שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ג'סיקה לאנג

שחקנית קולנוע אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'סיקה לאנג
Remove ads

ג'סיקה פיליס לאנג (באנגלית: Jessica Phyllis Lange; נולדה ב-20 באפריל 1949)[1] היא שחקנית אמריקאית, הידועה בתפקידיה על הבמה והמסך. היא זכתה לשבחים רבים והיא אחת מהבודדות שעוטרו בכתר המשולש. לאנג זכתה בשני פרסי אוסקר, שלושה פרסי אמי בפריים טיים, חמישה פרסי גלובוס הזהב ופרס טוני וכן מועמדויות לפרס באפט"א ופרס אוליבייה.[2]

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...
Remove ads

הופעת הבכורה של לאנג בקולנוע המקצועי אירעה בגרסה המחודשת "קינג קונג" (1976), שעל אף שקיבלה ביקורות מעורבות,[3] זיכתה אותה בפרס גלובוס הזהב לכוכבת החדשה של השנה. לאנג המשיכה וזכתה בשני פרסי אוסקר, הראשון עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט "טוטסי" (1982) והשני לשחקנית הטובה ביותר בגילומה של עקרת בית דו-קוטבית בסרט "שמיים כחולים" (1994).[4] תפקידיה האחרים עליהם הועמדה לאוסקר היו עבור "פרנסס" (1982), "קאנטרי" (1984), "חלומות מתוקים" (1985) ו"תיבת הנגינה" (1989). היא גם שיחקה בסרטים כמו "כל הג'אז הזה" (1979), "הדוור מצלצל פעמיים" (1981), "פשעים שבלב" (1986), "פסגת הפחד" (1991), "רוב רוי" (1995) ו"סיפורי דגים" (2003).

על תפקידיה בטלוויזיה היא קיבלה את פרס אמי הראשון שלה בפריים טיים על גילומה של אידי הגדולה בסרט של HBO, "זיכרונות מאחוזת הגנים האפורים" (2009). לאנג זכתה להכרה חדשה באמצעות השתתפותה באנתולוגיית האימה של FX, "אימה אמריקאית" (2011–2015, 2018), בזכותה קיבלה שני פרסי פריים טיים נוספים בעונתה הראשונה והשלישית. היא הייתה מועמדת לאמי על גילום הדמויות בלאנש דובואה בסרט של CBS, "חשמלית ושמה תשוקה" (1995), רעיה בסרט הטלוויזיה של HBO, "נורמל" (2003), וג'ואן קרופורד במיני-סדרה של FX, "אויבות" (2017).[5] לאנג שיחקה גם בסרטי הטלוויזיה O Pioneers! (1992), ו"היכל ליליאן הגדול" (2024) וכן בסדרה של נטפליקס, "הפוליטיקאי" (2019).

בקריירה הבימתית שלה, לאנג עשתה את הופעת הבכורה שלה בברודוויי בתור בלאנש דובואה בגרסה המחודשת של המחזה "חשמלית ושמה תשוקה" (1992). לאנג זכתה בפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה על תפקידה כמרי קאבן טיירון בגרסה המחודשת של "מסע ארוך אל תוך הלילה" מאת יוג'ין או'ניל. בהמשך, גילמה את פולה ווגל.[6]

לאנג פרסמה חמישה ספרי צילום בסך הכול.[7][8][9] היא הייתה אם אומנה,[10] ונחשבת לשגרירת רצון טוב מטעם UNICEF.[11][12]

Remove ads

ביוגרפיה

השנים הראשונות

לאנג נולדה בקלואט, מינסוטה, לדורותי ואלברט לאנג ממוצא פיני-פולני. היא למדה אומנות למשך זמן קצר באוניברסיטת מינסוטה, לפני שנסעה לפריז, שם למדה פנטומימה. שבה לניו יורק ב-1973 והחלה לקחת שיעורי משחק, בעת שעבדה כמלצרית וכדוגמנית.

