Remove ads
גדר הגבול ישראל–מצרים היא מכשול מעבר באורך 241 ק"מ ובעלות של 1.6 מיליארד ש"ח שבנתה מדינת ישראל בשנת 2013 לאורך גבול ישראל–מצרים, כדי לבלום את ההסתננות מאפריקה לישראל וחדירה של פעילות טרור משטח חצי האי סיני[1].
לאחר נסיגת ישראל מחצי האי סיני בשנת 1982 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, סומן הגבול החדש באמצעות אבני סימון, ובחלקים מסוימים באמצעות גדר תיל נמוכה. הגדר לא היוותה מכשול משמעותי למבריחים בשל גובהה ובשל כיסויה בחולות נודדים במהלך הזמן. במהלך השנים הוברחו דרך הגבול הפרוץ בעיקר סמים ונשים זרות העוסקות בזנות. ההברחות נעשו בעיקר על ידי בדואים תושבי חצי האי סיני, שגרו בסמיכות לגבול והכירו את השטח, ואת הפעילות השוטפת של המשטרה המצרית וצה"ל.
גורמים במערכת הביטחון החלו לעסוק בנושא הקמת גדר על גבול מצרים עוד ב-2001, אבל משרד הביטחון, צה"ל והממשלה התנגדו להקמת גדר ביטחון. בדצמבר 2005 אירעה חדירת מחבלים פלסטינים לתוך שטחי ישראל דרך הגבול, שהעלתה לסדר היום שוב את ההצעה להקים גדר שתקשה על מעבר באזור[2].
באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החלו חדירות מאורגנות של פליטים ומהגרי עבודה אפריקאים, באמצעות מדריכים בדואים, ממצרים לישראל. ב-2007 הטיל ראש הממשלה אהוד אולמרט על המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, שהיה אחראי על המעקב אחרי השלמת גדר ההפרדה במרחב התפר בין ישראל ליהודה ושומרון, לבדוק את היתכנות הקמת גדר ביטחון על גבול מצרים ורמון אכן החל בתכנונה[3] ובנייתה תוכננה להתחיל ביוני 2008[4]. הקמת הגדר עוכבה בשל מחלוקות תקציביות עם שר הביטחון אהוד ברק ועמדת השר לביטחון פנים אבי דיכטר בעד מתן עדיפות להקמת מתקני השהיה[5], עד שבמהלך כהונתה של ממשלת ישראל השלושים ושתיים היווספות גורם ההסתננות הלא פלילית והתגברות איום הטרור, הובילו את ממשלת ישראל להאיץ את הקמת המכשול הקרקעי ועיבוי כוחות צבא בקו הגבול.
ביולי 2009 עלה שוב רעיון הקמת הגדר ובדצמבר החליט בנימין נתניהו לתמוך בהקמתה[6]. במרץ 2010 עברה החלטת ממשלה על הקמת הגדר והשלמתה עד אמצע 2013[7].
Remove ads
המכשול נבנה במטרה למנוע חדירת טרוריסטים, פעילות פלילית והסתננות פליטים אפריקאים ומהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מאריתריאה, סודאן, דרום סודאן, חוף השנהב ואתיופיה. מדי שנה, אלפי אנשים חצו את הגבול ממצרים לישראל, בחפשם אחר עבודה או מקלט הרחק מסכסוך או תנאי חיים קשים. בשנים האחרונות משמר הגבול המצרי ירה למוות בעשרות מהגרים אפריקנים שניסו להיכנס לישראל שלא כדין. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי המכשול נועד "להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל"[8].
Remove ads
בניית הגדר החלה בפועל בנובמבר 2010 לפי תוואי מתוכנן באורך 150 ק"מ[9]. מיזם הקמתה של הגדר כונה "שעון החול"[10][11]. את הפרויקט ניהל תא"ל ערן אופיר מאט"ל. בעת התכנון הגדר חולקה למקטעים של 20 ק"מ, בשיא הפרויקט עבדו בו במקביל 100 קבלנים, מעל 1,500 עובדים ו-500 כלי ציוד מכני הנדסי[12]. מצרים הצהירה כי לא תתנגד כל עוד המכשול יוקם בשטח ישראלי[13].
הגדר היא מכשול דו-שכבתי, המורכב בשלב הראשון מגדר תלתלית סבוכה ועבה, ובשלב השני מגדר פלדה "טיפשה" מאסיבית וחזקה. הגדר מתנשאת ברובה לגובה של כמעט חמישה מטרים, ובמקטעים מסוימים היא הוגבהה, לבקשת הצבא, לשבעה מטרים. המכשול מגובה באמצעי תצפית ובקרה מתקדמים, המתריעים על איום מתקרב עוד בעומק השטח המצרי. לאורך התוואי נסלל כביש גישה צבאי.
