Loading AI tools
תוכנת גרפיקה ממוחשבת בתלת ממד בחינם ובקוד פתוח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלנדר (באנגלית: Blender) היא תוכנה חופשית לגרפיקת תלת-ממד המאפשרת הפקת הנפשה, אפקטים ויזואליים, יישומים תלת־ממדיים ומשחקי וידאו. מאפייני בלנדר כוללים מידול תלת-ממדי, מיפוי UV, מיפוי טקסטורה, אנימציית שלד, סימולציות נוזל ועשן, מערכת חלקיקים, הנפשה ממוחשבת, רינדור, עריכת וידאו וקומפוזיציה.
 | |
 | |
| צילום מסך של Blender 4.0.2 | |
| מפתח | קרן בלנדר (אנ') |
|---|---|
| מחזור חיים |
2 בינואר 1998 – הווה (26 שנים)  |
| גרסה אחרונה |
4.2.0 (16 ביולי 2024) |
| מערכת הפעלה | Microsoft Windows, Mac OS X, לינוקס ו-FreeBSD |
| נכתבה בשפות | C, C++ ופייתון |
| סוג רישיון | GNU General Public License גרסה 2 ומעלה |
| קוד מקור |
https://projects.blender.org/blender/blender.git |
| קטגוריה | תוכנות גרפיקה תלת־ממדיות |
| blender.org | |
  | |
בלנדר מתאפיינת בממשק משתמש ייחודי, בו כמעט כל פעולה מתבצעת על ידי קיצור מקשים מסוים. ממשק זה מקשה על המשתמש החדש אך מאפשר עבודה יעילה ביותר לאחר שלב הלימוד.
ב־1998 הקים טון רוזנדל (אנ') ההולנדי חברה בשם NaN, ראשי תיבות של Not a Number. החברה הייתה חברה-בת של NeoGeo, אחת החברות לאנימציה תלת-ממדית הגדולות ביותר בהולנד (שאף אותה הקים רוזנדל). NaN הוקמה במטרה לבנות תוכנה לעיצוב תלת־ממדי, שבעזרתה יוכלו עובדי NeoGeo לפתח אנימציה.
בלנדר החלה את דרכה כתוכנה קניינית של NaN. שאיפותיה של NaN לא תאמו את יכולות החברה ואופי השוק באותה תקופה. כתוצאה מכך, באפריל 2001 צומצם כוח האדם בחברה ונמצאו לה משקיעים חדשים. לאחר שישה חודשים הוציאה החברה את Blender Publisher, תוכנה המיועדת לשוק הגדל של מדיה אינטראקטיבית תלת־ממדית שבה משתמשים באינטרנט. מכירות התוכנה היו נמוכות מהציפיות, והמשקיעים המאוכזבים החליטו להפסיק את פיתוח בלנדר ולסגור את NaN.
למרות חסרונות רבים שהיו לתוכנה רצו אנשים רבים בהמשך קיומה, אך בגלל המצב הכלכלי לא היה סיכוי לגייס כספים ולהקים חברה חדשה שתמשיך את הפיתוח. בשנת 2002 החליט רוזנדל להקים מלכ"ר - קרן בלנדר (Blender Foundation).
מטרתה הראשונה של הקרן הייתה להבין כיצד ניתן להמשיך לפתח ולקדם את בלנדר כתוכנה חופשית-קהילתית. בשנת 2002 שכנע רוזנדל את המשקיעים להסכים על תוכנית "לשחרר את בלנדר" (Free Blender), במטרה להפוך את בלנדר לתוכנה חופשית. מטרת התוכנית הייתה גיוס 100,000 אירו שתמורתם יירכשו הזכויות על התוכנה. לאחר שבעה שבועות הצליחו לגייס את הכסף הדרוש, וב-13 באוקטובר 2002 שווקה בלנדר לראשונה ברישיון חופשי, GPL.
בינואר/פברואר 2002 זה היה די ברור ש-NaN לא תמשיך להתקיים ותיסגר סופית במרץ. אף על פי כן, יצאה לאור גרסה נוספת, 2.25. ובתור סוג של ביצת פסחא, החליטו האומנים והמפתחים להוסיף את מודל (primitive mesh) ראש השימפנזה. הוא נוצר על ידי וילאם פול (הידוע בכינויו: SLiD3), שקרא לו סוזן, על שם האורנגאוטן מסרטו של קווין סמית' ג'יי ובוב השקט מכים שנית.
