מערכת הלימפה

מערכת הלימפה
שיוך	גוף האדם, מחזור הדם, מערכת החיסון
תיאור ב	המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון
מזהים
לטינית (TA98)	systema lymphoideum
טרמינולוגיה אנטומיקה	A13.0.00.000
TA2 (2019)	5149
FMA	74594
קוד MeSH	A15.382.520
מזהה MeSH	D008208
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0024235

מערכת הלימפה (lymphatic system; לִבְנָה) היא מערכת נימים, צינורות דקי דופן וקשרים (המכונים גם ״בלוטות״), המוליכים נוזל דמוי פלזמה ותאים מהרקמות אל כלי הדם. המערכת היא חלק ממערכת החיסון.

עובדות מהירות שיוך, תיאור ב ...

סגירה

מערכת הלימפה משמרת את מאזן החלבונים והנוזלים ברקמות הגוף, על ידי ניקוז עודפים שנותרו מפעולת מחזור הדם. חלבונים שדלפו מהנימים אל הנוזל הבין-תאי, משבשים את הלחץ האוסמוטי המאפשר את חילוף הנוזלים והחומרים בין הנימים לרקמות. המערכת הלימפטית מסלקת חלבונים אלו יחד עם נוזלים עודפים כדי לשמור על תפקוד תקין של מחזור הדם.

מערכת הלימפה מוליכה את נוזל הלימפה ומובילה תאים של מערכת החיסון אל קשרי הלימפה, ומשם אל מחזור הדם. בכך היא מאפשרת תגובה חיסונית יעילה נגד פתוגנים שפלשו לגוף.

Remove ads

נוזל הלימפה זהה בהרכבו לנוזל הבין תאי ברקמות, שבו הוא נוצר. מרכיביו העיקריים הם מים, מלחים, אלקטרוליטים וחלבונים. נוזל הלימפה המנוקז ממערכת העיכול מכיל גם ריכוז גבוה של שומנים. כמו כן מכיל נוזל הלימפה תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסון, ברובם לימפוציטים מסוג B ו-T ובחלקם תאים דנדריטיים. בשעת זיהום מכיל נוזל הלימפה גם תאים אחרים כדוגמת נויטרופילים.

מערכת הלימפה מכילה נימי לימפה, הנאספים אל צינורות לימפה מאספים, המוליכים אל שרשרת של קשרי לימפה. צינורות מאספים נוספים מנקזים את הנוזל היוצא מקשרי הלימפה לתוך מערכת הדם. שני צינורות לימפה גדולים, צינור החזה וצינור הלימפה הימני מעבירים את נוזל הלימפה והתאים שבו אל זרם הדם דרך הוורידים התת-בריחיים. ככלל, זורמים כלי הלימפה הגדולים בצמוד לכלי הדם ויוצרים שלישייה הכוללת ורידים, עורקים וכלי לימפה.

נימי הלימפה

רוב רקמות הגוף מכילות רשת צפופה של נימי לימפה - כלי לימפה ראשוניים, שצורתם צינור אטום. דפנות נימי הלימפה חדירים ומאפשרים מעבר של נוזלים ותאים לתוכם. לחץ הנוזל הנבנה ברקמות ותנועות השרירים מסייעים לכניסת נוזל הלימפה לתוך נימי הלימפה והולכתו לאורכם. תאי מערכת החיסון חודרים לתוך נימי הלימפה באופן פעיל בעזרת קולטנים מיוחדים על פניהם. מבנה נימי הלימפה שונה ממבנה נימי הדם בשלושה מאפיינים עיקריים:

דפנות נימי הלימפה בנויים משכבת תאים אחת, ללא קרום הבסיס שנמצא על דפנות נימי הדם.
החיבורים בין תאי האנדותל המרכיבים את דפנות הנימים, חדירים יותר בנימי הלימפה.
נימי הלימפה אטומים בקצותיהם, ובכך הם מהווים נקודת התחלה לזרימת הלימפה.

צינורות הלימפה המאספים

בניגוד לנימי הלימפה, כלי הלימפה המאספים מזרימים את הלימפה באופן פעיל. כלי הלימפה הגדולים מכילים מקטעים הנקראים לימפאנגיונים המופרדים זה מזה באמצעות שסתומים חד כיווניים. המקטעים מתכווצים באופן מתואם בעזרת שרירים חלקים בדפנותיהם, ומקדמים את נוזל הלימפה הלאה מן הרקמות, דרך קשרי הלימפה, לכיוון מחזור הדם.

