דיר אל-בחרי
אתר ארכאולוגי במצרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתר ארכאולוגי במצרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיר אל-בחרי או דיר אל-בחארי (בערבית الدير البحري, פירושו: המנזר הימי, בשל קרבתו לנהר הנילוס) הוא מתחם של מקדשי קבורה וקברים שנמצא בנקרופוליס של תבאי, בגדה המערבית של הנילוס, מול העיר לוקסור שבמצרים.
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידות | |||||
גובה מעל פני הים | 112 מ' | ||||
היסטוריה | |||||
תרבויות | מצרים העתיקה | ||||
מיקום | |||||
מדינה | מצרים | ||||
קואורדינטות | 25°44′15″N 32°36′27″E | ||||
האנדרטה הראשונה שנבנתה במקום היא מקדש הקבורה של מנתחותפ השני מהשושלת ה-11. בתקופת השושלת ה-18 הרחיבו אמנחותפ הראשון וחתשפסות את הבנייה באתר.
האתר הארכאולוגי נחפר לראשונה בשנת 1858 על ידי הארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט. חפירותיו שעיקרן היה חיפוש ממצאים ייחודיים, היו חסרות סדר ושיטה. חלק מהממצאים הוא השאיר בתוך ערימות פסולת. הארכאולוגים שהגיעו אחריו לחפור במקום, עבדו שנים כדי למיין את הממצאים[1].
מנתוחותפ השני (Mentuhotep II) מהשושלת ה-11, שאיחד את מצרים בתחילת ממלכת מצרים התיכונה, בנה מתחם קבורה יוצא-דופן. מקדש הקבורה שלו נבנה במספר מפלסים במפרץ דיר אל בחרי. מהעמק הוקם שביל (שאינו קיים היום) ברוחב 16 מטרים שהוביל למקדש.
מקדש הקבורה מורכב מחצר הקדמית, המוקפת קירות משלושת צדדיה, ומרפסת שעליה ניצב מבנה מרובע גדול שייתכן שמייצג סיפור מן המיתולוגיה המצרית על התל הבראשיתי שעלה ממימי הכאוס. מאחר שהמקדש פונה לכיוון מזרח, המבנה עשוי להיות קשור לפולחן השמש של רע ותחייתו של המלך.
בחלקה המזרחי של החצר הקדמית ישנו פתח הנקרא באב אל חוסאן (שער הפרש) המוביל למעבר תת-קרקעי ולקבר או מצבה לא גמורים ובו פסל של מלך יושב. בצד המערבי נמצאים עצי אשל ושקמה ליד רמפה המובילה למרפסת. בחלקה האחורי של החצר הקדמית עמודים המעוטרים בתבליטים ובהם תהלוכות סירה, ציד, וסצנות המדגישות את הישגיו הצבאיים של המלך. במקום זה נמצאו גם פסליו של סנוסרת השלישי מהשושלת ה-12.
חלקו הפנימי של המקדש נחצב מתוך הצוק, המורכב מאולם ובו שורת עמודים המהווים בסיס לתקרה שטוחה, וכן מעבר תת-קרקעי אל הקבר עצמו. פולחן המלך המת שבמרכז המקדש הקטן נחתך מהחלק האחורי של האולם.
המבנה דמוי מסטבה במרפסת מוקף בעמודים לאורך הקיר המערבי, ובו נמצאו מקדשים ופסלי קברים של מספר נשות ובנות מלוכה. הנסיכות היו כוהנות של חתחור, אלת היופי, האהבה והמוזיקה, שמקבלת בברכה את המתים בעולם שאחרי המוות. אולם מעט נותר מקברו של המלך, ומקברי נשות המלוכה נמצאו שישה סרקופגים שלכל אחד מהם לוח המחובר בפינות על ידי פלטות מתכת, וחרוטים בתבליט שקוע. ארון הקבורה של המלכה קאוויט (Kawit) נמצא כיום במוזיאון המצרי בקהיר ונחשב ליפה במיוחד.
פיר הקבורה והמנהרה נמצאים בסוף ירידה של 150 מטרים ומסתיימים בתא קבורה 45 מטרים מתחת לאולם. בתא נמצא קבר קדוש שבעבר היה בו ארון קבורה מעץ של מנתוחותפ הראשון. באולם שדרת עצים שהייתה חלק משביל התהלוכה מהמקדש לעמק, ומתחתיו פיר עמוק שנחצב והוביל לחדרים לא גמורים שמאמינים כי נועדו במקור למקום הקבורה של המלך. תמונה עטופה של הפרעה נתגלתה באזור זה על ידי הווארד קרטר.