סוזן משמשת כאלטרנטיבה של בלנדר ל"מבחן המודלים" כדוגמת קנקן התה. סוזן היא גם דרך מהירה וקלה לבדיקת חומרים, אנימציות, טקסטורות והתקנת אורות. בתחרות הגדולה של בלנדר מעניקים על שמה את "פרס סוזן".
לבלנדר יש התקנה קטנה יחסית והיא רצה על מספר פלטפורמות מחשוב פופולריות, הכוללות את לינוקס, Mac OS X ו־Microsoft Windows, יחד עם FreeBSD, IRIX, NetBSD, OpenBSD ו־Solaris. בנוסף קיימות נגזרות בלתי רשמיות ל־AmigaOS 4, BeOS, MorphOS, Pocket PC ו־SkyOS. אף על פי שלעיתים היא מופצת ללא מסמכים או תמונות להמחשה, התוכנה מכילה מאפיינים של תוכנת מידול יוקרתית. היכולות שלה הן, בין היתר:
לבלנדר יש מוניטין של תוכנה קשה לקליטה עבור משתמשי תוכנות תלת־ממד אחרות. כמעט לכל פונקציה יש מקש קישור ישיר ומקשים שמהווים מספר קיצורים. מאז שבלנדר הפכה לתוכנה חופשית, חל מאמץ לסדר את התפריטים כראוי כמו גם את השימוש בכלים הגיוניים ויעילים יותר. היו גם מאמצים בשיפור ויזואלי של ממשק המשתמש, עם ערכת הצבעים, תפריטים שקופים ש"צפים", שיפור עץ סקירת האובייקט, ושינויים קטנים נוספים (כגון כלי אוסף הצבעים).
ממשק המשתמש של בלנדר משלב את המושגים הבאים:
לבלנדר יש דרישות מערכת נמוכות יחסית לתוכנות תלת־ממד אחרות, אך עבור אפקטים מתקדמים ומודלים מורכבים דרושה מערכת מהירה.
דרישות מערכת[1]
| דרישות מינימליות | דרישות מומלצות | דרישות להפקה | |
|---|---|---|---|
| מעבד | 300MHz | 2GHz Dual core | 2 GHz, Multi-core (64-bit) |
| זיכרון מחשב | 128MB | 2GB | 8–16GB |
| כרטיס גרפי | כרטיס OpenGL עם 16MB Ram | כרטיס OpenGL עם 128 או 256MB Ram | כרטיס OpenGL עם 1 GB RAM, ATI FireGL או Nvidia Quadro |
| צג | 1024^768 עם 16bit color | 1920^1200 עם 24bit color | 1920^1200 עם 24bit color |
| קלט | עכבר עם שלושה כפתורים | עכבר עם שלושה כפתורים | עכבר עם שלושה כפתורים ומשטח רישום דיגיטלי |
בלנדר מאפשרת לארוז את כל הסצנות לתוך קובץ אחד (שנקרא קובץ ".blend")
מאז שבלנדר פתחה את קוד-המקור, היא עוברת יעילות משמעותית בקוד-הבסיס ותוספות באפיון התוכנה.
בין השיפורים החשובים ניתן למצוא:
חלק מהפיתוחים האלו קודמו באמצעות הפרויקט קיץ הקוד של גוגל, שקרן בלנדר משתתפת בו מאז 2005.
יתרון גדול לתוכנת בלנדר (ובכלל לתוכנות בקוד פתוח) הוא הנגישות לתוכנה, בדרך כלל הנגישות הזו יוצרת זמינות גדולה וקהילה גדולה בהתאם. לבלנדר קהילה פעילה מאוד ורוב משתמשי בלנדר לומדים דרך מדריכים ודיונים בערוצי הקהילות השונות כגון Blender Artists[3].
אחרים לומדים בעזרת הורדה ובדיקה של מודלים מוכנים, או באתרים כגון BlenderArt Magazine[4] - מגזין חופשי להורדה - והאתר BlenderNation[5], שמספק מידע על כל דבר מסביב בלנדר. כמו כן יש אלפי מדריכים לצפייה ביוטיוב.
