פוליטיקאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דין מלקולם ברקלי (באנגלית: Dean Malcolm Barkley; נולד ב-31 באוגוסט 1950) הוא עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן לזמן קצר כסנאטור ארצות הברית ממינסוטה בין השנים 2002 ל-2003 כחבר במפלגת העצמאות של מינסוטה. מייסד ויו"ר המפלגה הרפורמית של מינסוטה (ששמה שונה מאוחר יותר למפלגת העצמאות), הוא היה יוזם ההצעה המוצלחת של ג'סי ונטורה לתפקיד מושל מינסוטה ב-1998. ונטורה מינה אותו לאחר מכן למנהל המשרד לתכנון אסטרטגי וטווח ארוך במדינה. לאחר שהסנאטור פול ולסטון נהרג בהתרסקות מטוס שבועות ספורים לפני הבחירות ב-2002, מינה ונטורה את ברקלי למלא את מושב הסנאט של וולסטון. כהונתו הקצרה הסתיימה כאשר נורם קולמן הרפובליקני נבחר והושבע למלא את המושב.
 | |||||
| לידה |
31 באוגוסט 1950 (בן 74) אנאנדייל, מינסוטה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | Independence Party of Minnesota | ||||
| |||||
ברקלי התמודד לתפקיד ארבע פעמים. בהשראת מסע הבחירות לנשיאות של רוס פרו ב-1992, הוא התמודד לראשונה לקונגרס כעצמאי בבחירות באותה שנה במחוז הקונגרס ה-6 של מינסוטה, אך הפסיד. הוא התמודד ללא הצלחה שלוש פעמים לסנאט האמריקאי: בבחירות לסנאט של מינסוטה ב-1994, ב-1996 וב-2008. הוא קיבל 5%, 7% ו-15% מהקולות בכל מערכת בחירות, בהתאמה.[1]
ברקלי נולד באנאנדייל, מינסוטה, ב-31 באוגוסט 1950, וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון אנאנדייל ב-1968.[2] הוא קיבל תואר ראשון באמנויות מאוניברסיטת מינסוטה ב-1972 ודוקטור למשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מינסוטה ב-1976.[2] במהלך שנות לימודיו באוניברסיטה, ברקלי התנדב לקמפיין הנשיאותי של ג'ורג' מקגוורן ב-1972 בגלל התנגדותו למלחמת מלחמת וייטנאם.
לאחר שסיים את לימודי המשפטים, עסק בעריכת דין ובשנת 1988 הפך לנשיא הריהוט של דייטון באנאנדייל, תפקיד אותו מילא עד 1991.[2]
כמייסד המפלגה הרפורמית של מינסוטה, ברקלי התמודד לבית הנבחרים האמריקני ב-1992, מועמדות בהשראת הקמפיין לנשיאות של רוס פרו, וקיבל 16% מהקולות, בין היתר הודות למצביעי פרו. הוא גם היה מועמד לסנאט האמריקאי בשנים 1994 ו-1996.
ברקלי היה יו"ר הקמפיין המוצלח של ג'סי ונטורה ב-1998. בינואר 1999 מינה ונטורה את ברקלי למנהל המשרד לתכנון אסטרטגי וטווח ארוך.
ב-4 בנובמבר 2002 מינה ונטורה את ברקלי להשלים את כהונתו של פול ולסטון בסנאט, שמת בהתרסקות מטוס ב-25 באוקטובר. המינוי הוכרז במהלך הדיון בסנאט בין נורם קולמן הרפובליקני לדמוקרט וולטר מונדייל, שתפס את מקומו של ולסטון בקלפי; ונטורה התכוון להעלות את הדיון. ברקלי כיהן עד שהקונגרס ה-107 של ארצות הברית הסתיים ב-3 בינואר 2003, אז הוחלף בקולמן, שניצח בבחירות. ונטורה הצהיר בעבר כי לא ימנה מחליף לוולסטון, אך אמר שהוא שינה את דעתו מתוך מיאוס בטקס האזכרה של ולסטון, שלדעתו שימש כעצרת עבור המפלגה הדמוקרטית, ומכיוון שהמפלגות הגדולות סירבו לקחת את מועמד צד שלישי לסנאטור ברצינות או לאפשר לו להשתתף בדיונים.
