בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג

בית גליקסבורג מקוצר מבית שלזוויג-הולשטיין-זונדרברג-גליקסבורג, הוא ענף דני - גרמני של בית אולדנבורג, אשר בניו שלטו במועדים שונים בדנמרק, נורווגיה, יוון ובכמה מדינות בצפון גרמניה.

בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
Glücksburg, Lyksborg, Γκλύξμπουργκ
גרמניה

מדינה	גרמניה, דנמרק, נורווגיה, יוון
בית האב	Schleswig-Holstein-Sonderburg, בית אולדנבורג
תארים	מלך דנמרק מלך נורווגיה מלך יוון מלך איסלנד
מייסד	פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
השליט האחרון	יוון: קונסטנטינוס השני, מלך יוון שלזוויג-הולשטיין: כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק
ראש הבית הנוכחי	פרידריך פרדיננד, נסיך שלזוויג-הולשטיין
תקופת השושלת	1825–הווה (כ־200 שנה)
אתניות	גרמנית
ענפים	מאונטבאטן-וינדזור, משפחת המלוכה הנורווגית, משפחת המלוכה היוונית, משפחת המלוכה הדנית, House of Laborde de Monpezat

פרדריק העשירי, מלך דנמרק, האראלד החמישי, מלך נורווגיה, צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, קונסטנטינוס השני, מלך יוון, וסופיה, מלכת ספרד הם חברים בשושלת גליקסבורג.^[1][2][3]

היסטוריה

מקור המשפחה הוא מהעיר גליקסבורג (Glücksburg), עיר חוף קטנה בשלזוויג, בצד הדרום-גרמני של פיורד פלנסבורג, המפריד בין גרמניה לדנמרק.^[2] בשנת 1460 נמסרה גליקסבורג, כנחלה של הדוכסים הדנו-גרמניים של שלזוויג-הולשטיין, לכריסטיאן השביעי, רוזן אולדנבורג, אשר בשנת 1448 נבחר על ידי הדנים במלך כריסטיאן הראשון, ובשנת 1450 אף נבחר למלך נורווגיה.^[2]

בשנת 1564, נכדו של כריסטיאן הראשון, פרדריק השני, מלך דנמרק, במהלך חלוקה מחדש של שלזוויג ושל הולשטיין, הוא שמר על כמה נחלות לעצמו, בעודו מקצה את גליקסבורג לאחיו הדוכס יוהאן הצעיר (1545-1622), יחד עם זונדרבורג.^[2] יורשיו של יוהאן חילקו את הנחלה ביניהם, ויצרו, בין היתר, את הענף של שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק (אחוזה ליד מינדן שנקנתה על ידי המשפחה ב-1605), שנשאר וסאל של מלכי דנמרק.^[2]

בשנת 1825, טירת גליקסבורג חזרה לכתר הדני (מענף של המשפחה, בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, שנכחד בשנת 1779), וניתן באותה שנה על ידי המלך פרדריק השישי, יחד עם כותרת דוכסית חדשה, לפרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק.^[4] פרידריך החליף את התואר שכבר החזיק, "בק" (אחוזה שהייתה למשפחה, ולמעשה, נמכרה ב-1745).^[2] ובכך נוצר התואר דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג.

הענף הדני של מלכי בית אולדנבורג נכחד בשנת 1863, והענף הבכיר של בית שלזוויג-הולשטיין נכחד עם מותו של הדוכס האחרון מאוגוסטבורג ב-1931. לאחר מכן, בית גליקסבורג הפך לענף הבכיר של בית אולדנבורג. ענף זוטר נוסף של בית אולדנבורג, בית הולשטיין-גוטורפ, כלל שני ענפים שהחזיקו בריבונות במאה ה-20. בני הענף של הולשטיין-גוטורפ-רומנוב הוצאו להורג או גורשו מהאימפריה הרוסית בשנת 1917, בעוד הדוכסות הגדולה של אולדנבורג בוטלה בשנת 1918.^[2]

גם דוכסי בק וגם דוכסי גליקסבורג לא היו שליטים ריבוניים; הם החזיקו את אדמתם כפייף מידי הדוכסים השליטים של שלזוויג והולשטיין, דהיינו מלכי דנמרק (ועד 1773) של דוכסי הולשטיין-גוטורפ.

כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, בנו הרביעי של פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, הוכר בהסכם לונדון משנת 1852 כיורשו של פרדריק השביעי, מלך דנמרק. הוא הפך למלך דנמרק כריסטיאן התשיעי ב-15 בנובמבר 1863.^[2]

הנסיך וילהלם, בנו השני של נסיך הכתר כריסטיאן ולואיזה, נסיכת הסן-קאסל, נבחר למלך היוונים ב-30 במרץ 1863, במקום אותון, מלך יוון מבית ויטלסבאך, ושלט בשם גאורגיוס הראשון, מלך היוונים .

הנסיך קרל, בנו השני של פרדריק השמיני, מלך דנמרק, בנו הבכור של כריסטיאן התשיעי, הפך למלך נורווגיה ב-18 בנובמבר 1905 כהוקון השביעי, מלך נורווגיה.

בנותיו של כריסטיאן התשיעי, אלכסנדרה מדנמרק ודאגמאר, נסיכת דנמרק, התחתנו עם אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת ואלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה בהתאמה. כתוצאה מכך, בשנת 1914 צאצאיו של כריסטיאן התשיעי החזיקו את הכתרים של כמה מממלכות אירופה, ובשל כך הוא היה ידוע כ"חותנה של אירופה".

האח הבכור של כריסטיאן התשיעי ירש את תוארי המשפחה כקרל, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג. צאצאיו מייצגים כיום את הענף הבכיר של ענף שלזוויג-הולשטיין של בית אולדנבורג.

ייחוסו של הדוכס פרידריך וילהלם

1. אלימאר הראשון, רוזן אולדנבורג
2. אלימאר השני, רוזן אולדנבורג
3. כריסטיאן הראשון, רוזן אולדנבורג
4. מוריץ, רוזן אולדנבורג
5. כריסטיאן השני, רוזן אולדנבורג
6. יוהאן הראשון, רוזן אולדנבורג
7. כריסטיאן השלישי, רוזן אולדנבורג
8. יוהאן השני, רוזן אולדנבורג
9. קונרד הראשון, רוזן אולדנבורג
10. כריסטיאן החמישי, רוזן אולדנבורג
11. דיטריך, רוזן אולדנבורג
12. כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק
13. פרדריק הראשון, מלך דנמרק
14. כריסטיאן השלישי, מלך דנמרק
15. יוהאן השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג
16. אלכסנדר, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג
17. אוגוסט פיליפ, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
18. פרידריך לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
19. פטר אוגוסט, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
20. קרל אנטון אוגוסט, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
21. פרידריך קרל לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
22. פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג

שלזוויג-הולשטיין-זונדרברג-גליקסבורג

סמל של דוכסי שלזוויג-הולשטיין

דוכסי שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג מהווים את הענף הבכיר של השושלת. בשל העדפת הבן הבכור הם מחזיקים בראשות בית גליקסבורג, ובנוסף הם גם מחזיקים בראשות כל בית אולדנבורג. כיום התואר וראשות הבית מוחזקים על ידי פרידריך פרדיננד, נסיך שלזוויג-הולשטיין.

דיוקן	שם	שנות חייו	כהונתו
	פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג	1785-1831	1825-1831
	קרל, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג	1813-1878	1831-1878
	פרידריך, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג	1814-1885	1878-1885
	פרידריך פרדיננד, דוכס שלזוויג-הולשטיין	1855-1934	1885-1934
	וילהלם פרידריך, דוכס שלזוויג-הולשטיין	1891-1965	1934-1965
	פטר, דוכס שלזוויג-הולשטיין	1922-1980	1965-1980
	כריסטוף, נסיך שלזוויג-הולשטיין	1949-2023	1980-2023
	פרידריך פרדיננד, נסיך שלזוויג הולשטיין	1985-	2023-

היורש המיועד של התואר הוא אלפרד, נסיך הכתר של שלזוויג-הולשטיין (נולד ב-2019).

דנמרק

סמל של מלכת דנמרק

בשנת 1853 כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג הפך ליורש של ממלכת דנמרק, ובשנת 1863 הוא עלה על כס המלוכה. הוא היה בנו השלישי של פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, ואחיו הבכור שמר על התואר דוכס גליקסבורג.

