בורשטין

בורשטין (באוקראינית: Бурштин; בפולנית: Bursztyn; בגרמנית: Bernstein) היא עיר באוקראינה, כ-60 ק"מ מדרום מזרח ללבוב. פירוש שמה של העיר באוקראינית הוא "ענבר".

בורשטין
Бурштин

סמל בורשטין סמל בורשטין דגל בורשטין דגל בורשטין
תחנת הכוח בבורשטין, המונעת בדלק מאובנים
תחנת הכוח בבורשטין, המונעת בדלק מאובנים
מדינה	אוקראינה אוקראינה
אובלסט	מחוז איוואנו-פרנקיבסק איוואנו-פרנקיבסק
תאריך ייסוד	1554
שטח	32.71 קמ"ר
גובה	243 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	15,039 (1 בינואר 2019)
קואורדינטות	49°15′N 24°37′E
אזור זמן	UTC+2
https://burshtyn-rada.if.gov.ua/
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אוקראינה מוגדלת)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים בורשטין (למפת אוקראינה רגילה)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים בורשטין (למפת מחוז איוואנו-פרנקיבסק רגילה)   איוואנו-פרנקיבסק קאלוש קולומיאה נדבורנה דולינה בולחוב סניאטין קוסוב לבוב טרנופול צ'רנוביץ רומניה זקרפטיה בורשטין (למפת מחוז איוואנו-פרנקיבסק מוגדלת)   איוואנו-פרנקיבסק קאלוש קולומיאה נדבורנה דולינה בולחוב סניאטין קוסוב לבוב טרנופול צ'רנוביץ רומניה זקרפטיה בורשטין tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

תולדות היישוב

אזכורה הראשון של העיר הוא משנת 1596, במסמכי תיעוד של העיר הסמוכה האליץ', בהם כונתה "Nove Selo", כלומר "כפר חדש", ובהם מצוין שתאריך ייסודה של העיר הוא 1554.

במהלך התקופה הסובייטית התפתחה העיר במהירות, בפרט בין השנים 1962-1944, והייתה לעיר הגדולה ביותר במחוז, ובה אוכלוסייה כפולה בגודלה מאוכלוסיית עיר המחוז האליץ'. עם זאת, רק לאחר התקופה הקומוניסטית, בשנת 1993, זכה היישוב למעמד של עיר.

בעיר עוברת מסילת רכבת ובה קיימת כנסייה קתולית עתיקה, ששופצה בתחילת המאה ה-21. אחד ממאפייני ההיכר הבולטים של העיר הוא תחנת הכוח שלה, המונעת בדלק מאובנים. העיר שוכנת לחופי אגם, ובה חוות דגים.

פרנץ קסאפר וולפגנג מוצרט, בנו של וולפגנג אמדאוס מוצרט, התגורר בבורשטין ב-1809, כשהעיר הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית.

יהודי בורשטין

מצבות בבית העלמין היהודי העתיק בבורשטין

תולדות הקהילה

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בבורשטין הוא מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. בראשית המאה ה-18 התארגנה בעיר קהילה עצמאית, וקודש בה בית עלמין, וכעבור מספר שנים נבנה במקום בית כנסת.

מאמצע המאה ה-19 ישבו בעיירה אדמו"רים מחסידות סטרטין, וכן ישבו בה חסידי בלז וחסידי צ'ורטקוב.

בשנת 1898 הוקם בעיר בית ספר יהודי מיסוד קרן הברון הירש, ובשנת 1909 הוקם בה בית ספר עברי. בסוף המאה ה-19 הוקם בעיר איגוד חובבי ציון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו מהעיר רבים מיהודיה, בשל חשש מגייסות הרוסים, ויהודי העיר הנותרים נפגעו מפרעות החיילים הרוסים, ולאחר מכן הקוזקים. כמו כן, רבים מבתי העיר נשרפו, ובשנת 1918 פרצו בה מגפות שהפילו חללים רבים. לאחר תום המלחמה, נרצחו בעיר 11 יהודים בעת פרעות פטליורה. בעקבות מאורעות אלו עזבו את העיר רבים מיהודיה.

בסיוע יוצאי העיר בארצות הברית ומוסדות עזרה הדדית, השתקמה הקהילה בעיר. בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 הוקמו בעיר סניפי המזרחי והרוויזיוניסטים, ופעלו בה תנועות הנוער גורדוניה, בית"ר והנוער הציוני.

בין מלחמות העולם נמנו בבורשטין כ-1,800 יהודים, למעלה ממחצית מסך תושביה באותה עת^[1].

בשואה

עם כיבוש האזור בידי הצבא האדום בספטמבר 1939, הולאמו עסקי היהודים בעיר, והוגלו ממנה פעילי המפלגות ותנועות הנוער הציוניות. לאחר פלישת הגרמנים ובעלות בריתם לברית המועצות במבצע ברברוסה ביוני 1941, כבשו את העיר כוחות של צבא הונגריה. באוגוסט 1941 עברה העיר לשלטון גרמני. בתקופת הביניים ערכו תושבי המקום האוקראינים פרעות ביהודי העיר.

באוגוסט 1941 הוקם בעיר יודנרט, בראשות ליפא שומר, אשר נדרש להעביר לגרמנים תשלום כופר גבוה וחפצי ערך. בספטמבר 1941 צוו יהודי העיר לעבור לגטו, תוך שנאסר עליהם ללכת על מדרכות העיר, והם חויבו בענידת סרט עם מגן דוד על זרועם. כמו כן, יהודי העיר נלקחו לעבודות כפייה, שבמהלכן מתו עשרות. בחורף 1942-1941 מתו רבים מיהודי העיר כתוצאה מרעב. קבוצות צעירים מהעיר שניסו להימלט לרומניה נתפסו ברובן, ונרצחו.

בסתיו 1942 הועברו יהודי העיר לגטו רוהטין ולבוקאצ'יבצי, שם נרצחו במקום או הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ. שוטרים גרמנים ואוקראינים, בסיוע איכרים מקומיים, ערכו מצוד אחר יהודים שניסו להימלט ליערות הסביבה.

ביער סמוך לעיר פעלה קבוצת פרטיזנים, שחלקם היו יהודים מהעיר, אשר אחת מפעולותיה הייתה מתקפה על תחנת המשטרה בבורשטין והוצאת נשק מהמקום.

לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב-27 ביולי 1944 נמצאו בה 13 יהודים שהסתתרו. בתי הכנסת של העיר הוסבו בשנות החמישים למחסני תבואה.

בבורשטין ישנו בית עלמין יהודי שנוסד במאה ה-18, והוא השריד האחרון לקיומה של הקהילה היהודית בעיר. ככל הידוע, הקבורה האחרונה בו הייתה ב-1940.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בורשטין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בורשטין
• ספר יזכור לקהילת בורשטין, בספריית העיר ניו יורק
• בורשטין (Bursztyn), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• בורשטין באתר מרכז מורשת יהדות פולין
• "בורשטין", באתר השטעטל הווירטואלי
• "בורשטין", באתר JewishGen (באנגלית)
• אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, בורשטין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 766–768), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
• בורשטין, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ראו באתר מרכז מורשת יהדות פולין המצורף בקישור.