מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוף דו מהותי הוא מונח במשפט המנהלי המגדיר גופים שאינם מנהליים אך חלות עליהם חובות מנהליות שונות עקב מעמדם הייחודי. לרוב, גוף מוגדר כדו מהותי כאשר הוא פועל מכוח חוק, כאשר לרשות המנהלית יש בעלות בו, או כאשר הוא מבצע פעולות בעלות אופי ציבורי.
בראשית המאה ה-20 המדינה החלה להתערב יותר בחיי האזרחים, הן מהרצון לדאוג לזכויותיהם מפני בעלי הון והן מהצורך הכלכלי למנוע מונופולים ולאפשר מוצרים ציבוריים הנגישים לכל. מכיוון ומדינת ישראל נוסדה בתקופה זו, וכן רוב אזרחיה בימיה הראשונים היו בעלי יכולת כלכלית מוגבלת, היא נקטה במדיניות רווחה במקרים רבים ועל כן הוקמו גופים ציבוריים רבים הנותנים שירות לאזרח בתחומים רבים אליהם הוא נדרש. לקראת המאה ה-21 החלה לחלחל ההבנה כי מדינת ישראל צריכה להפריט עוד ועוד גופים שכן היא מעורבת מידי בחיי האזרחים.[1] עם זאת, הפרטת הגופים הציבוריים חייבה לבחון האם ישנם גופים שהם עדיין בעלי תכונות ציבוריות ועל כן עליהם לפעול לפי חלק מהחובות המנהליות. לעיתים החובות הציבוריות הוחלו על השוק הפרטי על ידי חוק, כגון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ולעיתים בתי המשפט החילו נורמות מנהליות על גופים דו מהותיים.
עם השנים התפתחו בפסיקת בית המשפט תנאים להגדרת גוף כדו מהותי. ישנם שלושה תנאים חיצוניים מצטברים ושלוש זיקות פנימיות חליפיות (מספיקה אחת מהן).[2]
שלושה תנאים חיצוניים:
ההגדרה של שימוש במשאבי ציבור מורכבת מזיקות שונות וחליפיות ומדובר ברשימה לא סגורה. 3 הזיקות העיקריות:
ישנן מספר חובות מנהליות ובמהלך השנים התפתחה בפסיקה החלה, או החלה חלקית, על גופים דו מהותיים שונים. אלו החובות המרכזיות:
ישנן חובות נוספות שנידונו בפסיקה באירועים חריגים יותר, כגון: החובה להפעיל שיקול דעת, זכות העמידה, החובה להניח תשתית עובדתית, כלל הבטלות היחסית ועוד.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.