Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתי הקברות היהודיים באיסטנבול מהווים עדות לנוכחותן הרצופה של הקהילות היהודיות, ולהקמתן ולהתפשטותן ההדרגתית של השכונות היהודיות באיסטנבול.[1]
יהודי איסטנבול מתחלקים לשלוש קבוצות: ספרדים, אשכנזים וקראים. בשנת 1865 חל פיצול בעדה הספרדית באיסטנבול בין היהודים המסורתיים ליהודים שדגלו בקדמה ובחינוך מודרני. הפורשים הקימו קהילה נפרדת בשם "הקהילה האיטלקית". לקהילה בית כנסת, בתי ספר ובית קברות נפרדים.
העדה הספרדית היא הגדולה מבין העדות היהודיות באיסטנבול.
בתקופה הביזנטית התגוררו בשכונות גלאטה, קאסים-פאשה והסקוי יהודים דוברי יוונית. לאחר כיבוש העיר בשנת 1453 ובמשך עשרים השנים הבאות, הסולטן מהמט השני אימץ מדיניות של העברת מוסלמים, נוצרים ויהודים, רובם סוחרים ובעלי מלאכה, מאנטוליה ומארצות הבלקן אל איסטנבול. יהודים אלה כונו רומניוטים ובתחילה הם היוו מעל מחצית מיהודי העיר. בעקבות הגירת מגורשי ספרד ופורטוגל לאיסטנבול גדל בהתמדה מספר היהודים הספרדים וחל מיזוג בין הקהילה הרומניוטית לקהילה הספרדית.
העדה האשכנזית מהווה כ-5% מהאוכלוסייה היהודית באיסטנבול.[2]
יהודים אשכנזים הגיעו לאיסטנבול במאות ה-15 וה-16 בעקבות מספר אירועים: בשנת 1453 הגיעו יהודים מאזורי חבל הריין, שוואביה, שטיריה, מוראביה והונגריה בתגובה לקריאתו של הרב יצחק צרפתי, רבה הראשי של אדירנה. בשנת 1470, הגיעו לאיסטנבול יהודים מבוואריה לאחר שגורשו על ידי הדוכס לודוויג התשיעי. גל נוסף של יהודים מהונגריה הגיע לעיר בשנת 1526 לאחר כיבוש הונגריה על ידי הסולטן סולימאן המפואר. היהודים האשכנזים התיישבו באזור גלאטה והקימו קהילה עצמאית.
קיימות עדויות לנוכחות קהילה קראית בשכונת הסקוי כבר בתקופה הביזאנטית. במאה ה-16 הייתה העיר מרכז של היהדות הקראית. עם סיום מלחמת קרים, בשנת 1856, הגיעו לאזור יהודים קראים רבים מחצי האי קרים.[3]
כיום (שנת 2023) קיימים באיסטנבול שבעה בתי קברות של העדה הספרדים ובית קברות אחד של העדה האשכנזית.
מועצת המנהלים של הקהילות גלאטה, בייאואולו, קאסים-פאשה ושישלי (קרן נווה שלום), אחראית לשירותי הקבורה ולתחזוקה בבתי הקברות: אולוס ( ספרדי ואשכנזי), הסקוי, בגלרבאשי וקילוס.
המרכז לחקר התפוצות על שם גולדשטיין גורן באוניברסיטת תל אביב הקים מאגר נתונים ממוחשב הכולל 60,000 מצבות מבתי קברות בכל רחבי טורקיה המתעדות 400 שנות קיום קהילות יהודיות באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן ברפובליקה הטורקיה. במאגר אפשר למצוא תמונות רבות ומפות מפורטות של כל בתי הקברות שנחקרו.[4]
בית הקברות אגרי-קאפי הוקם בשכונת באלאט בחלק האירופי של איסטנבול. על פי מסורת הקהילה היהודית, בית הקברות אגרי קאפי הוקם בתקופה הביזנטית. במאה ה-19 בית הקברות סבל מהתנכלות התושבים המוסלמים. הוא נסגר בשנת 1839. חלק מהמצבות הועברו לבית הקברות הסקוי.