דיוקן	שם	שנות חייו	שלטונו
	כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק	1818-1906	1863-1906
	פרדריק השמיני, מלך דנמרק	1843-1912	1906-1912
	כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק	1870-1947	1912-1947
	פרדריק התשיעי, מלך דנמרק	1899-1972	1947-1972
	מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק	1940-	1972-2024
	פרדריק העשירי, מלך דנמרק	1968-	2024 -

יורש העצר הוא כריסטיאן, נסיך הכתר של דנמרק (נולד ב-2005), ששייך למעשה למשפחת מונפזאט. אף על פי שאין יותר גברים בני השושלת של גליקסבורג בדנמרק, יש צאצאים של כריסטיאן התשיעי שנישאו ללא אישור המלכים, ובכך ויתרו על מעמדם המלכותי.^[5] הם נושאים את תואר האצולה הדני "רוזן רוזנבורג".

יוון

סמל של מלך ההלנים

בשנת 1863, נבחר הנסיך וילהלם מדנמרק למלך ההלנים בשם גאורגיוס הראשון, בהמלצת המעצמות האירופיות הגדולות. הוא היה בנו הצעיר של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק.

דיוקן	שם	שנות חייו	שלטונו
	גאורגיוס הראשון, מלך היוונים	1845-1913	1863-1913
	קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון	1868-1923	1913-1917 1920-1922
	אלכסנדרוס הראשון, מלך יוון	1893-1920	1917-1920
	גאורגיוס השני, מלך היוונים	1890-1947	1922-1924 1935-1947
	פבלוס, מלך יוון	1901-1964	1947-1964
	קונסטנטינוס השני, מלך יוון	1940-	1964-1973

המונרכיה ההלנית הודחה בהפיכה על ידי חונטה צבאית ב-1968, ובעקבות כך משפחת המלוכה ברחה לגלות. ב-1974 החליטו 69.18% מהמצביעים על הדחת המלוכה.

נורווגיה

סמל של מלך נורווגיה

בשנת 1905 הפך הנסיך קרל מדנמרק למלך נורווגיה בשם הוקון השביעי. אביו היה פרדריק השמיני, מלך דנמרק, ואחד מדודיו היה גאורגיוס הראשון, מלך היוונים.

דיוקן	שם	שנות חייו	שלטונו
	הוקון השביעי, מלך נורווגיה	1872-1957	1905-1957
	אולף החמישי, מלך נורווגיה	1903-1991	1957-1991
	האראלד החמישי, מלך נורווגיה	1937-	1991-

יורש העצר הוא הוקון, נסיך נורווגיה (נולד ב-1973).

איסלנד

ממלכת איסלנד

ב-1918 הועלתה איסלנד ממחוז אוטונומי לממלכה נפרדת בשם ממלכת איסלנד. כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק קיבל את התואר והתפקיד מלך דנמרק ואיסלנד עד לשנת 1944, בה איסלנד ביטלה את האיחוד בין שתי המדינות.

דיוקן	שם	החיים	שלטונו
	כריסטיאן העשירי	1870-1947	1918-1944

יורש התואר המיועד היה בנו פרדריק התשיעי, מלך דנמרק (1899-1972).

דוכס אדינבורו

סמל של הדוכס מאדינבורו

בשנת 1947, פיליפ, נסיך יוון ודנמרק (שוויתר על תאריו ואימץ את שם המשפחה מאונטבאטן בהיותו נושא בריטי לפני נישואיו), קיבל מחמיו, ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת את התואר דוכס אדינבורו. צאצאיהם של פיליפ ואליזבת השנייה שייכים, לפי צו, לבית וינדזור ומשתמשים בשם "מאונטבאטן-וינדזור" כשם המשפחה, כאשר יש צורך בכך. תשעה עשר המקומות הראשונים של סדר הירושה לכתר הבריטי מוחזקים על ידי צאצאי הדוכס.

דיוקן	שם	שנות חייו	שלטונו
	הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו[2]	2021-1921	1944-19

יורש התואר הוא צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת (נולד ב-1948).

עץ משפחה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג בוויקישיתוף