Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעלי חיים פולשים בארץ ישראל הם בעלי חיים אשר מוצאם מחוץ לארץ ישראל, הגיעו אליה בעקבות פעילות אדם, והצליחו לייסד בה אוכלוסייה המתרבה ומתפשטת ללא התערבות נוספת בידי האדם. בעלי חיים אלה יכלו לפלוש בטעות, כדוגמת המיינה המצויה אשר ברחה מהצפארי והצליחה לבסס אוכלוסיית בר בטבע, או שיכלו להגיע במכוון כדוגמת טרוטת עין-הקשת שהובאה לכנרת על מנת להגדיל את תפוקת הדייג.
במרוצת השנים פלשו לישראל 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים. בדו"ח שפורסם בשנת 2022, קבע מבקר המדינה שבישראל אין אסדרה של הטיפול במינים פולשים. הפיקוח על כניסת מינים כאלו בגבולות הוא חלקי ביותר, ואין תיאום בין הגופים שאמורים לעקוב אחר התפשטותם[1]. הדו"ח מציין כי לפי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים בישראל מוערך ב-1.5-0.5 מיליארד ש״ח.[1]
בנוסף למינים הפולשים אשר מעולם לא חיו בארץ ישראל לפני פלישתם, קיימים בה גם המינים המתפרצים. מינים אלו חיו בארץ מאז ומעולם, אך חוו פריצה בגדילה באוכלוסייה שלהם בזכות פעילות האדם. בין מינים אלו נמצאים: חזיר הבר בחיפה, תן זהוב, עטלף פירות מצוי, שועל מצוי ועוד.
במרוץ השנים, הובאו לכנרת כ-8 מינים מיובאים של דגים (מתוך 16 מינים החיים בה כיום בסך הכול) בניהם: טרוטת עין-הקשת, קרפיון מצוי, כסיף שפל-עין וגמבוזיה מצויה על מנת שיגדילו את תפוקת הדייג, וכן, פלשו לתוכה מינים פולשים כמו החילזון Thiara scabra.
_underway_in_the_Suez_Canal_on_27_February_1992.jpg)
.jpg)
ערך מורחב – הגירה לספסיתהגירה לספסית היא מעבר של בעלי חיים ימיים מהים האדום לים התיכון, דרך תעלת סואץ. הגירה בכיוון ההפוך, המכונה "הגירה אנטי-לספסיאנית", קיימת גם כן, אך היא נדירה. הפלישה החלה סמוך לפתיחת התעלה ב-1869. בתחילה התגלה דג חדש אחת למספר שנים. בשנים האחרונות מתגלה מין חדש מדי שנה.
מינים פולשים הפכו לרכיב משמעותי במערכת האקולוגית של הים התיכון, ובעלי השפעות המסכנות מינים אנדמיים ים-תיכוניים רבים. בתחילת ההגירה הראו תצפיות על כמה קבוצות מהמינים האקזוטיים כי יותר מ-70% ממעשירי הרגל הלא מקומיים ו-63% מהדגים האקזוטיים בים התיכון מקורם באזור האינדו-פסיפי, כלומר הגיעו מהאוקיינוס השקט וההודי במעלה הים האדום אל מפרץ סואץ שבקצהו, ודרך התעלה אל הים התיכון.[4]
חדירת המינים לים התיכון שינתה את פני המערכת האקולוגית שלו, כך שיותר מ-300 מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים פלשו אליו. מתוכם כ-67 הם מיני דגים, וכולם מאכלסים את האגן המזרחי ואותרו בקרבת חוֹפי ישראל. רוב הדגים בים האדום הם דגים טרופיים, שלא היו קיימים בים התיכון קודם לפתיחת התעלה. חלק מהמינים הפולשים נמצאים בהתפוצצות אוכלוסין ובתחרות על אתרי רבייה ומזון עם המינים המקומיים; הם דוחקים את הדגה המקומית מבתי הגידול הטבעיים שלה.
בשנים 2008–2011 נערך מחקר באמצעות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, המכון לחקר הימים ואגמים בהשתתפות חוקר אמריקאי המתמחה במינים פולשים. ממצאיהם העלו מהפך דרמטי בהרכב הדגה: כ-54% מתפיסות הדגה באותה עת היו מינים פולשים, לעומת 29% כ-20 שנה לפני כן. ממצאים אלו מעידים על היקף פלישת המינים הימיים הגדול ביותר בעולם, המתרחש באגן המזרחי של הים התיכון – פלישה העלולה לפגוע פגיעה רבתי במינים המקומיים.[5]
זוהי רשימה חלקית:
בין הדגים הפולשים ישנם המינים אשר הובאו במכוון על מנת להגדיל את תפוקת הדייג, ויש כאלו שהגיעו בטעות, בעקבות ההגירה הלספסית למשל.
מינים פולשים של חרקים הגיעו לישראל בצורות שונות: גידול אסור כחיית מחמד, דרך ייבוא תוצרת חקלאית וטובין שונים, התפשטות. החרקים הפולשים עשויים להביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, בצמחי נוי, לפגוע בפאונה ובפלורה המקורית, להוות מפגע בריאותי ועוד. להלן רשימה חלקית של מיני החרקים הפולשים בישראל:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