בשנת 1453, עם כיבוש העיר, מהמט השני העניק ליהודים קרקע לבניית בית קברות בשכונת קאסים-פאשה. מקום זה שימש את הקהילה במשך 100 שנה. בשנת 1582, לאחר שאוכלוסיית המקום גדלה והמקום לא ענה יותר לצרכים, הקהילה ביקשה מהסולטן מורד השלישי מקום להקמת בית קברות חדש. בית קברות קאסים-פאשה לא שרד.
בית הקברות החדש הוקם בשנת 1583 בחלק האירופי של איסטנבול, בשכונת הסקוי, והוא אחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בטורקיה. בזמן הקמתו השטח נמצא מחוץ לעיר באזור של יער טבעי, גינות ומטעים. הוא שימש מקום קבורה עיקרי ליהודי איסטנבול במשך שלוש מאות שנים. בית הקברות הורחב בסוף המאה ה-19, כאשר העיר התרחבה ויהודים רבים התיישבו בשכונות החדשות ברובע בייאואולו (Beyoğlu). בית הקברות עדיין פעיל אך עבר שינויים רבים מאז הקמתו. בשנת 1972, בעת בניית גשר גלאטה מעל קרן הזהב וכבישי הטבעת המובילים אליו, הופקעו חלק מקרקעות בית הקברות. חלק מהקברים הועברו בצורה מסודרת וחלקם אוחדו בקבר אחים בגלל מגבלות לוחות הזמנים. הכבישים חוצים את בית הקברות ומחלקים אותו לשלושה חלקים.
בבית הקברות קיימת חלקה נפרדת לעדה הקראית.
בית הקברות הספרדי קוזגונצ'וק נקשטפה הוא בית קברות היסטורי של הקהילה היהודית באיסטנבול. הוא נמצא בשכונת קוזגונצ'וק, רובע אוסקודאר, בחלק האסייתי של איסטנבול. ידוע שבשכונה זאת התיישבו יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15.
התאריך המדויק בו הוקם בית הקברות אינו ידוע. על סמך גילם וסגנונם של הקברים והמצבות משערים שהוא נבנה במאה ה-16.
לוח זיכרון מציין את מקום קבורתו של העיתונאי והסופר ניסים בנבנישתי (1932–1992) שהגה את הרעיון לחגוג את יום השנה ה-500 להגעתם של מגורשי ספרד לאדמת טורקיה בשנת 1492.
לוח נוסף מפנה אל קברי חכמים שפעלו באיסטנבול בתחילת המאה ה-18: רבי אברהם מיוחס, ראש הסנהדרין, רבי אבואב יצחק, רבי אפרים נבון בעל מחנה אפרים, רבי אברהם קמחי, רבי אליהו אלפאנדארי בעל מכתב מאליהו, רבי שבתי אלפאנדארי, אחיו של רבי אליהו אלפאנדארי.
בשנת 1840 נבנה בשכונה בית הכנסת "בית ניסים" ובשנת 1878 בית הכנסת "בית יעקב". בית הכנסת "בית יעקב" אחראי לקבורה במקום ולתחזקת בית הקברות.
בית הקברות קוזגונצ'וק נקשטפה הוכר כאתר מורשת על ידי ממשלת טורקיה.
בית הקברות היהודי אורטקוי נמצא בשכונת אורטקוי, רובע בשיקטש, בחלק האירופי של איסטנבול. קיימות עדויות על קיום יישוב יהודי באורטקוי במאה ה-16. המצבה הישנה ביותר שהתגלתה בבית הקברות היא משנת 1584.
על חלק משטח בית הקברות, שלא היה בשימוש, הוקם בסוף המאה העשרים בסיס צבאי השייך לכוח השיטור העירוני.
