שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
גן לאומי קבר בן-גוריון
גן לאומי השוכן בסמוך למדרשת בן-גוריון שבנגב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
גן לאומי קבר בן-גוריון הוא גן לאומי השוכן לצידה של מדרשת בן-גוריון שבנגב.[1] הגן הוקם סביב חלקת הקבר שבה נטמנו ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון ואשתו פולה. החלקה משקיפה אל ערוצו של נחל צין ואל רמת עבדת. האתר מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים. אך רשמית הוא אינו גן לאומי נפרד אלא חלק מגן לאומי עין עבדת.
Remove ads
Remove ads
תולדות הגן
סכם
פרספקטיבה
.jpg)
פולה בן-גוריון מתה ב-29 בינואר 1968, כשש שנים לפני מות בעלה. עם מותה נדרש בן-גוריון לבחור באתר לשם קבורתה וקבורתו שלו בבוא יומו. הוא בחר[2] בחלקה מדרום לבניין הספרייה של מדרשת שדה בוקר, השוכנת קילומטרים מעטים מדרום לקיבוץ שדה בוקר שבו התגורר עם אשתו. ב-30 בינואר נערכה שם הלווייתה של פולה בן-גוריון. בבחירה זו ויתר בן-גוריון על זכאותו להיקבר עם רעייתו בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים.
את הקבר מצבת הקבר עיצב האמן עזרא אוריון.[3] תכנון אחוזת הקבר על ידי רשות הגנים הלאומיים החל לאחר קבורת אשת בן-גוריון באתר ולפני מות בן-גוריון עצמו. האתר עבר הכשרה לייעודו כאחוזת קבר, ובמסגרתה נערכו בו עבודות עפר שהביאו להגבהת מפלס רחבת הקבר במטרים אחדים.[4] ב-1 בדצמבר 1973 מת בן-גוריון וכעבור יומיים הובא לקבורה במקום.
במאי 1974 ערכה רשות הגנים הלאומיים תחרות אדריכלים פומבית לעיצוב רחבת הקבורה וסביבתה, שבו התבקש עיצוב המקום כפארק שיאפשר עלייה לרגל של מבקרים ויהיה צנוע אך מלא הוד. יעקב ינאי, יושב ראש רשות הגנים הלאומיים, כתב למזכירות הממשלה כי ראוי להרוס את בניין הספרייה שלמרגלותיו ניצבת רחבת הקבורה על מנת לפנות מרחב סביבה, אך בתחרות נדרשו המשתתפים להותיר את המבנה במקומו ולשלבו בתוכניתם. לימים הפך מבנה הספרייה לבית המכון למורשת בן-גוריון.
ועדת שיפוט בת 13 חברים[5] בחנה 54 הצעות שהוגשו במסגרת התחרות על ידי אדריכלים, אמנים ופסלים, ובחרה בהצעתם של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור.
בפברואר 1989 חילל ארגון חרדי בשם קש"ת (ארגון) ("קבוצת שומרי תורה" או "קבוצה שלא תשלים") את קברו של בן-גוריון וצייר עליו צלבי קרס.[6][7] במרץ 2005 רוססה על קבר בן-גוריון הכתובת "היטלר".[8][9]
Remove ads
תיאור הגן
הגן משתרע על פני שטח של 90 דונם, שרובו מכוסה צמחייה. שביל מתפתל מוביל ממגרש החניה שבכניסה לגן אל רחבת הקבורה הנמצאת בחלקו הדרום-מזרחי של הגן. לוחות אבן מדורגים וסלעים שהונחו משני צידי השביל ובצידם צמחייה ועצים משווים לו מראה של ערוץ נחל.
מצבות בני הזוג בן-גוריון ממוקמות בלב הרחבה ובצידן חלקת צמחייה ועצי פלפלון. הן מוקפות בשרשרת מתכת שחורה על גבי עמודים. המצבות עוצבו על ידי הפסל עזרא אוריון.[10] הן מלבניות ובנויות מאבנים פשוטות, ובתוך שקעים רחבים בפאתן העליונה קבועים לוחות אלכסוניים שעליהם נחרתו שמות הנפטרים, שנות לידתם ומותם וכן השנים שבהן עלו לארץ ישראל.
רחבת הקבורה מוקפת בלוחות סלע מדורגים המהווים גם מושבים לקהל וכן בגדר אבן נמוכה בשוליה הדרומיים. היא משקיפה דרומה אל ערוצו העמוק של נחל צין והנוף המדברי שמעבר לו.
במהלך יום הזיכרון השנתי לדוד בן-גוריון, החל ביום ו' בכסלו או בסמוך לו, נערך ברחבת הקבורה טקס האזכרה הממלכתי לבן-גוריון ולרעייתו.[11]
Remove ads
לקריאה נוספת
- דוד אוחנה ומיכאל פייגה, הלוויה על סף הצוק: ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון, ישראל, מס' 17 (2010), עמ' 25–57
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads