Loading AI tools
דגל לאומי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגל רומניה (ברומנית: Drapelul României) הוא דגלה הרשמי של רומניה, המורכב משלושה פסים אנכיים בצבעים (טריקולור) כחול קובלט (צד התורן), צהוב כרום ואדום ורמיליון. היחס בין האורך והרוחב הוא של 3 מול 2. הצבעים מייצגים את הצבעים המסורתיים של שתי הנסיכויות הרומניות שהרכיבו את רומניה בראשיתה – כחול וצהוב, המייצגים את נסיכות ולאכיה (מונטניה), ואדום וצהוב, המייצגים את נסיכות מולדובה. פרטים אלה נקבעו בחוקת רומניה (1991), בסעיף 12, תת-סעיף 1[1]. המידות, גוני הצבעים ופרוטוקול הדגל נקבעו בחוק מספר 75 מיום 16 ביולי 1994[2].
 | |
| סוג הדגל |
 דגל לאומי, דגל הצי האזרחי והמדיני |
|---|---|
| יחס אורך/גובה | 2:3 |
| הונף לראשונה | 1848 |
| קבלת מעמד רשמי | 27 בדצמבר 1989 |
| מוטיבים עיצוביים | טריקולור כחול-צהוב-אדום |
דגלים היסטוריים  |
 דגל מהפכת 1848 (ולאכיה) .svg) דגל רומניה בשנים 1965–1989 .svg) דגל המהפכה הרומנית (1989) |
במהלך הזמן שחלף מאז צייר לראשונה את הדגל המהפכן היהודי-רומני ברבו איסקובסקו, שנשא אותו במהפכת 1848, עבר הדגל שינויים רבים, שביטאו תמורות אשר חלו ברומניה ובמשטרהּ.
(מ-1867 ועד עכשיו) |
אדום | צהוב | כחול |
|---|---|---|---|
| פנטון | 280c | 116c | 186c |
| CMYK | 99-86-1-00 | 2-18-95-0 | 4-99-94-0 |
| ייצוג צבע במחשב | 0-43-127 | 252-209-22 | 206-17-38 |
| בסיס הקסדצימלי | #002B7F | #FCD116 | #CE1126 |
המדינה הקרויה "רומניה" נוסדה מאיחוד שתי נסיכויות, נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה. לנסיכויות אלה היו דגלים שונים משלהן, ששימשו בעיקר כדגלי קרב במלחמה. הם שימשו גם לסימון ספינות הנסיכויות, בשינויים מסוימים.
.svg)
הטריקולור, כסמל של האומה הרומנית, הופיע בתחילת המאה ה-19. הוא מתאפיין בשלושת הצבעים המופיעים על קישוטי החוטים בדגל המרד של טודור ולדימירסקו[3] וכאן ניתן להם לראשונה פירוש: חופש (כחול השמים), צדק (צהוב כמו שדות הדגן הבשל) ואחווה (אדמומיות הדם)[4]. הטריקולור אומץ תחילה בנסיכות ולאכיה כדגל קרב על ידי השליט הרפורמטור אלכסנדרו דימיטריה גיקה, שביקש וקיבל אישור ממהמוט השני להניף דגל זה על ספינות המסחר של הנסיכות ודגל אחר על ספינות מובילות חיילים. דגל השיט כלל שני צבעים, אדום וצהוב, לעומת דגל הקרב, שבו היו שלושה צבעים - כחול, צהוב ואדום, ובמרכז, על רקע מגן לבן עם שוליים מוזהבים, דמות של עיט ולאכי עם כתר נסיכותי וצלב במקורו[5].
הטריקולור הרומני הונף לראשונה במהפכת 1848 כחלק ממאבק המהפכנים בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה להשתחרר מהמשטר המושחת של השליטים הפנרים משלטון האימפריה העות'מאנית ומחסותה של האימפריה הרוסית. בהפגנה שערכו המפגינים בבוקרשט נשא את הדגל בראש ההפגנה הצייר היהודי ברבו איסקובסקו (המעמד הונצח בציור של הצייר הרומני קוסטקה פטרסקו), שכנראה צייר בעצמו את הדגל. על הדגל היו כתובות ברומנית המילים "צדק" ו"אחווה", כשהן כתובות באותיות האלפבית הקירילי הרומני.