בשנת 1863 פרץ באיסטנבול סכסוך בין האליטה של הקהילה היהודית העות'מאנית לבין יהודים שהחזיקו באזרחות של מדינות זרות, בעיקר איטליה ואוסטריה. הם כונו " קהילת היהודים זרים" או באיטלקית Comunita Israelitico - Straniera. יהודים אלה נהינו מזכויות יתר ומהגנת שגרירי ארצותיהם. הם לא היו כפופים למוסדות הקהילה המקומית. הם יצרו קשרים עם יהודים מאירופה שהיו מעוניינים להפיץ את התרבות ואת החינוך המערביים באיסטנבול ואף הקימו בשנת 1854 בית ספר ברוח המערב.
כאשר הסכסוך החריף, יצחק דה קמונדו, מנהיג הקהילה, פעל להקמת בית כנסת ובית קברות נפרדים עבור הקהילה.
בשנת 1853 הוקצו לקהילות הנוצריות השונות באיסטנבול קרקעות להקמת בתי קברות חדשים בגבעות שישלי שלא היו עדיין מאוכלסות. גם יהודי קרים, שהגיעו לאיסטנבול לאחר מלחמת קרים בין שנים 1853–1856 קיבלו קרקע להקמת בית קברות באזור זה. בשנת 1867, קהילת יהודי איטליה רכשה את הקרקע מקהילת יהודי קרים, והקימה עליה את בית הקברות האיטלקי.
הכניסה לבית הקברות עוצבה בסגנון בארוקי ועל המצבות יש כתובות בעברית, באיטלקית, באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, ברוסית ובלטינית. בית הקברות עדיין פעיל. (2009).
בית הקברות הספרדי אולוס הוקם בשנת 1901, בחלק האירופי של איסטנבול, בשכונה ארנבוטקוי, רובע בשיקטש. בבית הקברות נמצא בית תפילה קטן. בית הקברות נמצא עדיין בשימוש.
שכונת בגלרבאשי נמצאת בחלק האסייתי של איסטנבול, ברובע אוסקודאר. במהלך השנים התגוררו בה לצד הקהילה היהודית גם ארמנים, טורקים ויוונים.
הקרקע להקמת בית הקברות הוקצתה לקהילה בשנת 1988, אך פתיחת בית הקברות התעכבה עד שנת 2002, אז התקבל גם אישור לבניית בית תפילה ולהקמת חומה סביב בית הקברות. הכשרת חלקות קבורה מבוצעת לפי הצורך באישור העירייה.
הקרקע להקמת בית הקברות הוקצתה בשנת 1991 על מנת לענות לצורכי הקבורה של יהודים המתגוררים בחלק האסייתי של איסטנבול. בית הקברות נפתח בשנת 2010 לאחר סיום הכשרת החלקות ובניית דרכי הגישה. בית התפילה בכניסה לבית הקברות נבנה בשנת 2011. בבית הקברות קיימות גם חלקה מוסלמית וחלקה בהאית.
בית הקברות האשכנזי אולוס הוקם בשנת 1901, בחלק האירופי של איסטנבול, בשכונה ארנבוטקוי, רובע בשיקטש כ-500 מטר מבית הקברות הספרדי. בשל מצוקת מקומות הקבורה בבית הקברות הספרדי, נקברים כאן גם נפטרים מהעדה הספרדית, במיוחד בני זוג או קרובים של נפטרים אשכנזים.
בשנת 2010, קרן בית הכנסת חמדת ישראל הקימה בחלקה היהודית בית הקברות אצ'יבאדם, הנמצא בשכונת חסן פאשה ברובע קדיקוי, מאוזוליאום לזכר חיילים יהודים שלחמו בצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה בקרבות גליפולי ונפלו בקרב. הוחלט לארגן כל שנה טקס זיכרון לנופלים בחודש מרץ. בית הכנסת חמדת ישראל נחנך בשנת 1899 בשכונת היידרפאשה ברובע קדיקוי בחלק האסייתי של איסטנבול.[13]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
