גראבוב

גראבוב (כפר)
**Grabów**
סמל גראבוב סמל גראבוב	דגל גראבוב דגל גראבוב
	כנסייה בגראבוב
מדינה	פולין
פרובינציה	לודז'
מחוז	לנצ'יצה
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	998 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	52°8′N 19°1′E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.grabow.com.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי גראבוב

גראבוב (בפולנית: Grabów) הוא כפר במחוז לנצ'יצה שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

עובדות מהירות מדינה, פרובינציה ...

סגירה

היישוב גראבוב נזכר לראשונה בשנת 1232, עת היה בבעלות אצולה. בשנת 1372 הוענקו ליישוב זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בידי הרוסים בשנת 1870.

תיעוד לישיבת יהודים ביישוב קיים מהמאה ה-18, ומסוף המאה ה-19 התקיימה במקום קהילה עצמאית. בין מלחמות העולם התקיימה בכפר פעילות ציונית, וכן פעל בה הבונד. בשנת 1921 נמנו בכפר 915 יהודים, רוב תושביו.

בסוף שנות השלושים סבלו יהודי הכפר מהחרם הפולני על עסקי יהודים, וכן ממקרים רבים של ניפוץ שמשות בבתיהם.

בשלהי המאה ה-19 כיהן כרב בגראבוב הרב נחמן קובלסקי, שעבר לכהן כרבה של קובאל ובמקומו התמנה בנו הרב יהודה ליב קובלסקי, שגם ניהל ישיבה בגראבוב. במפנה המאה ה-20 כיהן כרב בגראבוב הרב דוד בר, לימים רבה של אוזורקוב וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הרב האחרון של הקהילה לפני מלחמת העולם השנייה היה אלימלך הולשטוק, בנו של האדמו"ר יחזקאל הולשטוק (שניהם נספו בשואה).

בשואה

עם כיבוש הכפר בידי הגרמנים בספטמבר 1939 הגיעו אליו מאות פליטים יהודים, בעיקר מלנצ'יצה הסמוכה. יהודי המקום הועסקו בידי הגרמנים בעבודות כפייה במסגרת סדנאות שונות.

בפברואר 1941 הוקם בכפר גטו, אליו הועברו יהודי המקום. בשל קרבת היישוב למחנה ההשמדה חלמנו, הגיעו ליהודיו שמועות על המתרחש במקום, והרב המקומי, יעקב שולמן, אף שלח מכתב אזהרה בנושא לכל מנהיגי הקהילות היהודיות בסביבה ואף לגטו לודז'. המכתב נכתב בינואר 1942 והגיע לגטו בין החודשים מאי יוני 1942, לפי עדות דוד גרטלר, סגנו של ראש היודנראט חיים רומקובסקי. המכתב תיאר את הזוועות המתרחשות בחלמנו :

יקריי, לא עניתי על מכתבכם עד עכשיו כי לא ידעתי על הדברים שעברו בשמועה. עכשיו, לצערינו הגדול, אנחנו יודעים הכל. עד ראייה שבמקרה הצליח להימלט מהגיהנום נפגש איתי כאן בגראבוב. הלב מסרב להאמין שהדברים נכונים, אבל אני עצמי, הרב סילמן, רב קהילת גראבוב, אני במו אוזניי שמעתי אותם מפי השריד היחיד שהצליח להימלט משם. יעקב גרוז'נובסקי, איני יודע אם זה שמו האמיתי, אחד ובודד מכל עשרות האלפים שנרצחים ובוערים פה לידינו! המקום הזה שבו כולם נרצחים נקרא "חלמנו", לא רחוק מדביה: והם כולם נקברים ביער לוחוב (Lochow) ליד. האנשים נרצחים באחת משתי הדרכים: על ידי יריות או באמצעות תאי גזים. זה מה שקרה בעיירות דביה, איזביצה קוייבסקה, קלודו ואוה ואחרות. לאחרונה, אלפי צוענים הובא לשם מ"מחנה הצוענים" בלודז'. ובמשך הימים האחרונים, הם מביאים אלפי יהודים מלודז' לשם ועושים להם את אותו הדבר. שלחתי כמה מכתבים שיכולתי, לכל ראשי הקהילות. מנהיגי לודז'! אל תחשבו שכותב לכם איש משוגע, הכל אמת! בורות חפורים מחכים ליהודים המתים בגז ואז מציתים אותם בנפט! הצילו את האנשים! יהודים הם שורפים שם בבורות! זוהי האמת האכזרית והטרגית (אלוהים הטוב!), זרוק את הסמרטוטים שלך, התיז את ראשך בעפר או רץ ברחובות ורקוד בטירוף. אני כל כך עייף מהסבל של עם ישראל שהעט שלי לא יכול לכתוב יותר. ליבי נשבר. אבל אולי הקב"ה ירחם וישמור את אחרוני האנשים של עמינו. עזור לנו אוי בורא עולם! ש"

^[1]

בפברואר 1942 הוטל על יהודי הכפר לשלם סכום כופר לגרמנים, ובאפריל 1942 שולחו כ-1,240 היהודים שנותרו ביישוב לחלמנו.