אין מסמכים המעידים על השתייכותו של איסקובסקו לקבוצה הסודית האחווה, אולם מעצם היותה קבוצה סודית היא נמנעה משמירת רשימות חברים. יונל ז'יאנו (Ionel Jianu), שכתב ספר ביוגרפי על ברבו איסקובסקו[6], סבר שאיסקובסקו היה חבר האחווה, לכן הוטל עליו לצייר את דגל המהפכה עם הסיסמה Dreptate - Frăție (צדק - אחווה), דגל שאיסקובסקו עצמו נשא בעת שההמון הקיף את ארמון השליט ביבסקו ב-11 ביולי 1848.
הממשלה הזמנית של נסיכות ולאכיה, שהוקמה כתוצאה מהמהפכה, החליטה שזה יהיה הדגל הלאומי, אלה יהיו צבעיו ואלה יהיו המילים הכתובות עליו; זו הייתה ההחלטה הראשונה של הממשלה הזמנית[7].
כעבור כמה שבועות הוציאה הממשלה הזמנית החלטה חדשה בנושא ובה נטען, שההחלטה הקודמת לא הובנה היטב וכי פסי הדגל צריכים להיות אנכיים, כשהצבע הכחול סמוך למוט ואחריו הצהוב והאדום[8].
הטריקולור הרומני התקבל כסמל לאומי רומני בחבלים המיושבים ברומנים. הגל המהפכני של 1848 עבר על הנסיכויות הרומניות, אך זכה להצלחה זמנית רק בנסיכות ולאכיה. השלטונות הזרים, האוסטרו-הונגרים, הרוסים והעות'מאנים השקיעו מאמצים בהחרמת והשמדת הדגלים הרומנים, אותם ראו כסמל להתקוממות[9].
במחצית הראשונה של המאה ה-19 החל תהליך של איחוד בין שתי הנסיכויות הרומניות, נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה. התהליך התחיל בקבלת משקלות ומידות זהים וביטול המכס בין שתי הנסיכויות. הוא הגיע לשיאו ב-1858, כאשר הסכמת פריז נתנה אישור לאיחוד מוגבל תחת השם נסיכויות הדנובה. בנקודה זו הייתה התנגשות אינטרסים בין חלק ממעצמות אירופה, שבחשו בענייני הנסיכויות ולא היו מעוניינות באיחוד, שהיה יכול להוביל למדינה חזקה, שתתנגד להתערבות מצדן, לבין נציגי העם הרומני בשתי הנסיכויות, ששאפו לאיחוד מהסיבות ההפוכות. בהסכמת פריז הייתה פשרה של איחוד למעשה ללא איחוד להלכה, ובנושא הדגלים, סעיף 45 קבע שצבאות שתי הנסיכויות ימשיכו עם דגליהן, אך בעתיד יוסיפו לדגלים רצועה כחולה, שתסמל את האיחוד[10][11].
הרומנים לא כיבדו את כל הוראות הסכמת פריז; הם שאפו לאיחוד משמעותי יותר והוכיחו זאת, כששני בתי המחוקקים של שתי הנסיכויות הנפרדות בחרו לשליטם באותו אדם, אלכסנדרו יואן קוזה, ויצרו כך אוניה פרסונלית – שתי נסיכויות עם אותו שליט המהוות למעשה מדינה מאוחדת[12]. קוזה עצמו, כשליט נסיכויות הדנובה, הכיר בטריקולור הרומני ונתן לו מעמד רשמי. ב-1 בספטמבר 1863 חילק קוזה ליחידות הצבא הרומניות דגלי קרב ובהזדמנות זו נשא נאום היסטורי בנושא הדגלים[13].
רעיון הטריקולור הרומני שאוב מדגל צרפת, טריקולור השונה מן הדגל הרומני רק בצבע הפס האמצעי. אך טבעי היה שהמשכילים הרומנים שלמדו בצרפת יאמצו את רעיון הטריקולור[14]. הם היו קבוצת עלית קטנה ובעלת השפעה, אולם כדי שהמוני העם הרומני יקבלו את הדגל החדש היה צורך לקשר אותו להיסטוריה של העם.
הרומנים רואים בדאקים חלק מאבותיהם, וצבעי דגלי הדאקים, ששירתו בצבא הרומאי, היו כחול, צהוב ואדום, החל משנת 175 ועד המחצית השנייה של המאה הרביעית. נוטיטיה דיגניטטום (כתב יד מהאימפריה הרומית במאה ה-5, שהעתקים ממנו השתמרו), מציין את ביקורו של הקונסול יוליוס קונסטנטיוס, בנו של הקיסר קונסטנטיוס כלורוס, שראה את צבעי הדגל ולדברי ההיסטוריון אמיאנוס מרקלינוס, אף חיווה דעתו עליהם[15].