קריירה

סכם
פרספקטיבה

ב-1976, המפיק האגדי דינו דה-לורנטיס ליהק אותה לגרסה המחודשת ללהיט "קינג קונג", בו התחילה וכמעט סיימה את הקריירה. הביקורות העוינות והכישלון הקופתי היו הרסניות, אולם היא זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בקטגוריית 'הופעת הבכורה הטובה ביותר'. לאחר מכן כיכבה בסרט המוזיקלי המצליח של בוב פוסי "כל הג'אז הזה", זוכה ארבעה פרסי אוסקר. המבקרים שמו לב אליה כשכיכבה, לצד ג'ק ניקולסון, ב"הדוור מצלצל פעמיים" (1981), גרסה מחודשת נוספת לסרט קלאסי. הופעתה בסרטה הבא, "פרנסס" (1982), בו גילמה את דמותה של השחקנית האמריקנית, פרנסס פארמר, הביאה לה ביקורות מצוינות, ומועמדות ראשונה לפרס אוסקר. באותה שנה הייתה מועמדת גם על תפקיד המשנה שלה בקומדיה המוערכת "טוטסי", ובכך הייתה לאחת השחקניות היחידות בתולדות הפרס שהייתה מועמדת פעמיים באותה שנה, עליו גם זכתה, כשגילמה את הבחורה בה דסטין הופמן מתאהב בעת שהוא מחופש לאישה.

היא המשיכה לתת הופעות מרשימות במהלך שנות ה-80 וה-90 בסרטים כדוגמת "קאנטרי" (1985), "חלומות מתוקים" (1985), בו גילמה את זמרת הקאנטרי, פטסי קליין, "תיבת נגינה" (1989), שביים הבמאי הצרפתי קוסטה גברס, כשעל שלושתם קיבלה מועמדות לפרס אוסקר, ו"שמיים כחולים" (1994), עליו זכתה בפרס האוסקר השני שלה, הפעם כשחקנית ראשית. היא גילמה בסרט אישה מעורערת בנפשה, הנשואה למהנדס גרעין בצבא ארצות הברית, כששלטונות הצבא עושים שימוש באישיותה במהלך ניסיון להסתיר ניסוי גרעיני.

ב-1992 הופיעה לראשונה על במות ברודוויי כשכיכבה במחזהו של טנסי ויליאמס "חשמלית ושמה תשוקה", לצד אלק בולדווין. בשנת 2000 הופיעה על במות הווסט אנד הלונדוני בהצגה "מסע ארוך אל תוך הלילה" מאת יוג'ין או'ניל. באותה שנה, זכתה בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע. ב-2005 שבה לבמות ברודוויי כשכיכבה בהעלאה מחודשת נוספת למחזהו של טנסי ויליאמס. היה זה "ביבר הזכוכית", בו שיחקה לצד כריסטיאן סלייטר. ההצגה קיבלה בעיקר ביקורות שליליות.

בשנים 2011–2014 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "אימה אמריקאית" של היוצר ראיין מרפי. על תפקידה בעונה הראשונה של הסדרה, זכתה בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה.

בשנת 2016 שיחקה בסרט הקומי "לחגוג את החיים" לצידן של שירלי מקליין ודמי מור.

בשנת 2017 משתתפת בסדרת האתנולוגיה "אויבות", שגם נוצרה על ידי ראיין מרפי, לצידה של סוזן סרנדון כבת דמותה של ג'ואן קרופורד.

Remove ads

חייה הפרטיים

לאנג הייתה נשואה לצלם פאקו גרנד בין השנים 1970–1981. מ-1982 עד 2009 חייתה עם המחזאי-שחקן סם שפרד, שאותו הכירה על סט הצילומים של "פרנסס". בתה הבכורה נולדה ב-1981, מיחסיה עם הרקדן-שחקן הרוסי, מיכאיל ברישניקוב, ושני ילדיה הנוספים (בת שנולדה ב-1985 ובן שנולד ב-1987) הם ילדיו של שפרד. היא נפרדה משפרד ב-2009, ומתגוררת כיום בניו יורק.

לאנג היא שגרירה של רצון טוב מטעם קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF).

פילמוגרפיה

סרטים

מידע נוסף שנה, שם ...

טלוויזיה

מידע נוסף שנה, שם ...
Remove ads

פרסים ומועמדויות

מידע נוסף שנה, פרס ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

ביאורים

  1. [א]
    הסרט הוקפא אחרי שנגד הבמאי, דניאל אדמס, הוגש על ידי התובע הכללי של מדינת מסצ'וסטס בדצמבר 2011 כתב אישום בעניין 4.7 מיליון דולר העלמת מס של שני סרטיו הקודמים, "נערי זהב" (2009) ו"שומרי האור" (2009).[13][14]

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads