גרנד פרי אוסטרליה

גרנד פרי אוסטרליה הוא מרוץ גרנד פרי המתקיים באוסטרליה מדי שנה החל משנת 1928, והחל משנת 1985 הוא מתקיים במסגרת סבב אליפות הפורמולה 1. הגרנד פרי התקיים ב־23 מסלולים שונים מאז נערך לראשונה באי פיליפ ב־1928, והחל משנת 1996 הוא נערך במסלול אלברט פארק במלבורן, למעט 2020 ו־2021 בהן המרוץ בוטל בשל מגפת הקורונה.

אוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה
Australian Grand Prix

ענף	מרוץ מכוניות
תאריך ייסוד	1928
ארגון מפעיל	הפדרציה הבין-לאומית לרכב
עיר מארחת	מלבורן, אוסטרליה
הכי הרבה זכיות	נהגים: אוסטרליה לקס דווידסון (4) גרמניה מיכאל שומאכר (4) יצרנים: איטליה פרארי (14)
www.grandprix.com.au
קואורדינטות	37°50′59″S 144°58′06″E
מתווה מסלול אלברט פארק, המסלול בו מתקיימת התחרות מדי שנה

היסטוריה

טרום עידן פורמולה 1 (1928–1951)

בשלושת המרוצים הראשונים (1928–1930) מכוניות עם נפח מנוע עד 2,000 סמ"ק (2 ליטר) יכלו להירשם, והמכוניות שהתקבלו סווגו לארבע מחלקות לפי נפח המנוע שלהן, בסדר עולה. שעת הזינוק הושפעה מהסיווג, אך המנצח היה הנהג שקבע את הזמן המהיר ביותר, ללא תלות בשעת סיום המירוץ. המרוץ הראשון שהתקיים בשנת 1928 היה למעשה שני מרוצים נפרדים, כאשר שתי מחלקות התחרו בבוקר והמחלקות הנותרות התחרו אחר הצהריים. המרוץ התקיים במסלול עפר באורך 10.6 קילומטר באי פיליפ, סמוך למלבורן. כאמור, המנצח היה הנהג שקבע את הזמן המהיר ביותר בשני המרוצים, ופרסים משניים חולקו גם למנצח וסגנו בתוך כל מחלקה. בגרנד פרי של 1929 התקיים מרוץ יחיד עם מספר הקפות כפול מזה של השנה הקודמת, כאשר 4 המחלקות מזנקות בזו אחר זו בהפרשי זמנים משתנים. ב־1930 רק מכונית אחת סווגה במחלקה הגבוהה ביותר ולכן החליטו המארגנים לספחה למחלקה הנמוכה יותר, ושלוש המחלקות זינקו בזו אחר זו בהפרש של 3 דקות אחת מרעותה. המרוץ של 1931 התקיים לראשונה בפורמט הנדיקאפ, בו כל מכונית מזנקת בהתאם לכושרה החזוי (ככל שהמכונית איטית יותר, כך היא מזנקת מוקדם יותר), אך המנצח הרשמי היה הנהג שקבע את הזמן המהיר ביותר. למרות זאת, הפרסים חולקו הן למנצח והן לנהג שסיים ראשון את המירוץ.

ב־1932 בוטל הסיווג לארבע מחלקות, והחל משנה זו ועד 1948 המרוצים התקיימו בפורמט הנדיקאפ, בהם המנצח היה הנהג שחצה הראשון את קו הסיום, בעוד הנהג שקבע את הזמן המהיר ביותר הסתפק בגביע ופרס כספי. במירוץ עצמו ניצח ביל תומפסון שזינק אחרון, וקבע בנוסף את הזמן הטוב ביותר. גם ב־1933 היה תומפסון אחרון המזנקים (מבין הנהגים שסיימו את המירוץ), ולמרות זאת הוא השכיל לנצח בשנית. בשני המרוצים הבאים, 1934 ו־1935, שוב היה תומפסון האחרון לזנק והנהג המהיר ביותר, אך בשני המקרים הוא נאלץ להסתפק במקום השני, וכך לראשונה ניצח נהג שלא סיים את המירוץ בזמן המהיר ביותר. 1935 הייתה השנה האחרונה בה הגרנד פרי התקיים באי פיליפ, ועד 1980 לא היה למירוץ מסלול קבוע. הגרנד פרי של 1936 נדחה ל־1938 בגלל גרנד פרי המאה של אוסטרליה הדרומית שהתקיים בדצמבר 1936, אך בדיעבד הוא הוכר כגרנד פרי האוסטרלי של 1937. הוא התקיים בוויקטור הארבור והיה למירוץ הראשון שהתקיים באוסטרליה הדרומית. ב־1938 הגרנד פרי האוסטרלי התקיים בניו סאות' ויילס, פיטר וייטהד זינק אחרון אך הצליח לסיים ראשון ולנצח, דקה וחצי לפני לס בורוז שזינק רבע שעה לפניו. ב־1939 המרוץ חזר לאוסטרליה הדרומית והתקיים לראשונה על אספלט, במסלול ארוך במיוחד בן 13.8 קילומטרים. לאחר כניסתה של אוסטרליה למלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, הגרנד פרי האוסטרלי חדל מלהתקיים, והוא חודש רק ב־1947, אז התקיים במסלול ששימש בשנת 1938. הנהג שקבע את הזמן המהיר ביותר היה לקס דווידסון שסיים במקום השלישי. הגרנד פרי של 1948 נערך על מסלוליו של שדה תעופה צבאי ליד מלבורן, וזה של 1949 נדד לשדה תעופה בקווינסלנד. מרוץ זה היה הראשון שהציג זינוק אחיד של כל הנהגים בו זמנית, כפי שנהוג בספורט המוטורי המודרני. בשנתיים הבאות המרוצים התקיימו בדרום ובמערב אוסטרליה בפורמט הקודם, הנהגים סווגו לפי שיטת הנדיקאפ אך הניצחון במירוץ הוענק לנהג בעל הזמן המהיר ביותר.

מנצחים בגרנד פרי

ניצחונות לפי נהג

להלן רשימת הנהגים שניצחו את המרוץ פעמיים או יותר.

• נהגים המופיעים בכתב מודגש עדיין פעילים
• מרוצים המופיעים ברקע ורוד לא היו חלק מאליפות פורמולה 1 (1928–1984)

ניצחונות	נהג	שנים
4	אוסטרליה לקס דווידסון	1954, 1957, 1958, 1961
	גרמניה מיכאל שומאכר	2000, 2001, 2002, 2004
3	אוסטרליה ביל תומפסון	1930, 1932, 1933
	אוסטרליה דאג וייטפורד	1950, 1952, 1953
	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	1955, 1963, 1964
	ניו זילנד גראהם מקריי	1972, 1973, 1978
	ברזיל (1968–1992) רוברטו מורנו	1981, 1983, 1984
	צרפת אלן פרוסט	1982, 1986, 1988
	בריטניה ג'נסון באטן	2009, 2010, 2012
	גרמניה סבסטיאן פטל	2011, 2017, 2018
2	אוסטרליה לס מרפי	1935, 1937
	ניו זילנד ברוס מקלארן	1962, 1965
	אוסטרליה פרנק מאטיץ'	1970, 1971
	אוסטרליה מקס סטיוארט	1974, 1975
	אוסטריה גרהרד ברגר	1987, 1992
	ברזיל איירטון סנה	1991, 1993
	בריטניה דיימון היל	1995, 1996
	בריטניה דייוויד קולטהרד	1997, 2003
	פינלנד קימי רייקונן	2007, 2013
	בריטניה לואיס המילטון	2008, 2015
	גרמניה ניקו רוזברג	2014, 2016
מקור:[1][2]

ניצחונות לפי קבוצה

להלן רשימת היצרנים שניצחו את המרוץ פעמיים או יותר.

• יצרנים המופיעים בכתב מודגש עדיין פעילים
• מרוצים המופיעים ברקע ורוד לא היו חלק מאליפות פורמולה 1 (1928–1984)

ניצחונות	יצרן	שנים
14	איטליה פרארי	1957, 1958, 1969, 1987, 1999, 2000, 2001, 2002, 2004, 2007, 2017, 2018, 2022, 2024
12	בריטניה מקלארן	1970, 1986, 1988, 1991, 1992, 1993, 1997, 1998, 2003, 2008, 2010, 2012
6	בריטניה ויליאמס	1980, 1985, 1989, 1994, 1995, 1996
5	בריטניה קופר	1955, 1960, 1961, 1962, 1965
4	צרפת בוגאטי	1929, 1930, 1931, 1932
	בריטניה MG	1935, 1937, 1939, 1947
	בריטניה לולה	1974, 1975, 1977, 1979
	בריטניה Ralt	1981, 1982, 1983, 1984
	גרמניה מרצדס	2014, 2015, 2016, 2019
2	צרפת טלבו־לאגו	1952, 1953
	איטליה מזראטי	1956, 1959
	בריטניה ברבהאם	1963, 1964
	בריטניה BRM	1966, 1967
	אוסטרליה מאטיץ'	1971, 1976
	ניו זילנד מקריי	1973, 1978
	צרפת רנו	2005, 2006
	אוסטריה רד בול	2011, 2023
מקור:[1][2]

