ג'ורג' גאמוב

ג'ורג' גאמוב (ברוסית: גאורגי אנטונוביץ' גאמוב, באנגלית: George Gamow‏, 4 במרץ 1904 – 19 באוגוסט 1968) היה פיזיקאי וקוסמולוג רוסי-אמריקאי.

ג'ורג' גאמוב
Георгий Антонович Гамов

ג'ורג' גאמוב בצעירותו, 1930 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	4 במרץ 1904 אודסה, האימפריה הרוסית
פטירה	19 באוגוסט 1968 (בגיל 64) בולדר, ארצות הברית
שם לידה	Геóргий Анто́нович Га́мов
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית, רוסיה
מקום קבורה	Green Mountain Cemetery
מקום לימודים	הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג אוניברסיטת אודסה אוניברסיטת סנקט פטרבורג
מנחה לדוקטורט	אלכסנדר פרידמן, Yurii Aleksandrovich Krutkov
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1954–1956) V.G. Khlopin Radium Institute (1931–1933) אוניברסיטת קולורדו בולדר (1956–1968) מכון נילס בוהר (1928–1931) אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (1934–1954) מכון יופה
תלמידי דוקטורט	רלף אלפר, ורה רובין
פרסים והוקרה	פרס קלינגה (1956) עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
בן או בת זוג	Barbara Perkins Gamow (1958–?)
צאצאים	Igor Gamow
תרומות עיקריות
חקר את התהליכים התרמוגרעיניים שמתרחשים בכוכבים. תאוריית אלפא-בתא-גאמא

חייו

גאורגי גאמוב נולד באודסה, אז בשליטת האימפריה הרוסית, היום באוקראינה.

הוא החל את לימודי הפיזיקה שלו באוניברסיטת נובורוסיה באודסה, ולאחר כשנה, ב-1923, עבר לאוניברסיטת לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שם למד זמן מה תחת אלכסנדר פרידמן. הוא נחשב לעילוי בעיני השלטונות הסובייטים, שאף עשו בו שימוש תעמולתי, אך לא היה מרוצה מגישתם למדע שהייתה נגועה באינטרסים פוליטיים והחליט לערוק מהמדינה.^[1] ב-1932 ניסה לחתור ביחד עם אשתו דרך הים השחור לעבר טורקיה, מרחק של כ-250 ק"מ, אך הניסיון הנועז נכשל בגלל מזג אוויר קשה.^[1]ב-1934 הוזמן לכנס סולווה בבריסל, ולאחר שהשיג ההיתרים הדרושים לצירוף אשתו למסע, עזב הזוג את המדינה ללא כוונה לשוב.

גאמוב ערק לארצות הברית, שם שינה את שמו לג'ורג', והצטרף לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא עסק בעיקר בחקר התהליכים התרמו-גרעיניים שמתרחשים בכוכבים. הוא היה ממפתחי מודל "המפץ הגדול" במסגרתו ניבא את קרינת הרקע הקוסמית, שלדבריו היא שריד מאירוע "המפץ הגדול". כמו כן חקר את תופעת הנוקליאוסינתזה, שהוא התהליך של היווצרות גרעיני יסודות חדשים בכוכבים.

גאמוב היה ער לעובדה שאם היקום היה פעם צפוף יותר הרי שהוא היה צריך להיות חם יותר וגם צפוף יותר עד כדי גרימת פיצוץ, שכן לכך גורמים חום וצפיפות אינסופיים. גאמוב שם לב כבר קודם לכן לעובדה שכאשר דוחסים חומר הוא מתחמם, וכשנותנים לו להתנפח הוא מתקרר.

הוא היה ידוע בחוש ההומור שלו. הוא פרסם את מאמר אלפר-בתה-גאמוב שכתב יחד עם תלמידו רלף אלפר וביקש מהנס בתה לצרף את חתימתו כדי לקבל את הצירוף שנשמע כמו שלוש האותיות הראשונות באלפבית היווני: אלפא, בטא, גמא (${\displaystyle \alpha ,\beta ,\gamma }$). הוא כתב: "יש שמועה שכשתאוריית אלפא-בתא-גאמא ירדה מן האופנה, בתה ניסה לשנות את שמו לזכריה." אודות עמית שלו הוא כתב: "רוברט הרמן, שמסרב בעקשנות לשנות את שמו לדלטר" (נשמע כמו "דלתא"). בנוסף פרסם מספר שירים עוקצניים בנושאי פיזיקה.

ג'ורג' גאמוב פרסם ספרי מדע פופולרי, בהם "הולדת השמש ומותה"^[2], "אחת שתיים שלוש... אינסוף"^[3], "קורות האדמה" וסדרת "מר טומפקינס". על כך זכה בפרס קלינגה לשנת 1956.

ספריו שתורגמו לעברית

• הולדת השמש ומותה. עברית: ד"ר ש.פ. קלעי. ספרית פועלים, 1950.
• קורות האדמה: עבר, הווה ועתיד. עברית: שמואל אילון, הוצאת מסדה, תל אביב, 1949.

לקריאה נוספת

• George Gamow, Thirty Years that Shook Physics, (1966 Doubleday; 1985 Dover), New York

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' גאמוב בוויקישיתוף

• ג'ורג' גאמוב, ברשת החברתית Goodreads
• ג'ורג' גאמוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'ורג' גאמוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ורג' גמוב (1904-1968), דף שער בספרייה הלאומית