בית הכנסת המרכזי של חלב
בית כנסת בסוריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת המרכזי של חלב (בערבית: كنيس في حلب) הידוע גם בשמות בית הכנסת הגדול של חלב ובית הכנסת אל-בנדרה, נחשב לבית הכנסת המרכזי והגדול של קהילת יהודי סוריה.
 | |
| בית הכנסת בחלב בראשית המאה ה-20 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת |
חלב, סוריה |
| מיקום |
חלב |
| מדינה |
סוריה |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| נוסח תפילה | ספרדי, מוסתערבי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה-9 |
| קואורדינטות | 36°12′07″N 37°08′59″E |
|
(למפת חלב רגילה)   בית הכנסת המרכזי | |
  | |
בית הכנסת נבנה במאה ה-9,[1] עם זאת ייתכן ששימש כבית כנסת עוד במאה ה-5. על פי המסורת, בסיס בית הכנסת נבנה על ידי יואב בן צרויה קרוב ל-950 לפנה"ס, לאחר שצבאו של דוד המלך כבש את העיר. רבים מאמינים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בעולם ולכן הוא מכונה גם בית הכנסת העתיק.[2]
בית הכנסת נבנה במאה ה-9 וניכרת בו השפעת האדריכלות האסלאמית. במאה ה-13 נפגע כתוצאה מהכיבוש המונגולי של חלב, וב-1327 הפך למסגד. ב-1400, בעת כיבושו של טימור לנג, חרב הבניין ונבנה שנית ב-1418.
הנוסע האיטלקי פייטרו דלה ואלה, שעבר בחלב בקיץ 1626 וביקר במקום, כתב: "בית הכנסת ידוע ביופיו ובעתיקותו, נכנסים אליו מבעד לדלת חסרת הדר הנמוכה בהרבה מהרחוב, שיורדים אליה במספר רב של מדרגות". דלה ואלה הוסיף שהיהודים בבית הכנסת היו "מעורבבים", נשים וגברים יחד, אך היו מחולקים לפי המוצא. "כל הצד הימני של בית הכנסת לעומת הכניסה היה צפוף ביהודים ממוצא מקומי, ואילו צד שמאל היה צפוף באירופאים, שאף שהם גרים ונישאים כאן, הרי מוצאם במערב, וכולם ספרדים ומדברים ספרדית כשפתם הטבעית".[3]
בית הכנסת נשרף בדצמבר 1947 במהומות שאירעו נגד יהודי חלב וניזוק באופן קשה. הקהילה היהודית בחלב, שהלכה והתמעטה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20, המשיכה להשתמש בבית הכנסת לתפילות מפעם לפעם, עד לסוף המאה העשרים. ב-1992, שופץ בית הכנסת באופן חלקי במימון יהודי חלב שעברו לניו יורק.
בית הכנסת חרב ב-2016, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.
עד המאה ה-16, כלל המבנה אגף מערבי וחצר ששימשה לתפילה בימי הקיץ. במאה ה-16, עם הגעת הספרדים לחלב, נבנה אגף מזרחי, ששימש הן לתפילה והן כבית מדרש. בקירות האולם המערבי נמצאו שלוש קשתות שכונו "היכלות". שלושה היכלות נוספים נקבעו בקיר הדרומי של החצר.
היכל שביעי נבנה בקיר הדרומי של האגף המזרחי וסימן את הכיוון לירושלים. היכל זה כונה "היכל אליהו" או "מערת אליהו", ובו נשמרו כתבי הקודש וכתר ארם צובא. בצמוד למערת אליהו שכנה מערת הצדיקים, בה נקברו חכמי חלב ורבני קהילת ארם צובא.
בשנת 2022 הוצגה במוזיאון ישראל תערוכת מציאות מדומה של בית הכנסת בחלב בעקבות סדרת צילומים של בית הכנסת שצילמה שרה שמאע בשנת 1947, ימים ספורים לפני ההחלטה במועצת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, הפרעות בקהילה והרס בית הכנסת. המבקרים בתערוכה יכלו להרכיב משקפי VR ולצפות בסרט תלת מימד תוף שיטוט בבית הכנסת.[4]
- 60 שנה לאחר שריפת בית הכנסת בחלב, הדף חוזר ל"כתר ארם צובא", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
- חיים גיוזלי, "בית הכנסת בחלב, סוריה", באתר אנו – מוזיאון העם היהודי
- בית הכנסת הקדמון של חלב, באתר "המרכז העולמי למורשת יהדות ארם-צובא (חלב)"
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