ניצחונות לפי שנה

מסלול הרחוב באדלייד, אירח את הגרנד פרי במסגרת אליפות פורמולה 1 בין השנים 1985–1995.

מסלול אלברט פארק במלבורן, מארח את הגרנד פרי במסגרת אליפות פורמולה 1 החל משנת 1996.

• מרוצים המופיעים ברקע ורוד לא היו חלק מאליפות פורמולה 1 (1928–1984).
• נהגים המסומנים על ידי כוכבית * ניצחו בפורמט הנדיקאפ.^[א][1]

שנה	נהג	יצרן	מיקום
1928	אוסטרליה ארתור וייט	אוסטין	האי פיליפ
1929	אוסטרליה ארתור טרדיץ'	בוגאטי
1930	אוסטרליה ביל תומפסון	בוגאטי
1931	אוסטרליה קרל יונקר	בוגאטי
1932	אוסטרליה ביל תומפסון	בוגאטי
1933	אוסטרליה ביל תומפסון	ריילי
1934	אוסטרליה בוב לי-רייט *	Singer
1935	אוסטרליה לס מרפי *	MG
1936	לא התקיים
1937	אוסטרליה לס מרפי *	MG	ויקטור הארבור
1938	בריטניה פטר וייטהד	ERA	באת'רסט
1939	אוסטרליה אלן טומלינסון *	MG	לובטל
1940 – 1946	לא התקיים עקב מלחמת העולם השנייה
1947	אוסטרליה ביל מורי *	MG	באת'רסט
1948	ניו זילנד פרנק פראט *	BMW	פוינט קוק
1949	אוסטרליה ג'ון קראוץ'	Delahaye	לייברון
1950	אוסטרליה דאג וייטפורד	פורד	נוריוטפה
1951	אוסטרליה וורוויק פרטלי	GRS-פורד	נרוגין
1952	אוסטרליה דאג וייטפורד	טלבו-לאגו	באת'רסט
1953	אוסטרליה דאג וייטפורד	טלבו-לאגו	אלברט פארק
1954	אוסטרליה לקס דווידסון	HWM-יגואר	סאות'פורט
1955	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	קופר-בריסטול	פורט וייקפילד
1956	בריטניה סטירלינג מוס	מזראטי	אלברט פארק
1957	אוסטרליה לקס דווידסון אוסטרליה ביל פטרסון	פרארי	מידל סוואן
1958	אוסטרליה לקס דווידסון	פרארי	באת'רסט
1959	אוסטרליה סטן ג'ונס	מזראטי	לונגפורד
1960	אוסטרליה אלק מילדרן	קופר-מזראטי	לואווד
1961	אוסטרליה לקס דווידסון	קופר-קלימקס	מללה
1962	ניו זילנד ברוס מקלארן	קופר-קלימקס	מידל סוואן
1963	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	ברבהאם-קלימקס	וורוויק פארם
1964	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	ברבהאם-קלימקס	סאנדאון
1965	ניו זילנד ברוס מקלארן	קופר-קלימקס	לונגפורד
1966	בריטניה גרהאם היל	BRM	לייקסייד
1967	בריטניה ג'קי סטיוארט	BRM	וורוויק פארם
1968	בריטניה ג'ים קלארק	לוטוס-קוסוורת'	סאנדאון
1969	ניו זילנד כריס אמון	פרארי	לייקסייד
1970	אוסטרליה פרנק מאטיץ'	מקלארן-רפקו הולדן	וורוויק פארם
1971	אוסטרליה פרנק מאטיץ'	מאטיץ'-רפקו הולדן
1972	ניו זילנד גראהם מקריי	לדה-שברולט	סאנדאון
1973	ניו זילנד גראהם מקריי	מקריי-שברולט
1974	אוסטרליה מקס סטיוארט	לולה-שברולט	אורן פארק
1975	אוסטרליה מקס סטיוארט	לולה-שברולט	סרפרס פרדייס
1976	אוסטרליה ג'ון גוס	מאטיץ'-רפקו הולדן	סאנדאון
1977	אוסטרליה וורוויק בראון	לולה-שברולט	אורן פארק
1978	ניו זילנד גראהם מקריי	מקריי-שברולט	סאנדאון
1979	אוסטרליה ג'וני ווקר	לולה-שברולט	וואנרו