במהלך השבועות שלו כסנאטור, ברקלי עזר להעביר חקיקה להקמת אנדרטה לוולסטון וסיפק הצבעה מרכזית בניקוי המעבר הסופי של חוק ביטחון המולדת.
לאחר שעזב את תפקידו, ברקלי פעל בסיינט פול בתור לוביסט ממשלתי של חברת טבק, קזינו ותעשיית הכלא הפרטית. החל מאפריל 2005, ברקלי שימש כמנהל ואסטרטג ראשי במסע הבחירות של קינקי פרידמן העצמאי בטקסס ב-2006.
בראיון ליוני 2007 עם "מינסוטה מוניטור", ברקלי אישר כי פנו אליו מהדמוקרטים במחוז הקונגרס ה-6 של מינסוטה בנוגע לאתגר אפשרי בפני הנציגה הרפובליקנית מישל בקמן. ברקלי ציין שהוא ישקול להתמודד אם ה-DFL יתמכו בו כמועמד עצמאי.[3]
החל ממאי 2008 ברקלי עבד במשרה חלקית כנהג אוטובוס עבור קשישים ונכים. לדבריו, הוא נהנה מהעבודה וראה בה שירות לציבור.
גם ברקלי וגם ונטורה שקלו לאתגר את נורם קולמן לבחירה מחדש למושב הסנאט האמריקאי שבו החזיק ברקלי בעבר.[4] [5] ב-14 ביולי 2008, ונטורה הודיע כי לא ירוץ שוב בבחירות, מה שגרם לברקלי להכריז על מועמדותו. ונטורה תמך בברקלי ותרם 500 דולר לקמפיין.[6]
למרות שנכנס באיחור למירוץ, ברקלי הגיע לסקרים עד 19% עד 1 באוקטובר. [7] הקמפיין גם הפיק שתי מודעות רדיו ברחבי המדינה בהשתתפות ברקלי וונטורה. [8] ברקלי, בניגוד למועמדים רבים של צד שלישי ובלתי תלויים, נכלל בדיונים פומביים עם המועמדים הגדולים של המפלגה; הראשון מתוך חמישה דיונים משולשים התקיים ב-5 באוקטובר. [9] הוא קיבל את אישורו של חבר בית הנבחרים לשעבר טים פני. [10] סקרים רבים הראו כי ברקלי ישפיע על תוצאות המירוץ.[11] ברקלי גייס 163,358 דולר עבור הקמפיין שלו (פחות מ-1% מסך כל יריביו). [12] הוא קיבל למעלה מ-435,000 קולות, כ-15% מהכלל, מה שהשפיע באופן משמעותי על מרוץ בו פרנקן ניצח את קולמן ב-312 קולות בלבד. [13]
ברקלי התמודד מול שופט בית המשפט העליון של מינסוטה ג' בארי אנדרסון בבחירות 2012. [14] אנדרסון מונה לבית המשפט על ידי המושל טים פולנטי ב-2004, נבחר לכהונה של שש שנים ב-2006, ונבחר מחדש ב-2012.
ברקלי חזר למשרד עורכי דין בבלומינגטון. [15] מאוחר יותר הוא התמקד בדיני תכנון עיזבון וממשיך לייעץ למועמדים פוליטיים לא קשורים, כמו קמפיין לתפקיד המושל של קינקי פרידמן בטקסס. [16]
המסמכים הסנאטוריים של דין ברקלי נמצאים בספריית האגודה ההיסטורית של מינסוטה. הם כוללים קבצים ביוגרפיים, הודעות לעיתונות ונאומים, קובצי חקיקה ודואר הנפקות. [17]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