קשרי הלימפה

ערך מורחב – קשרי לימפה

לאורך כלי הלימפה המאספים נמצאים קשרי לימפה, להם נודע תפקיד חשוב במערכת החיסון. קשרי הלימפה (הידועים גם בשמם העממי "בלוטות הלימפה"^[1]) מהווים חלק מן הרקמה הלימפואידית שבגוף הכוללת גם את מח העצם, המוך הלבן שבטחול, השקדים האדנואידים, תימוס ורקמה דיפוזית בדפנות מערכת העיכול. קשרי הלימפה מרוכזים באשכולות בבסיסי האיברים בגוף, כגון בצידי הצוואר, בעורף, בבית השחי ובמפשעה. אשכולות נוספים קיימים בחלל החזה והבטן. תפקיד קשרי הלימפה לנקז ולסנן את נוזל הלימפה ולמנוע את מעברם של פתוגנים כדוגמת חיידקים ונגיפים אל מחזור הדם. תפקיד חשוב נוסף של קשרי הלימפה הוא לשמש נקודת מפגש בין תאים שונים של מערכת החיסון, ולאפשר תקשורת מולקולרית ביניהם ההכרחית להזנקת תגובה חיסונית יעילה. קליפת קשרי הלימפה מכילה מבנים בשם זקיקים לימפתיים בהם מרוכזים לימפוציטים מסוג B, ובהם אזורים המכילים לימפוציטים מסוג T. לשד קשר הלימפה מכיל "תאי פלזמה" – שהם תאי B בוגרים המפרישים נוגדנים. אנטיגנים המגיעים מן הרקמות בנוזל הלימפה או נישאים לקשרי הלימפה על ידי תאים דנדריטיים, מוצגים בתוך קשרי הלימפה ללימפוציטים וגורמים להם להתרבות בתוך קשרי הלימפה במסגרת תגובה חיסונית. הצטברות לימפוציטים בקשרי הלימפה גורמת לנפיחות ולכאב בהם במהלך זיהום מקומי. נפיחות מוגזמת של קשרי הלימפה אופיינית גם למספר מחלות זיהומיות מפושטות כדוגמת אדמת, חצבת ומונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה). מערכת הלימפה משמשת גם נתיב מרכזי (לצד כלי הדם) להתפשטות גרורות סרטניות. לעיתים קרובות נעצרים התאים הגרורתיים בקשרי הלימפה – אותם הם מתקשים לעבור, ומפתחים בהם גרורות מקומיות.

Remove ads

בצקת
לימפומת הודג'קין - מלווה בהגדלת הטחול.
לימפומה - סרטן הלימפה
לימפוסרקומה
לימפאדמה
לימפטציטיס - דלקת של כלי הלימפה (קורה בעיקר בהכשות נחש)
דלקת כלי הלימפה ודלקת קשרי הלימפה עלולות להיווצר מחיידקים המגיעים לקשרי הלימפה דרך דרכי הלימפה, להיעצר שם ולגרום דלקת. שתי דלקות לימפה ידועות הן דלקת התוספתן (אפנדיציטיס) ודלקת שקדים.
גרורות עלולות להיווצר מתאי גידול ממאירים שנעצרים בקשרי הלימפה.
מחלת קסטלמן (Castleman's disease) היא מחלה לימפופרוליפרטיבית. קיימים שני סוגים של המחלה - כאשר המחלה ממוקמת במוקד אחד בגוף (Unicentric Castleman's disease) וכאשר היא מפושטת (multicentric Castleman's disease).

Unicentric Castleman's disease היא הפרעה לימפופרוליפרטיבית (מחלה שבה יש ריבוי לא מבוקר של תאים השייכים למערכת הלימפטית) שפירה, שפוגעת בדרך כלל בצעירים (גיל ממוצע 35) ועשויה להיות קשורה בזיהום בווירוס הרפס 8. המיקום השכיח ביותר הוא בית החזה ואחריו חלל הבטן. במרבית המקרים החולים אינם תסמיניים, והמחלה מתגלה כממצא מקרי באמצעי דימות.

ניתן לרפא את המחלה בניתוח לכריתת הגידול. כריתה מלאה מביאה להחלמה בכל החולים. גם כאשר לא ניתן לבצע כריתה מלאה - יש לבצע כריתה חלקית, ובחלק מן המקרים נהוג להוסיף טיפול בקרינה. המחלה מעלה את הסיכוי להופעת לימפומה לאחר מספר שנים.

Multicentric Castleman's disease היא מחלה הפוגעת באנשים מבוגרים יותר (55–60) ובנשאים של HIV (אצלם גיל הופעת המחלה צעיר יותר). הביטוי הראשוני האופייני הוא חום, הזעות לילה, ירידה במשקל וחולשה. המחלה המפושטת גורמת להגדלת קשרי לימפה (במקרים רבים בכל הגוף) ולעיתים להגדלת הטחול או הכבד. בבדיקות דם ניתן למצוא אנמיה, ירידה ברמת החלבון בדם, ירידה בכמות הנוגדנים ושקיעת דם מוחשת. המחלה עשויה להתקדם במהירות, ולהביא למוות תוך מספר שבועות או להישאר במצב יציב במשך כמה שנים. תוחלת החיים הממוצעת היא של 26–30 חודשים.

מרבית החולים נפטרים מזיהום מפושט, התקדמות המחלה או ממאירויות נלוות. הטיפולים המקובלים הם ניתוח, הקרנות, סטרואידים, טיפול אנטי-ויראלי, נוגדנים ספציפיים וכימותרפיה.

Remove ads

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...