1980	אוסטרליה אלן ג'ונס	ויליאמס-קוסוורת'	קלדר פארק
1981	ברזיל רוברט מורנו	Ralt-פורד
1982	צרפת אלן פרוסט	Ralt-פורד
1983	ברזיל רוברט מורנו	Ralt-פורד
1984	ברזיל רוברט מורנו	Ralt-פורד
1985	פינלנד קקה רוזברג	ויליאמס-הונדה	אדלייד
1986	צרפת אלן פרוסט	מקלארן-TAG
1987	אוסטריה גרהרד ברגר	פרארי
1988	צרפת אלן פרוסט	מקלארן-הונדה
1989	בלגיה תיירי בוטסן	ויליאמס-רנו
1990	ברזיל נלסון פיקה	בנטון-פורד
1991	ברזיל איירטון סנה	מקלארן-הונדה
1992	אוסטריה גרהרד ברגר	מקלארן-הונדה
1993	ברזיל איירטון סנה	מקלארן-פורד
1994	בריטניה נייג'ל מנסל	ויליאמס-רנו
1995	בריטניה דיימון היל	ויליאמס-רנו
1996	בריטניה דיימון היל	ויליאמס-רנו	אלברט פארק
1997	בריטניה דייוויד קולטהרד	מקלארן-מרצדס
1998	פינלנד מיקה האקינן	מקלארן-מרצדס
1999	בריטניה אדי אירוויין	פרארי
2000	גרמניה מיכאל שומאכר	פרארי
2001	גרמניה מיכאל שומאכר	פרארי
2002	גרמניה מיכאל שומאכר	פרארי
2003	בריטניה דייוויד קולטהרד	מקלארן-מרצדס
2004	גרמניה מיכאל שומאכר	פרארי
2005	איטליה ג'יאנקרלו פיסיקלה	רנו
2006	ספרד פרננדו אלונסו	רנו
2007	פינלנד קימי רייקונן	פרארי
2008	בריטניה לואיס המילטון	מקלארן-מרצדס
2009	בריטניה ג'נסון באטן	בראון-מרצדס
2010	בריטניה ג'נסון באטן	מקלארן-מרצדס
2011	גרמניה סבסטיאן פטל	רד בול-רנו
2012	בריטניה ג'נסון באטן	מקלארן-מרצדס
2013	פינלנד קימי רייקונן	לוטוס-רנו
2014	גרמניה ניקו רוזברג	מרצדס
2015	בריטניה לואיס המילטון	מרצדס
2016	גרמניה ניקו רוזברג	מרצדס
2017	גרמניה סבסטיאן פטל	פרארי
2018	גרמניה סבסטיאן פטל	פרארי
2019	פינלנד ולטרי בוטאס	מרצדס
2020	בוטל עקב מגפת הקורונה
2021	לא התקיים עקב מגפת הקורונה
2022	מונקו שארל לקלר	פרארי	אלברט פארק
2023	הולנד מקס ורסטאפן	רד בול-הונדה RBGT
2024	ספרד קרלוס סאינס	פרארי
מקור:[1][2]

1. ככל שהמכונית איטית יותר כך היא מזנקת מוקדם יותר. כלומר, נהגים אלו לא קבעו את הזמן המהיר ביותר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרנד פרי אוסטרליה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גרנד פרי אוסטרליה (באנגלית)
• גרנד פרי אוסטרליה, ברשת החברתית פייסבוק
• גרנד פרי אוסטרליה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גרנד פרי אוסטרליה, ברשת החברתית אינסטגרם
• גרנד פרי אוסטרליה, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

1. "2020 Motorsport Australia Manual - Titles - Australian Grand Prix" (PDF). Motorsport Australia (באנגלית). 1 בינואר 2020. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 באפריל 2020. נבדק ב-28 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
2. "Australian GP". ChicaneF1. ארכיון מ-9 בדצמבר 2021. נבדק ב-9 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)