השלטון הצבאי הרוסי, שניהל את הנסיכויות הרומניות במחצית הראשונה של המאה ה-19, הכתיב להן, באמצעות התקנון האורגני, גם את צבעי דגליהן: אדום וכחול לנסיכות מולדובה; צהוב ותכלת לנסיכות ולאכיה[16].
הדוגלים באיחוד הנסיכויות הרומניות המציאו את אגדת שילובם של שני דגלי הנסיכויות בטריקולור הרומני. רבים, בהם גם אינטלקטואלים, האמינו בכך וציירים נתנו ביטוי לאמונתם ביצירת דגלי טריקולור בציורים היסטוריים, שקדמו לתקופה במאות שנים[17], כפי שעשה הצייר לקה, או בשילוב הטריקולור בציורים ייצוגיים, כמו הציורים המהפכניים של קונסטנטין דניאל רוזנטל.
במרכז הדגל הוצג סמל המדינה ובפינותיו אותיות המסמנות את שם השליט. במרכז הדגל הראשון של צבא רומניה מופיע סמל רומניה, ובפינותיו מופיעה האות A המסמלת את האות הראשונה בשמו של אלכסנדרו יואן קוזה.
סמל המדינה הראשון ייצג את החבלים העיקריים שהרכיבו את המדינה. הוא כלל מגן לבן, שחלקו העליון עטוף בבד אדום עם שוליים מוזהבים ובחלקו המרכזי-העליון יש כתר. במרכז המגן הלבן יש מגן קטן יותר הנתמך על ידי אריה מצד ימין וגבר לבוש בלבן וחמוש בחרב מצד שמאל. מגן זה מחולק לארבעה שדות: השדה העליון הימני הוא בעל רקע כחול ויש בו ראש פר עם כוכב בין הקרניים, סמלה של נסיכות מולדובה; השדה העליון השמאלי הוא בעל רקע כחול ועליו עיט עם צלב במקורו; שני השדות התחתונים מאוכלסים באותם סמלים, אך במהופך, הסמל המולדבי בצד שמאל והוולאכי בצד ימין, והרקעים שלהם הם צהוב ואדום.
במפגש של ארבעת השדות יש מגן נוסף, עוד יותר קטן, שמחולק גם כן לארבעה שדות, בשחור ולבן לסירוגין, צבעיו של בית הוהנצולרן, שאחד מבניו נבחר לשלוט בנסיכויות. בתחתית המגן הלבן נכתב באותיות זהב על רקע כחול NIHIL SINE DEO[18] (אין דבר ללא אלוהים).
ב-1872 שונו כמה פרטים בסמל. הכתר שבראש הסמל קיבל רקע אדום, הגבר החמוש הוחלף באריה תאום לאריה שכבר היה, וכפילות סמליהן של מולדובה ושל ולאכיה בוטלה – בשדה הימני התחתון שובץ זוג דולפינים על רקע כחול, סמלה של דוברוג'ה, ובשדה השמאלי התחתון שובץ אריה מוכתר על רקע אדום, סמלה של אולטניה.
.svg)
דגל הנסיכויות המאוחדות היה הטריקולור המורכב מפסים אופקיים בצבעים כחול, צהוב ואדום. כעבור שלוש שנים, ב-1862, השליט אלכסנדר יואן קוזה שינה את שם המדינה ל"רומניה" (הנסיכויות הרומניות המאוחדות), קבע שתהיה רק עיר בירה אחת – בוקרשט (קודם לכן היו שתי בירות, יאשי ובוקרשט) – ובהזדמנות זו שונה סדר הצבעים בדגל, כשהכחול, שהיה הצבע העליון, התחלף עם האדום, שהיה הצבע התחתון.
.svg)
.svg)
,_King_of_Romania_1866-1914,_by_Johannes_Zehngraf.jpg)
הרומנים ביקשו לקרוא למדינתם בשם "רומניה", אולם המעצמות המפקחות על הנסיכויות מאז מלחמת קרים לא הסכימו, כי היו ביניהן בעלות אינטרסים מנוגדים, שלא רצו באיחוד. אחרי שהרומנים כפו את האיחוד באמצעות בחירתו של קוזה בכל אחת מהנסיכויות בנפרד, נכפה על מדינתם השם "הנסיכויות המאוחדות של הדנובה", ששונה בהמשך ל"הנסיכויות הרומניות המאוחדות".
