניים לא מטופלת כוללים דלקת כרונית, פגיעה בשמיעה והתפשטות הזיהום לאזורים אחרים בראש ובצוואר[7][6][3].
ראו גם
- דלקת הזיז הפטמתי (מסטואידיטיס)
- כאב אוזניים
- עור התוף
- אוזן
- חוש השמיעה
- דלקת
קישורים חיצוניים
- דלקת אוזניים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Ear Infections in Babies and Toddlers, Johns Hopkins Medicine (באנגלית).
- דלקת אוזניים בכלבים, אורון מרכז וטרינרים.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.