דייוויד קורטן

דייוויד קורטן (באנגלית: David Korten) (נולד ב-1937) הוא מחבר ספרים התומכים בהתנגדות גלובלית, ואחד ההוגים הבולטים של תנועה זו, במיוחד בהקשר של התנגדות לתאגידים גלובליים. ספרו הנודע ביותר הוא "כשהתאגידים שולטים בעולם". ספרו האחרון הוא: "המפנה הגדול: מאימפריות לקהילת כדור הארץ", אשר ממקם את התאגידים הגלובליים בהקשר של 5,000 שנות "אימפריה", בו משתמשים כמונח זני לארגון יחסי אנוש באמצעות היררכיה שלטת. קורטן טוען שהשיטה האנושית הגיעה כעת לגבולות השליטה, שיש ביכולתן של מערכות החברה והסביבה לסבול. על מנת להבטיח עתיד זה, חייב המין האנושי לסור מדרך השליטה של האימפריה לעבר קהילת כדור הארץ כפי שמוגדר בעקרונות "כתב הזכויות של כדור הארץ".

Remove ads

קורטן קיבל את התואר השני ואת הדוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד. הוא שירת כסרן בצבא האמריקני במלחמת וייטנאם.

קורטן שימש כיועץ בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד במכון המנהל הממוקם במרכז אמריקה-ניקרגואה. לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד עבור פיתוח בינלאומי, שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של קרן פורד על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית תכנון משפח לאומית.

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID).

בשלב זה זכתה עבודתו להכרה בינלאומית עבור תרומתו לחלוציות הפיתוח של אסטרטגיות רבות עוצמה, למען המרת ביורוקרטיה ציבורית לכדי מערכות תמיכה, המוקדשות לחיזוק שליטה קהילתית וניהול משאבי האדמה, המים והיער.

Remove ads

בשלב מסוים שינה קורטן את דעתו בנוגע לנושאים כמו פיתוח, צמיחה כלכלית, עוני וסביבה. בשל חוסר היכולת, לדעתו, של ה-USAID וארגוני סיוע גדולים רשמיים אחרים ליישם את הגישות שהוא הוכיח כיעילות בקרן פורד הלא ממשלתית, הפסיק קורטן לעבוד עם מערכת העזרה הרשמית. את חמש שנותיו האחרונות באסיה הוא הקדיש לעבודה עם מנהיגים של ארגונים אסיאתיים לא ממשלתיים. הם עבדו יחד על זיהוי השורשים לכישלון ההתפתחות באזור ועבדו על בניית יכולתם של ארגוני החברה הציבורית לתפקד בתורת הזרזים האסטרטגיים שיביאו לשינוי לאומי וגלובלי.

לדעת קורטן, קיים משבר של העוני מעמיק, חוסר שוויון הולך וגדל, הרס הסביבתי וחוסר השתלבות בסביבה. לאחר שראה זאת באסיה, הוא התנסה בו גם כמעט בכל ארץ בעולם - כולל ארצות הברית והארצות "המפותחות" האחרות. מעבר לכך, לדעתו קידמה ארצות הברית ותאגידים רב לאומיים באופן פעיל - הן מבית והן מחוץ - אותה המדיניות שהעמיקה את המשבר הגלובלי שנגרם. על מנת שהעולם ישרוד סבור קורטן שעל ארצות הברית והכלכלה העולמית להשתנות.

קורטן שב לארצות הברית ב-1992, על מנת לסייע לקדם את התמורה שהוא ראה כנחוצה. מאז הוא קורא להעלאת המודעות הציבורית של התוצאות הפוליטיות של הכלכלה הגלובלית ומתריס כנגד הרחבת הכוח התאגידי על חשבון הדמוקרטיה, השוויון, כוחות השוק, הבריאות והגנת הסביבה, כנגד תרבות הצריכה, ובעד דמוקרטיה, ביזור כלכלי, שוקים מתפקדים, קהילות מתפקדות, וכלכלה מקיימת.

Remove ads

ערך מורחב – ספינת החלל כדור הארץ (מונח)

קורטן משתמש בשני דימויים, שתוארו לראשונה על ידי הכלכלן קנת בולדינג, על מנת לתאר את קשרי הגומלין של בני האדם עם הביוספרה: "הקאובוי במערב הפרוע" ו"האסטרונאוט בחללית". על פי מודל הקאובוי, תופשים רוב האנשים את כדור הארץ כבעל שפע של משאבים שיש ביכולתם למלא את מחסורו של המין האנושי ומאמינים שהמשאבים הללו מתחדשים תדיר. במציאות, גורס קורטן, דומה כדור הארץ יותר לחללית, שבה המשאבים הם הרבה יותר מוגבלים ושומה עליו לנקוט צעדים על מנת לשמור על המערכות הטבעיות שדואגות לחדש אותם.

כשהתאגידים שולטים בעולם

דייוויד קורטון כתב את ספרו, "כשהתאגידים שולטים בעולם" לראשונה בשנת 1995 לאחר חתימת הסכמי נא"פטא, הסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי ובא לבטא עמדת נגד לתהליך הגלובלי. הספר נערך ונכתב מחדש בשנת 2001 לאחר שהסופר לקח חלק פעיל בפעילות ההמונית נגד הגלובליזציה בסיאטל ותוך ניסיון לגבש עמדה סדורה וברורה שתבטא את ההתנגדות לתהליך הגלובלי, התאגידים הרב לאומיים והמוסדות העולמיים המובילים את התהליך.