בחוקת רומניה 1866, החוקה הראשונה שחוקקו הרומנים לעצמם, בסעיף הראשון נקבע ששם המדינה יהיה "רומניה"[19]. את שליטם הראשון, אלכסנדרו יואן קוזה, הדיחו הרומנים ב-1866 ובחרו לעצמם שליט חדש, נסיך גרמני, שיתפרסם בעתיד כקרול הראשון, מלך רומניה. בעקבות בחירתו של קרול שונו סמלי רומניה, להתאימם לסמלים של בית הוהנצולרן, סמלי משפחתו של קרול.
בעקבות השתתפות רומניה במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הוכרה רומניה כעצמאית ושליטה הוכר כמלך. ב-1881 הוכרזה ממלכת רומניה.
החל משלטונו של אלכסנדרו יואן קוזה ועד להדחותו של המלך האחרון, מיכאי הראשון, מלך רומניה, נהגו להוסיף לדגלי הקרב של רומניה את המונוגרמה המלכותית/נסיכותית בפינות הדגל ובמרכזו את סמל רומניה.
הרפובליקה העממית הרומנית (ברומנית: Republica Populară Romînă ובראשי תיבות RPR) הוא השם שניתן על ידי השלטונות המוסמכים לממלכת רומניה לאחר הדחתו של מיכאי הראשון, מלך רומניה, ב-30 בדצמבר 1947. בהתאם לכך שונה גם הדגל הרומני: על הטריקולור המסורתי נוסף סמל חדש, שהחליף את סמל המלוכה, בקצה העליון שלו היו ראשי התיבות RPR ובחלק התחתון שולבו המילים Republica Populară Romînă (הרפובליקה העממית הרומנית).
כעבור שלושה חודשים בלבד הוחלף הסמל החדש בסמל אחר, מעט יותר מורכב, שבו ירדו ראשי התיבות RPR לחלק התחתון והמילים Republica Populară Romînă נמחקו. התמונה הייתה לתמונה מורכבת יותר, עם ייצוג לנופי הרים מיוערים. כעבור 4 שנים הוכנס שינוי נוסף, בקצה העליון שובץ כוכב מחומש אדום, סמל קומוניסטי.
הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה (ברומנית: Republica Socialistă România) היה שמה הרשמי של רומניה בין השנים 1965–1989. עם עלייתו לשלטון ברומניה הקומוניסטית ב-1965 החליט ניקולאה צ'אושסקו להחליף את השם הקודם, "הרפובליקה העממית הרומנית" בשם "הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה", כפי שהחליף וחידש גם את שם המפלגה השלטת. שינוי זה חייב גם שינוי בסמל רומניה המוצב במרכז הדגל, ראשי התיבות RPR כבר לא התאימו לשם החדש של המדינה, לכן נמחקו ראשי התיבות ועל הסמל, במרכז הדגל, נכתבו המילים Republica Socialistă România, באגפים Republica ו-Socialistă ולמטה במרכז România.
.svg)
.svg)
.svg)
בראשית המהפכה הרומנית, ב-17 בדצמבר 1989, כשהתחילו המהומות בטימישוארה נראו דגלים רבים שמהם נחתך הסמל הקומוניסטי ונשארו עם חור באמצע[20]. הסמל במרכז הדגל זוהה עם משטרו של ניקולאה צ'אושסקו וחיתוך הסמל היווה סימן לניתוק מהמשטר של צ'אושסקו. הממשלה החדשה שקמה החליטה שלא לשים שום סמל על הדגל, בדומה לדגל האזרחי בתקופת ממלכת רומניה (1881–1947).
העיצוב הנוכחי אומץ ב-27 בדצמבר 1989.
.svg)
שלושה דגלים לאומיים דומים מאוד לדגל הרומני, דגל מולדובה, דגל אנדורה ודגל צ'אד. דגל מולדובה ודגל אנדורה משתמשים אומנם באותם צבעים, המוצבים באותו סדר, אך להבדיל מדגל רומניה הנוכחי, יש להם, לכל אחד מהם בנפרד, סמל במרכז הדגל. גם היחס בין הרוחב ובין הגובה שונה בכל אחד מהם, בדגל רומניה היחס הוא 2:3, בדגל מולדובה היחס הוא 1:2, בדגל אנדורה היחס הוא 7:10 - בדגל צ'אד זה אותו יחס כמו בדגל רומניה 2:3, אולם הצבע הכחול אצלם מעט שונה, בדגל הרומני הכחול הוא כחול קובלט ובדגל הצ'אדי הכחול הוא כחול אינדיגו[21].
