בנדטו קרוצ'ה

בנדטו קרוצ'ה (באיטלקית: Benedetto Croce;‏ 25 בפברואר 1866 – 20 בנובמבר 1952) היה מבקר, פילוסוף ופוליטיקאי איטלקי שעסק בנושאים מגוונים, בהם הפילוסופיה של ההיסטוריה ואסתטיקה. ליברל בולט, למרות התנגדותו לסחר חופשי. השפיע רבות על אנטוניו גראמשי.

ערך ללא מקורות

בנדטו קרוצ'ה
Benedetto Croce

בנדטו קרוצ'ה
לידה	25 בפברואר 1866 Pescasseroli, איטליה
פטירה	20 בנובמבר 1952 (בגיל 86) נאפולי, איטליה
שם לידה	Benedetto Croce
השקפה דתית	אגנוסטיות
מקום לימודים	אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני
זרם	ליברליזם, אידיאליזם, הגליאניזם
תחומי עניין	פילוסופיה של ההיסטוריה, אסתטיקה
עיסוק	פילוסוף, סופר, מבקר ספרות, היסטוריון אמנות, פוליטיקאי, היסטוריון
הושפע מ	הגל, פיכטה, ויקו, קרל מרקס
השפיע על	גראמשי, ג'נטילה, ז'בוטינסקי
מדינה	איטליה, ממלכת איטליה
פרסים והוקרה	Gautieri Award (1906) מדליית סרינה (1927)
בן או בת זוג	Adele Rossi
צאצאים	Elena Croce, Lidia Croce, Alda Croce
חתימה

הגותו

פילוסופיה של הרוח

קרוצ'ה הושפע מאוד מהגל ומאידיאליסטים גרמנים אחרים, כמו פיכטה, ויצר את מה שכינה "הפילוסופיה של הרוח". קרוצ'ה לא האמין כי קיימת מציאות כלשהי מלבד רעיונות, או "מושגים טהורים". אלה מקבילים לרעיונות של אפלטון, או לקטגוריות של קאנט - איכות, כמות, אבולוציה, וכל דבר אחר שאפשר לתארו כרעיון אוניברסלי. הוא הגיע למסקנה שאם המציאות היא רעיון, ניתן לעשות רדוקציה של המציאות למושגים לוגיים טהורים, ורוב העבודה שלו משם והלאה היא הרחבה על לוגיקה. הוא דחה כל צורה של דת כלא לוגית דיה, וכך ראה גם את רוב המטאפיזיקה.

היסטוריה

קרוצ'ה רחש כבוד רב לג'אמבטיסטה ויקו, והסכים עמו בדעה שההיסטוריה צריכה להיכתב על ידי פילוסופים. בספרו על ההיסטוריה, קרוצ'ה רואה את ההיסטוריה כ"פילוסופיה בתנועה", וקובע כי אין "תוכנית קוסמית" או תוכנית כלשהי בהיסטוריה, וש"מדע ההיסטוריה" הוא מצגת שווא. לפיכך הוא זלזל בתאורטיקנים כמו קרל מרקס והגל שניסו לעשות רדוקציה להיסטוריה לכמה עקרונות מנחים ^{[דרוש מקור]}. ככלל, הסכים עם רוסו, כשאמר שההיסטוריה היא סדרה של שקרים, ויש לבחור את הקרוב ביותר לאמת.

אחד מתלמידיו היה זאב ז'בוטינסקי, בעת לימודיו ברומא.

אנטי-פשיזם

ב-21 במאי 1925 חיבר את "מניפסט האינטלקטואלים האנטי-פשיסטים" בתגובה ל"מניפסט האינטלקטואלים הפשיסטים".

ביבליוגרפיה חלקית

בתרגום עברי

• תולדות אירופה במאה התשע-עשרה; תרגם וצירף הקדמה ביאוגראפית: חיים ורדי; מבוא מאת אפרים שמואלי; ערך: צבי וויסלבסקי, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ג.
• מדריך לאסתטיקה; מאיטלקית: גאיו שילוני; אחרית דבר: חיים ורדי; הערות: מנחם דורמן, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג 1983.

• "אסתטיקה כמדע של ביטוי ובלשנות כללית" (מאיטלקית: שירלי פינצי-לב), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016

באיטלקית ובתרגום לאנגלית

• Materialismo storico ed economia marxistica (1900), translated into English by C.M. Meredith as Historical Materialism and the Economics of Karl Marx (1914); full text of revised 4th Italian edition (1921), final Italian edition revised by author 1951
• L'Estetica come scienza dell'espressione e linguistica generale (1902), translated into English by Douglas Ainslie as Aesthetic as Science of Expression and General Linguistic (2nd edition, based on revised 5th Italian edition), new translation by Colin Lyas as The Aesthetic as the Science of Expression and of the Linguistic in General (1992); full text of revised 3rd Italian edition (1908), final Italian edition revised by author 1950
• Filosofia della pratica, economica ed etica (1909), translated into English by Douglas Ainslie as Philosophy of the Practical Economic and Ethic (1913); full text of revised 3rd Italian edition (1923), final Italian edition revised by author 1950
• Logica come scienza del concetto puro (1905), translated as Logic as the Science of the Pure Concept (1917, based on revised 3rd Italian edition); full text of revised 4th Italian edition (1920), final edition revised by author 1947
• La filosofia di Giambattista Vico (1911)
• Filosofia dello spirito (1912)
• La rivoluzione napoletana del 1799. Biografie, racconti, ricerche (revised 3rd edition, 1912); final edition revised by author 1948
• Breviario di estetica (1913)
• What is Living and What is Dead of the Philosophy of Hegel (Saggio sullo Hegel), translated by Douglas Ainslie (1915)
• Contributo alla critica di me stesso (1918); revised edition 1945
• Storie e leggende napoletane (1919)
• Teoria e storia della storiografia (1920), translated into English by Douglas Ainslie as Theory and History of Historiography (1921)
• Racconto degli racconti (first translation into Italian from Neapolitan of Giambattista Basile's Pentamerone, Lo cunto de li cunti, 1925)
• "Manifesto of the Anti-Fascist Intellectuals" (in La Critica, 1 May 1925)
• Storia del regno di Napoli (1925), translated into English by Frances Frenaye as History of the Kingdom of Naples (1970, based on the revised 3rd edition of 1953)
• History of Europe in the Nineteenth Century (1933)
• Ultimi saggi (1935)
• La poesia (1936)
• Il carattere della filosofia moderna (1941)
• Perché non possiamo non dirci "cristiani" (1942)
• Politics and Morals (1945). Croce's dynamic conception of liberty, liberalism and the relation of individual morality to the State.
• Filosofia e storiografia (1949)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בנדטו קרוצ'ה בוויקישיתוף

• בנדטו קרוצ'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי בנדטו קרוצ'ה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• בנדטו קרוצ'ה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• בנדטו קרוצ'ה (1866-1952), דף שער בספרייה הלאומית
• בנדטו קרוצ'ה, באתר Discogs (באנגלית)