דוקרן

דוקרן
	דוקרן סטינבוק
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	צבאיים
שבט:	אנטילופות סבך
סוג:	דוקרן
שם מדעי
	Raphicerus; ‏סמית, 1827

דוקרן או דק-קרן (שם מדעי: Raphicerus), הוא סוג של אנטילופה קטנה מתת-משפחת הצבאיים הכוללת שלושה מינים החיים באפריקה שמדרום לסהרה. המינים אינם נחשבים בסיכון ומגמת אוכלוסייתם יציבה. השם המדעי נגזר כדלהלן: "raphis" = "מחט", "keras" = "קרן; מתייחס לקרניים הדקיקות והחדות של המינים בסוג.

עובדות מהירות דוקרן, מיון מדעי ...

סגירה

הדוקרנים מתאפיינים בפרווה קצרה יחסית בצבעי אדמדם בהיר עד צהבהב, אם כי אורך השערות וגווני הצבע משתנים בין המינים. לזכרים קרניים דקיקות וקצרות שמקנות להם את שמם, והן חדות ביותר ובצבע שחור עד אפור. לנקבות אין קרניים וזהו ההבדל היחיד בינם לבין הזכרים. מבנה גופם דקיק וקצר, ויש להם צוואר וראש קטנים למדי. אוזניהם גדולות ורחבות, וזנבם קצרצר וכמעט ואינו נראה. סימוני הפנים שלהם דלילים יחסית. עיניהם ואפם גדולים ושחורים, ויש להם סמוך לעיניים חריצים שחורים המזרימים נוזל לבלוטות הריח. הרגליים שלהם דקיקות וארוכות ביחס לגוף, ופרסותיהם קצרות, דקות וחדות.

המינים פעילים בייחוד בשעות הבוקר והערב, ובמידה פחותה גם בשעות הלילה והיום. בשעות החמות של היום הם נחים תחת אזור מוצל. בית גידולם לרוב הוא פסיפס של שיחים וסלעים היוצרים להם מחסה בשעת סכנה. בדומה למיני אנטילופות הסבך, כאשר הדוקרנים מבחינים בטורף הם ישכבו בצמחייה הסבוכה ללא תזוזה כדי שהטורף לא יבחין בהם. במידה וזה לא יעזור הם יחכו לרגע המתאים ואז יפתחו בריצת-ניתורים מהירה - על פי רוב לטווח קצר. הם עשויים לתפוס מחסה גם במחילות של שנבובים - דבר יוצא דופן לפרסתנים קטנים. טורפיהם רבים ומגוונים בשל גודלם הקטן, החל מנמרים וכלה בפיתוניים ובעופות דורסים. תזונתם מבוססת על שיחים ועלים, ובמידה פחותה גם על עשבים. הטמפרטורות בתחומי מחייתם 30-10 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא מילימטר לשנה.

הדוקרנים חיים בדרך כלל בבדידות בטריטוריה מסומנת בתדירות גבוהה ונשמרת מפני פולשים. הזכר והנקבה עלולים לחפוף את אותו שטח, אך למרות זאת הם נפרדים עד עונת הרבייה. ככל הנראה הדוקרנים הם בעלי חיים מונוגמים. טקסי הקרב של הזכרים קצרים ביותר, והלחימה מורכבת מדקירות בראש ובבטן. ההריון נמשך פעמים רבות זמן מועט יחסית - 5.5 חודשים, ומשום כך הנקבה יכולה להמליט פעמיים בשנה. לרוב נולד עופר אחד השוהה זמן רב מוסתר בצמחייה. הוא נגמל לאחר 3 חודשים ומגיע לבגרות לאחר שנה.
תוחלת החיים הממוצעת של הדוקרנים היא 10-6 שנים.

דוקרן הסטינבוק (Raphicerus campestris) - המין הגדול והנפוץ בסוג. סימני היכר: פרווה קצרה וחלקה בצבע אדמדם-צהבהב, קרניים ארוכות יחסית, גוף דק וארוך, משולש שחור על האף, גבות לבנות בולטות מעל העיניים וגחון וחזה לבנים. מצוי בדרום אפריקה (מרבית הפרובינציות), סווזילנד, נמיביה, בוצוואנה, מוזמביק, זמביה, זימבבואה, אנגולה, טנזניה וקניה.
דוקרן הכף (Raphicerus melanotis) - המין בעל התפוצה הקטנה ביותר. סימני היכר: פרווה עבה וגסה בצבע אדמדם כהה\בהיר עם שערות כסופות ומשקל גדול מן הרגיל. פנים אדמדמות כהות ובעלות מראה נפוח מעט, מבנה גוף מוצק וגוץ, בלוטות ריח שחורות, גדולות ובולטות בצידי העיניים, גחון כתמתם-בז'. לעיתים יש כתם גדול ובולט בצבע לבן סמוך לסנטר הנראה כ"סינר". אנדמי לדרום אפריקה (פרובינציות: הכף המערבי, הכף המזרחי, הכף הצפוני וקוואזולו-נטאל).
דוקרן שארפי (Raphicerus sharpei) - דומה בצבע ובעובי הפרווה לקודמו. סימני היכר: קרניים קצרצרות ופנים בהירות יחסית בצבע בז' עם שני עיגולים שחורים במרכז המצח. החלק התחתון של הרגליים והגחון לבנים, יש פס לבנבן-אפרפר דהוי ועבה לאורך הגרון, וכתם שחרחר דהוי על האף. מצוי בטנזניה, מלאווי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, זמביה, מוזמביק, זימבבואה, נמיביה, בוצוואנה ודרום אפריקה (פרובינציות: מפומלנגה ולימפופו).