גאורג פון קיכלר

גאורג קרל פרידריך וילהלם פון קיכלר (בגרמנית: Georg Karl Friedrich Wilhelm von Küchler; ‏30 במאי 1881 – 25 במאי 1968) היה גנרל-פלדמרשל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה.

גאורג קרל פרידריך וילהלם פון קיכלר
Georg Karl Friedrich Wilhelm von Küchler

פון קיכלר ב-1943
לידה	30 במאי 1881 הנאו, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
פטירה	25 במאי 1968 (בגיל 86) גרמיש-פרטנקירכן, גרמניה המערבית גרמניה המערבית
מקום קבורה	Alter Friedhof Darmstadt
מדינה	גרמניה
השתייכות	הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות	1900–1945 (כ־45 שנים)
דרגה	גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-1 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה השלישית מפקד הארמייה ה-18 מפקד קבוצת ארמיות צפון
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה הפלישה לפולין המערכה על צרפת מבצע ברברוסה המצור על לנינגרד
עיטורים
צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון צלב הברזל דרגה ראשונה צלב הברזל דרגה שנייה   עיטור פרידריך

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

קיכלר נולד ב-30 במאי 1881 בטירת פיליפסרוהה ליד הנאו שבגרמניה, למשפחה בעלת מסורת צבאית. בשנת 1900 התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-25 (הדוכסות הגדולה של הסן ה-1). במלחמת העולם הראשונה שירת בהצטיינות כמפקד סוללת תותחים, וזכה בצלב הברזל מדרגה ראשונה. לאחר מכן, ב-1916 היה לקצין מטה בדיוויזיה ה-206, ולאחר מכן שירת כקצין מטה בדיוויזיית המילואים ה-9. לאחר התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה השתתף במאבקים באזור הבלטי כמפקד דיוויזיית "קורלנד" של הפרייקור. לאחר פירוקם של הפרייקור, ב-1919 קיכלר נותר כאיש צבא הקבע ברייכסווהר במיוחד בתפקידי חינוך והדרכה. לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, היה קיכלר מקורב לשלטון החדש, וזכה לקידום, בשנת 1934 מונה למפקד הדיוויזיה ה-1, ובשנת 1937 מונה למפקד הקורפוס ה-1. במרץ 1939 היה מפקד הכוחות הגרמנים שהשתלטו על עיר הנמל העצמאית ממל.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939 היה קיכלר מפקדה של הארמייה השלישית, שכבשה את העיר החופשית דנציג. לאחר מכן מונה למפקד אזור ההגנה של מזרח פרוסיה.

בשנת 1940 פיקד קיכלר על הארמייה ה-18 הגרמנית שכבשה את הולנד, והמשיכה במסעה לכיבוש בלגיה. הארמייה הביסה את הצבא הבלגי, כבשה את אנטוורפן והמשיכה אל תוך צרפת. על אף שלא הצליח למנוע את פינויו של כוח המשלוח הבריטי בדנקרק במבצע דינמו, הצטיינותו בתפקיד זה הביאה לקידומו לדרגת גנרל אוברסט.

במבצע ברברוסה הייתה הארמייה ה-18 חלק מקבוצת ארמיות צפון שהוביל גנרלפלדמרשל וילהלם פון לב. קיכלר נע עם הארמייה שלו לכיוון לנינגרד, והיה חלק מהכוחות שביצעו את המצור על לנינגרד. בינואר 1942 הוחלף לב בקיכלר על ידי היטלר שקיווה שקיכלר, שהיה נאצי קנאי, יצליח יותר מלב שנכשל בכיבוש לנינגרד ובהכנעתה במצור.

קיכלר פיקד על קבוצת ארמיות צפון עד ינואר 1944, ונכשל בניסיונו להכניע את לנינגרד. הוא הידק את המצור והפגיז את העיר מרחוק בארטילריה כבדה. באפריל 1942 קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל. בינואר 1944 פרצו כוחות הצבא האדום את המצור, וקיכלר ביקש מהיטלר כי הלה יורה לו על נסיגה על מנת להציל את קבוצת הארמיות שלו. בתגובה פוטר על ידי היטלר^[1].

לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה נעצר קיכלר על ידי כוחות ארצות הברית, ונשפט ב"משפט הפיקוד העליון" במשפטי נירנברג ב-1948. הוא נדון לעשרים שנות מאסר בפועל על ביצוע פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות, שכללו את ביצוע פקודת הקומיסר, והנחלתה לחייליו הלוחמים בחזית. קיכלר שהה בכלא שמונה שנים בטרם שוחרר ב-1953 בשל בריאות לקויה. הוא מת בגרמיש-פרטנקירכן ב-25 במאי 1968.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאורג פון קיכלר בוויקישיתוף

• גאורג פון קיכלר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)

הערות שוליים

1. הודחו המרשלים הגרמניים קיכלר וקלוגה, המשקיף, 14 במרץ 1944