גם לדגל ההיסטורי של מהפכת 1848 (ולאכיה), עם הפסים לרוחב, יש בעולם תאום, דגל חבל לוס סנטוס בפנמה
רפובליקת מולדובה, שכנה קרובה שחולקת הרבה מתרבותה וההיסטוריה שלה עם רומניה, בחרה לעצמה דגל דומה מאוד.
מרבית השטח, עליו יש ריבונות לרפובליקת מולדובה, היה בעבר הרחוק חלק מנסיכות מולדובה. האימפריה הרוסית סיפחה לעצמה את השטח הזה בשני שלבים[22] ונסיכות מולדובה הנותרת התאחדה עם נסיכות ולאכיה ויצרה את רומניה. רומניה ראתה תמיד במולדובה חלק ממולדתה ההיסטורית וכשהייתה לה הזדמנות סיפחה אותה אליה. אחרי מהפכת פברואר 1917 באימפריה הרוסית התפרקה האימפריה והאזור הזה הכריז תחילה עצמאות ולאחר מכן הסתפח מרצון לרומניה. המדינה שקמה על חורבותיה של האימפריה הרוסית, ברית המועצות, לא הכירה באיחוד מולדובה עם רומניה ובהזדמנות שנוצרה עם הסכם ריבנטרופ מולוטוב, הציגה לרומניה אולטימטום בו תבעה את יציאתה מהחבל והצבא האדום נכנס לחבל וסיפח אותו לברית המועצות. כעבור זמן קצר, עם פתיחת מבצע ברברוסה, צבאותיהם של גרמניה הנאצית ושל רומניה כבשו את החבל ורומניה השיבה עליו את ריבונותה. עם שינוי פני המלחמה לאחר קרב סטלינגרד וקרבות נוספים הובסו הצבאות הפולשים והצבא האדום כבש מחדש את החבל והשיב את הריבונות הסובייטית.
עם התפרקות ברית המועצות גם אזור זה הכריז על עצמאותו תחת השם "רפובליקת מולדובה", השיב לעצמו את הכתיב הלטיני, הכריז על הרומנית כשפתו ונטה לאיחוד עם רומניה. מרבית התושבים, דוברי הרומנית, רצו בכך וכך רצו גם הרומנים תושבי רומניה, אבל באזור יש גם מיעוטים שונים, שהתנגדו לאיחוד, בעיקר בחבל טרנסניסטריה, שהכריז על עצמאותו.
האיחוד עם רומניה לא יצא לפועל, בין היתר גם בגלל חוסר רצון רומני, שנבע ממניעים כלכליים[23], אולם מצב היסטורי ומציאות זו משתקפים גם בבחירת הדגל, טריקולור רומני, אבל לא בדיוק באותן מידות ובתוספת הסמל המולדבי. מסביב לדגל ועל רקע דמיונו לדגל רומניה היו לא מעט מחלוקות במולדובה, מחאות ומחאות מנגד ועדיין דוברי רוסית אזרחי מולדובה שואפים להחלפת הדגל בדגל שלא יהיה דומה לדגל רומניה[24].
ברפובליקת מולדובה מדינאים שונים הביעו התנגדות לדגל בגלל דמיונו הרב לדגל רומניה. איגור דודון, נשיא רפובליקת מולדובה, הציע ב-29 במרץ 2012 לקיים משאל עם לשם החלפת הדגל הלאומי, הטריקולור של מולדובה (שצבעיו זהים לצבעי הדגל הרומני), בדגל ביקולורי אדום-כחול כשבאמצע ראש של שור הבר בצהוב ללא העיט[25].
הדגל הרומני הנוכחי כמעט זהה לדגל צ'אד – הצבע הכחול בדגל צ'אד מעט כהה יותר מהצבע הכחול בדגל רומניה. לפני המהפכה הרומנית (1989) היה דגל רומניה בעל אותם צבעים, אך היה לו גם סמל במרכז הצבע הצהוב וכך נוצר הבדל משמעותי. במהלך המהפכה הרומנית גזרו המהפכנים מתוך הדגל את הסמל, שזוהה עם המשטר הקומוניסטי וכך נוצר דגל עם חור באמצע. אחרי המהפכה החליטו הרומנים לשוב לדגל ללא סמל, וכך נוצר דגל כמעט זהה לדגל הצ'אדי.
הרומנים היו מודעים לקיום הדגל הצ'אדי הדומה ולדברי מנהיגים רומנים, נשיא צרפת, פרנסואה מיטרן, ניסה לשכנע את הרומנים לשנות את דגלם, אך לדברי נשיא רומניה, יון איליאסקו, הם היו אז עסוקים בדברים חשובים יותר[26]. לדברי פטרה רומאן, הנשיא הצרפתי הציע לרומנים לשמר את החור במרכז הדגל וכך להבדיל אותו מדגל צ'אד, אולם הרומנים לא קיבלו את ההצעה, בין השאר משום שהחור באמצע דגל מונע ממנו להתנפנף וגורם לקריעתו[27].
שגרירות צ'אד במוסקבה פנתה ב-2004, במחאה רשמית לאומות המאוחדות ותבעה לא להניף את דגל רומניה[28]. התביעה הצ'אדית לא נענתה, כי רומניה בחרה בצבעי הדגל שלה קרוב למאה שנה לפני הקמת צ'אד.
חבר הפרלמנט הרומני מטין צ'רקז (Metin Cerchez) הציע ב-2001 להוסיף את סמל רומניה על הצבע הצהוב, כדי להבדיל את הדגל הרומני מדגלים דומים, אך הצעתו לא התקבלה[29].
.jpg)
בהתאם לחוק 75 מ-16 ביולי 1994, הסעיף השני, הדגל הרומני יונף בקביעות במקומות הבאים:
בהתאם לאותו חוק, הסעיף השלישי, הדגל הרומני יונף זמנית ב:
התאריך 26 ביוני הוכרז כ"יום הדגל הרומני". ההכרזה בוצעה ביום 20 במאי 1998 באמצעות חוק מספר 96 בנוגע להכרזת יום הדגל הלאומי[31]. המועד הזה נבחר לזכר היום בזמן מהפכת 1848 שבו הונף דגל שלושת הצבעים.
ביום הדגל הרומני הרשויות הציבוריות ויתר מוסדות המדינה ברומניה מחויבים ליזום תוכניות ואירועים תרבותיים-חינוכיים. במסגרת המשרד להגנה לאומית ומשרד הפנים נערכים טקסים מתאימים.
מידות הדגל הסטנדרטיות הן 90*135 סנטימטרים, אך אפשר להזמין ולקבל בכל מידה, בתנאי שנשמר היחס בין האורך לבין הרוחב[32].
לקראת שילוח אפולו 11 אל הירח פנתה ארצות הברית למדינות שונות, בהן גם רומניה, וביקשה מהן מסר קצר להטמין בירח. ניקולאה צ'אושסקו כתב ברומנית ובאנגלית מסר בן שלוש שורות, צירף דגל של רומניה ומסר אותם. האמריקאים אספו את המסרים של 73 מדינות, צילמו אותם ומזערו אותם, את התוצאה הדפיסו על תקליטור זעיר ואותו טמנו בקרקע של ים השלווה.
זמן לא רב לאחר מכן, בתחילת אוגוסט 1969, הגיע ריצ'רד ניקסון לביקור ממלכתי ברומניה[33] ובהזדמנות זו מסר לצ'אושסקו את הדגל הרומני, עם מכתב המעיד שהדגל היה על הירח והוחזר משם בצירוף כמה פירורים של קרקע הירח[34].
ב-27 במאי 2013, בשדה התעופה קלינצ'ן (Clinceni)[35], ברומניה הוצג דגל רומני שגודלו הוא כמעט 80.000 מטרים רבועים. נציג ספר השיאים של גינס, ג'ק ברוקבנק, מדד את הדגל ומצא שגודלו הוא בדיוק 79.290,39 מטרים רבועים, שיא גינס עולמי חדש. השיא הקודם היה של דגל לבנון בגודל של 65.975 מטרים רבועים[36][37].
הדגל הרומני שימש בידי לאומנים רומנים כלי מחאה, בעיקר נגד שלטונות לא רומניים, כמו השלטון הסובייטי בשטחי בסרביה. דוגמה לכך היא הנפתו של דגל רומני מאולתר על ידי החשמלאי גאורגה מורוזיוק (Gheorghe Muruziuc) על ארובת בית החרושת לסוכר בעיירה אלקסנדרני (Alexăndreni) ביום 28 ביוני 1966[38].
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל דגלים וסמלים | ||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
