Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.
 | |||||
| ברל לוקר, 1948 | |||||
| לידה |
24 באפריל 1887 קריווץ, גליציה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1972 (בגיל 84) ירושלים, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1936 | ||||
| מקום קבורה | חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, הר הרצל, ירושלים | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת צ'רנוביץ  | ||||
| מפלגה |
מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
לוקר נולד בכפר קריווץ (Kriwiec) שבגליציה. למד בבית-ספר יהודי כללי בעיירה סולוטבינה, ובגימנסיה בעיר סִירֶט בבוקובינה. כבר בגיל צעיר הוא הצטרף לתנועה הציונית, ונמנה עם מייסדי אגודת הסטודנטים הציונית "פרחי ציון" בסירט בשנת 1904. באותה שנה החל לימודי משפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. היה חבר מפלגת פועלי ציון מ-1905, חבר הוועד המרכזי של המפלגה באוסטריה ועורך ביטאונה בלבוב בשנים 1911–1914. בשנת 1916 התמנה למזכיר משרד פועלי ציון בהאג ולאחר מכן בסטוקהולם. היה מזכיר הברית העולמית של פועלי ציון בשנים 1918–1928, ולאחר מכן מזכיר המפלגה בארצות הברית עד שנת 1931, בה נבחר כחבר הנהלת הסוכנות היהודית עד לשנת 1935.
בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, ושימש יועץ מדיני של הנהלת הסוכנות. שנה לאחר עלייתו נקרא על ידי ויצמן לשוב ללונדון ולשמש שם כעוזרו הראשי. לוקר ישב בלונדון במשרד הציוני ברחוב גרייט ראסל (Great Russell) מס' 77 עד להקמת המדינה. בשנים אלו פעל רבות לקידום הרעיון הציוני בדעת הקהל הבריטית, כמו גם במסגרת תנועת העבודה הבריטית: איגודי הפועלים ומפלגת הלייבור. עם עלייתה של זו לשלטון בבריטניה ביולי 1945, סבר לוקר כמו רוב ההנהגה הציונית שמעתה תשתנה מדיניות הספר הלבן הבריטית, ובעיקר לאחר שואת יהודי אירופה תתקבל התביעה הציונית לעלייה יהודית חופשית לארץ ישראל ביתר הבנה; אך תקוות אלו נכזבו, ובשלוש השנים שבין 1945 ל-1948 הוביל לוקר מהלכים נמרצים כנגד הממשלה הבריטית, ובעיקר נגד שר החוץ בווין, זאת תוך שהוא מקפיד לשמור על קווי המדיניות הוויצמניסטיים: הבנה שרק בחסות בריטניה, ובכל אופן לא נגדה, יכול היישוב היהודי בארץ ישראל להתפתח.
לוקר שב ארצה סופית ביוני 1948, היה יושב ראש הנהלת הסוכנות בשנים 1948–1956 ויושב ראש הוועד הפועל הציוני (1959–1961).
לקראת הבחירות לכנסת השלישית, לאחר שבשתי מערכות הבחירות הראשונות היה מועמד אחרון ברשימת מפא"י, הוצב לוקר במקום ה-12 ברשימת מפא"י ונבחר לכנסת. הוא כיהן כחבר בועדת חוקה, חוק ומשפט וכיו"ר ועדת הפירושים. היה מועמד מפא"י לתפקיד יושב ראש הכנסת לאחר פטירתו של היו"ר הקודם יוסף שפרינצק והפסיד לנחום ניר-רפאלקס.
בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
אשתו, מלכה לוקר (לאקער; 1887–1990), הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.
ברל לוקר נקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל בהר הרצל בירושלים יחד עם רעייתו.
ברל לוקר, באתר הכנסת
ברל לוקר (1887-1972), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