תחותמס השלישי בנה במתחם מקדש קטן המוקדש לאל אמון. המקדש התגלה בשנת 1961, וקיימות השערות כי הוא שימש במהלך "הפסטיבל היפה של העמק". לא הרבה ידוע על המתחם, כיוון שהוא ננטש לאחר נזקים חמורים שהתרחשו בו בעקבות מפולת שאירעה בשלהי השושלת ה-20. לאחר מכן הוא שימש מקור לחומרי בנייה ובתקופה הנוצרית הפך לבית קברות קופטי.
בדיר אל-בחרי נמצא ה"דג'סר-דג'סרו" (שמשמעו "קודש הקודשים") הממוקם במקדש המתים של חתשפסות. זהו מבנה עשוי עמודים, שתוכנן ויושם על ידי סננמאט (Senenmut), שהיה האדריכל המלכותי של חתשפסות (ואף סבורים כי היה המאהב שלה). מטרת המקדש היא בפולחן שלאחר המוות של חתשפסות, וכדי להלל את האל אמון.
דג'סר-דג'סרו נמצא על סדרה של טרסות מעמודים, שאליהן ניתן להגיע על ידי רמפות ארוכות שבעבר היו מכוסות בגנים. הוא בנוי לתוך צוק חד המתרומם מעל להיכל, הנחשב לאחד מהמונומנטים היפים של מצרים העתיקה ומתנשא לגובה 30 מטרים.
המבנה הלא שגרתי של המקדש מוסבר על ידי בחירת מיקומו באגנו של עמק דיר אל בחרי, המוקף בצוקים תלולים. בערך ב-2050 לפנה"ס הקים מנתחותפ השני את המרפסת המשופעת דמוית מקדש הקבורה. גלריות העמודים משני צדי הרמפה המרכזיים של דג'סר-דג'סרו, תואמות להעמדת העמודים בשתי רמות עוקבות של בית המקדש של מנתחותפ.
כיום טרסות דיר אל בחרי רק מעבירות חלק מן העושר ההיסטורי של המקור. מרבית קישוטי הפסלים חסרים - פסלי אוזיריס מול עמודי התווך של האכסדרה העליונה, שדרת הספינקס מול האולם, והדמויות העומדות, יושבות וכורעות של חתשפסות; כל אלה נהרסו כאמצעי לגינוי הפרעה לאחר המוות. האדריכלות של המקדש השתנה במידה ניכרת, תוצאה של שחזור מוטעה בראשית המאה ה-20.
בעוד שמקדש חתשפסות השתמש במקדשו של מנתחותפ כמודל, שני המבנים שונים באופן ניכר. בחתשפסות ישנה מרפסת עמודים ארוכים החורגים מריכוז מרכזיותו של המודל של מנתחותפ - אפשר שהשוני נוצר בשל המיקום המבוזר של חדר הקבורה של חתשפסות.
ישנן שלוש טרסות המתנשאות לגובה של 30 מטרים. בכל "קומה" ישנה שדרת עמודים כפולה, למעט בפינה הצפון-מערבית של המרפסת המרכזית, שבה נמצאים עמודים פרוטו - דוריים עבור בית התפילה. טרסות אלה מחוברות באמצעות רמפות ארוכות שבעבר היו מוקפות בגנים. השכבות הקיימות במקדש תואמות למרכיבי האדריכליות הקלאסיים של תבאי.
התבליט בתוך מקדש חתשפסות מספר את עלילת הלידה האלוהית של פרעה. מחזור הטקסט והציור מספר על משלחת לארץ פונט, מדינה אקזוטית לחופו של הים האדום.
משני צדי הכניסה למקדש, ישנם עמודים מעוטרי ציורים, עם דמותה של חתחור - אלת היופי, האהבה והמוזיקה בכותרתם. מתחת לגג ישנו דימוי של האלה וואדג'ט (Wadjet) המוצגת כסמל שמש דו-צדדי ומצדדיו שני נחשים.
המקדש כולל ציור בו מתוארת חתשפסות כפרעה זכר המעניק מנחות להורוס, ומסביבו עורה של חיה פצועה סביב מטה גבוה המסמל את האלה אוזיריס.
בעבר היו במקדש שני פסלי אוזיריס, שדרה ארוכה ולאורכה ספינקסים, ופסלי חתשפסות בעמדות שונות - עמידה, ישיבה או כריעה. אולם אלה נגנבו או נהרסו במרוצת הזמן.
בשנת 1997 נרצחו 58 תיירים ו-4 מצרים בפעולת טרור, שכונתה טבח התיירים בלוקסור[2][3], בדיר אל-בחרי. פעולת הטבח בוצעה על ידי פלג של האחים המוסלמים, שתקפו ברובי סער ובסכינים תיירים זרים משווייץ, מיפן, מבריטניה, מגרמניה, מצרפת ומקולומביה, דבר שהשפיע על התיירות באזור לאחר הטבח[4]. לאחר שהתוקפים ניסו להימלט ברכב מהמקום, החל קרב יריות בינם לבין כוחות הביטחון המצריים שהרגו את כל 6 המחבלים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.