כאמור ישנן קהילות רבות בשפות שונות ולפי תחומי עניין שונים (מעצבי אופנה, ויזואליים, אנימטורים, אמנים, מפתחים ועוד רבים). בישראל ישנה קהילה ואתר, בשנים האחרונות עיקר פעילות הקהילה קורה בקבוצת הפייסבוק.
בלנדר התחילה בתור כלי לשימוש פנימי בחברת NeoGeo הולנדית לאנימציות תלת-ממדית מסחריות/פרסומיות[6]. מאז היא מופיעה בפרסומות טלוויזיה במספר מקומות בעולם הכוללים בין היתר את אוסטרליה[7], איסלנד[8], ברזיל[9][10], רוסיה[11] שוודיה[12] ובריטניה[13].
הפרויקט המקצועי הראשון שהשתמש בבלנדר היה בסרט ספיידרמן 2, שם הוא שימש בעיקר ליצירת אנימציות וחיזוי-מוקדם במחלקת Storyboard[14].
ככל שהזמן עובר התעשייה המקצועית החלה להטמיע את בלנדר יותר ויותר, וניתן לראות פרויקטים בהיקף רחב שכללו ואף התבססו כמעט בלעדית על בלנדר, כמו הפיצ'ר NextGen של נטפליקס[15], The man in the high castle של אמאזון[16], כותרות הסיום של Wonder[17]Woman, במשחקים כמו The Walking Dead[18], ואפילו סטוריבורד ב - Jurassic World 2[19].
אפילו בישראל היה ניסיון לייצר פיצ'ר על ידי סטודיו פיצ'י פוי, שמתבסס על סיפורו של אפרים סידון - "מעלה קרחות"[20].
בספטמבר 2005, מספר אמני ומפתחי בלנדר ידועים התחילו לעבוד על סרט קצר בתוכנה חופשית. יוזמה זאת כונתה בשם "פרויקט סרט תפוז" (Orange Movie Project). התוצאה הייתה הסרט פילים חולמים (Elephants Dream), שהוצג לראשונה ב-24 במרץ 2006. בתגובה להצלחה של חלומות פילים קרן בלנדר הקימה את מוסד בלנדר (Blender Institute) כדי לעשות פרויקטים נוספים: ביג באק באני (Big Buck Bunny) ואת יו פרנקי (Yo Frankie).
ערך מורחב – ביג באק באניב-1 באוקטובר 2007, צוות חדש התחיל לעבוד על פרויקט פתוח שני, "Peach", כדי להפיק את הסרט הקצר ביג באק באני. הסרט הוצג ב-10 באפריל 2008.
משמש הוא פרויקט ליצירת משחק המבוסס על העולם והדמיות של סרט אפרסק (ביג באק באני) שממומש בתוכנה חופשית. המשחק נקרא יו פרנקי. הפרויקט החל ב-1 בפברואר 2008, והפיתוח הושלם בסוף יולי 2008. סיום הפרויקט היה מיועד לסוף אוגוסט, אך היציאה נדחתה. המשחק יצא ב-9 בדצמבר 2008, תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו ועם כל התוכן תחת הרישיון Creative Commons.
במאי 2009 הודיעה קרן בלנדר על סרט פתוח הידוע בשם הקוד פרויקט דוריאן" (Project Durian). הסרט תוכנן להיות סרט פנטזיה אקשן, באורך של כ-12 דקות. הסרט נקרא לבסוף סינטל. הוא הושלם והוצג בפסטיבל הסרטים של הולנד ב-27 בספטמבר, ויצא לרשת ב-30 בספטמבר 2010[21].
משחק (בלתי רשמי) לסרט נמצא כרגע בתהליכי פיתוח והוכרז רשמית באתר Blenderartists.org ב-12 במאי 2010[22].
דמעות פלדה הוא פרויקט הסרט הפתוח הבא מטעם קרן בלנדר. הוא מתמקד בפיתוח יכולות האפקטים הוויזואליים של בלנדר ושילובם עם צילומים חיים. העלילה סובבת בגרסה עתידית אפשרית של אמסטרדם. הסרט עצמו פורסם ב־26 בספטמבר[23][24].
אתר האינטרנט הרשמי של בלנדר
בלנדר, ברשת החברתית פייסבוק
בלנדר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בלנדר, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
בלנדר, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