ספרו של קורטן מחולק לשישה חלקים. בפרק הפתיחה מוצג הטיעון המרכזי של הספר. הטענה המרכזית היא, כי בשם יצירת עושר חדש האנושות בעצם מרוששת את עצמה ומעמידה את עצם קיומה בסכנה. באמצעות הוויתור על הוויסות והסרת הגבולות הכלכליים המדיניים, יצרנו כלכלה גלובלית בעלת עוצמה גדולה מזו של כל ממשלה וכלכלה זו, שטייס אוטומטי מנווט אותה, מוסיפה לטוס במסלול התרסקות. נקודת המוצא של הספר היא שאנו חווים התפוררות חברתית וסביבתית מואצת הנובעת מהרדיפה אחר צמיחה כלכלית. תהליך של גלובליזציה כלכלית מסיט את הכוח מהממשלות המופקדות על טובת הציבור לעבר קומץ של תאגידים השואפים לדבר אחד בלבד, רווחים פיננסים קצרי מועד. מכונת תעמולה משומנת הנשלטת על ידי התאגידים מבטיחה כי צרכנות היא הדרך לאושר, הבעיות והמצוקות האנושיות נובעות מהתערבות הממשלות והגלובליזציה היא ברכה למין האנושי.

לטענתו התאגידים והמוסדות הפיננסים הפכו למכשירים של עריצות השוק, שמתפשטים על פני כדור הארץ כסרטן, הורסים פרנסות, גורמים לעקירת תושבים מאדמתם, הופכים מוסדות דמוקרטיים לחסרי אונים ומקיימים חיים הכרוכים ברדיפת בצע שאינה יודעת שובעה. בלחץ להגדיל רווחים קצרי מועד, מקצצים התאגידים במספר העובדים כדי להיפטר מאנשים ותפקידים. ובכל זאת אין הם נחלשים. הם מהדקים את שליטתם על שווקים וטכנולוגיות דרך מיזוגים ורכישות וכופים על קבלני משנה וקהילות מקומיות להנמיך סטנדרטים ולהתחרות בניהם על העבודות שבשליטת התאגידים.

בחלק הראשון, בוקרים בספינת חלל, מוצגים שני טיעונים. הטיעון הראשון הוא הסביבתי. הטענה היא כי כדור הארץ הפך לספינת חלל וחדל מלהיות המערב הפתוח. אנו מייחסים לשפע של הטבע ולשירותים שהוא מספק כמובנים מאליהם ומעריכים חוזק וקדמה עם צרכנות כאילו אנו במערב הפרוע בו יש אינסוף משאבים ויוצרים עומס על מערכות קיום החיים. במצב בו אנו חיים כמו בספינת חלל בה יש משאבים מוגבלים בעלי היכולת צורכים משאבים מעבר לדרוש להם על חשבון רבים אשר נמנע מהם צורכיהם הבסיסיים. בשלב זה קורא הסופר להבנה כי עברנו מעולם של גבולות פתוחים לעולם של ספינת חלל. הטיעון השני המועלה בחלק זה הוא, אשליית הצמיחה. צמיחה כלכלית מהירה לטענתו מביאה נמלי תעופה, אוטוסטרדות מותגים וטלוויזיות אך רק לעיתים נדירות משפרת צמיחה זו את תנאי החיים של ההמונים.

החלק השני, ההתמודדות על הריבונות, מספר את סיפורה ההיסטורי של עליית התאגידים מימיהם הראשונים באירופה ועד מעמדם החוקי והציבורי כיום באמריקה. הסופר מקיים דיון על מה שנראה בעיינו שקיעתה של הפלורליזם הדמוקרטי באמריקה לטובת הכוח התאגידי. לטענת הסופר התאגידים ובעלי בריתם הפוליטיים הצליחו להביא לאימוץ השקפת עולם ניאו ליברלית בחברה ובמערכת המשפט האמריקאית.

בחלק השלישי, קולוניאליזם תאגידי, מוצגת מעברם של התאגידים מפעילות במסגרת מדינתית לפעילות כלל עולמית. הסופר מראה את השפעת הפעילות התאגידית על התהליך הדמוקרטי וכיצד מכפיפים את האינטרסים הציבוריים לאינטרסים של התאגידים. בפרק זה מדגים הסופר את השפעתה המשחיתה של כוח הכסף על הפוליטיקה האמריקאית ועל הדמוקרטיה בעולם כולו.

בחלק הרבעי, שיטה פיננסית נבזית, מועלית הטענה כי הפעילות הפיננסית הגלובלית מקדשת את הרווח המהיר ועושקת את הכלכלה היצרנית. תאגידים יעילים ובעלי אחריות חברתית נופלים טרף לציד בידי מפרקי תאגידים אשר באים לקצור רווחים מהירים. לתאגידים חיים משל עצמם ושיטת פעילותם מזיקה לציבור כיוון שהפרטים העובדים בתאגידים מעדיפים את האינטרס התאגידי על פני הציבורי למען קידום אישי.

בחלק חמש, השיבו לנו את כוחנו, הסופר קורא לדרך כלכלית אחרת ומהפכה אקולוגית בה יש פעילות כלכלית מקומית ובה קהילות שומרות על משאביהן ומחזקות את קשריהן הפנימיים ועם קהילות אחרות.

בחלק השישי, משלטון תאגידי לחברה אזרחית, קורטון קורא למעבר ממה שהוא מכנה שלטון תאגידי לחברה אזרחית. הסופר מציג את פעילותה של ה"תנועה לדמוקרטיה חיה" ואת פעילותה נגד הגלובליזציה, את הישגיי התנועה ואת הדרך בה לדעתו יש להמשיך את המאבק.

Remove ads

קורטן הוא אחד המייסדים וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת YES!, כתב עת לעתיד חיובי, המתפרסם כל רבעון. הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות" ושותף בפורום הבינלאומי לגלובליזציה. הוא גם אורח קבוע בתוכניות רדיו וטלוויזיה ברחבי העולם בייצגו עמדות של אנטי-גלובליזציה.