ב-2008 הוצהר כי תיבנה גדר בשני מקטעים: מכשול של 70 ק"מ בגזרת החולות, בין כרם שלום לבין חיוואי; מכשול בן 14 ק"מ בגזרה ההררית בין טאבה לנטפים. נטען כי המרווח הנותר בגבול יהווה "מכשול טבעי" ויגובה באמצעים משלימים[14]. תחילה גם תוכנן שזאת תהיה "גדר חכמה", כפי שנעשה בפרויקט גדר ההפרדה ביהודה ושומרון[15], אך בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על בניית "גדר טיפשה" וחזקה, שמגובה באמצעי זיהוי ותצפית.
בהמשך התעוררה בעיה: הגזרה ההררית מסביב לאילת קשה מאוד מבחינה טופוגרפית, לכן בניית גדר לאורכה תצריך תקציב עצום לאותם 14 ק"מ[16]. בשלב זה הוחלט לבנות גדר לאורך כל הגבול, למעט "פתחה" באזור אילת. רעיון זה השתמע מהצהרות הממשלה והצבא, עד אשר אירע הפיגוע בנטפים באוגוסט 2011. לאחר אירוע זה, קיבלה הגדר משנה חשיבות, והובן על ידי הממשלה שיש למגן את כל הגבול. בדצמבר אישרה הממשלה תקציב נוסף לפרויקט, כדי להשלים את הגדר גם באותה גזרה סלעית[17] לאחר דין ודברים עם רשות הטבע והגנים, הוחלט לבטל את המובלעת של הגדר באזור נחל גשרון ולהחזיר אותה לגבול הבין-לאומי, כדי להגן על הטבע המיוחד באזור[18]. הגדר תוקם באזור זה כמעט לכל אורך הגבול, למעט חלקים קטנים שאינם עבירים ברגל. עד חודש דצמבר 2012 הושלמו 227 ק"מ מתוואי הגדר שבין רפיח לאילת[19].
בניית הגדר הושלמה סופית בדצמבר 2013[20].
פיגוע החדירה בגבול מצרים (2023)
ערך מורחב – פיגוע הירי בגבול ישראל–מצרים (2023)
ב-3 ביוני 2023 חדר שוטר מצרי לשטח ישראל, דרך פתח חירום בגדר שהיה סגור באמצעות אזיקונים. הוא הצליח להרוג 3 לוחמי צה"ל בטרם נורה למוות.
Remove ads
הצלחת הגדר בגבול מצרים הביאה להתעניינות בין-לאומית בה. המדינות שהתעניינו בה הן מדינות שבדומה לישראל, סופגות זרם מהגרים לא מבוקר אותו הן מעוניינות לצמצם. בין המדינות נמנות מדינות בבלקן שיושבות על מסלולים יבשתיים של פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהחריפה את משבר ההגירה באירופה[21].
בינואר 2016 פורסם שגם הודו מעוניינת בגדר גבול עם פקיסטן בדגם הישראלי, כדי לבלום את הטרור שבא משם על ידי מחבלים שחוצים את הגבול[22].
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התבטא בשבחה של הגדר והשווה אותה לגדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו[23].
Remove ads
- יואב זיתון, גדר בגובה 7 מטרים ותעלות: כביש 12 ייפתח, באתר ynet, 23 בפברואר 2012
- שוקי שדה, גדר הכסף: מי מרוויח מהקמת הגדר בגבול מצרים במיליארד שקל, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2011
- אייל לוי, סיור לאורך גדר הגבול הפרוץ עם מצרים, באתר nrg, 14 באוקטובר 2011
- מערכת מסע אחר אונליין, הקניונים הנדירים של נחל גשרון יישארו בשטח ישראל, "מסע אחר", 1 במאי 2012
- יוסי הטוני, צה"ל יבנה גדר וירטואלית בגבול מצרים בפרויקט בהיקף עשרות מיליוני שקלים, באתר "אנשים ומחשבים", 1 ביולי 2012
- רמי שני, הושלמה הקמת החלק הצפוני של הגדר בגבול מצרים, באתר וואלה, 19 בספטמבר 2012
- אמיר בוחבוט, צה"ל בוחן מערכת התרעה חדשה בגדר הגבול עם מצרים, באתר וואלה, 6 במרץ 2013
- עמיחי אתאלי, השגת גבול: ביקור בגדר הגבול עם מצרים, באתר nrg, 23 במרץ 2013
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads