בנימין שחור

30 בנובמבר 1959 – 21 בינואר 1974
(14 שנים)

כנסות

4 - 7

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

שחור נולד בירושלים בשנת 1916 לרב משה לייב שחור ולשרה, בתו של דב ימיני ממייסדי פתח תקווה.

בצעירותו למד בישיבת עץ חיים, ואחר כך היה פעיל בייסוד תנועת בני עקיבא, ובשנת תרצ"ה התמנה לחבר ההנהלה הארצית של התנועה, בה פעל בתפקיד מרכזי במשך כעשר שנים.^[2] בשנת 1939 היה בין מייסדי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יחד עם הרב משה צבי נריה.

שנים רבות ניהל את עיתון "הצופה", מייסודה של תנועת המזרחי, ארגן את המיזוג בין "המזרחי" ל"הפועל המזרחי" ל"חזית דתית לאומית מאוחדת" שהפכה בהמשך למפד"ל^[3], ולאחר מכן מונה למזכ"ל המפד"ל וכונה "האיש החזק"^[4] במפד"ל וב"סיעה המרכזית" שבה (סיעתו של השר משה חיים שפירא). היה יושב ראש מטה הבחירות של המפד"ל^[5] מהבחירות לכנסת ה3^[6] ועד הבחירות לכנסת ה6, במשך תקופה זו זכתה המפלגה ב11–12 מנדטים.

בשנים 1959–1974 כיהן כחבר הכנסת מטעם מפד"ל והיה חבר בוועדת הכלכלה, ועדת הפנים, ועדת הכנסת וועדת החינוך והתרבות. כיהן כסגנו של שר הדתות הרב זרח ורהפטיג בממשלה ה-13 וה-14 (1966–1969).

היה מעורב בחיזוק שירותי הדת^[7] והרבנות המקומית בארץ^[8] ובפרט ברבנות הראשית לישראל^[9]. ב-1960 לאחר פטירתו של הרב הרצוג נאבק^[10] בניסיונות מפא"י ובן-גוריון לבטל את מעמדה הרשמי של הרבנות הראשית^[11], מאוחר יותר היה בין הדוחפים להתמנותו של הרב שלמה גורן לרב ראשי^[12]. ובין האחראים על שיקום המקומות הקדושים בירושלים, יהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים^[13].

חיים אישיים

בנו הבכור היה הרב אפרים יונה שהיה מראשוני הר"מים בישיבת הר עציון^[14] שימש כראש ישיבה בישיבת ההסדר קריית שמונה^[15], והיה ר"מ במכון מאיר^[16].

בנו השני היה ד"ר דב שחור. בנו של דב, אורי^[17], נרצח על ידי מחבלים בשנת 1995 בעת טיול בוואדי קלט.

בנו השלישי, הרב זאב, היה ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.

בנימין שחור

ביוגרפיה

חיים אישיים

הנצחה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on