Loading AI tools
איסור הלכתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה. קיימים איסורים מדאורייתא ומדרבנן על מעשה זה.
קיימות מספר דרגות חומרה באיסור בעילת ארמית:
איסור נישואין עם גוי. התורה כותבת ”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ”[1]. לפי חלק מהפוסקים איסור זה חל רק על שבעת העממים, ולפי הרמב"ם הוא חל על כל הגויים, בתלמוד הועלתה אפשרות שהאיסור חל רק כאשר הגוי הוא הגבר, והיהודייה צפויה להימשך אחריו.[2], אך הרמב"ם פוסק שהאיסור קיים בשני המצבים של נישואי תערובת.[3]
על בעילת גויה בפרהסיא למדו חכמים בתלמוד ממעשהו של פינחס ש"קנאים פוגעין בו", אמנם אף שהיא הלכה, אין מורין כן.[4]
בעילת גויה אסורה גם בצנעה. יש הסוברים שהאיסור בצנעה הוא מדרבנן[5], איסור שנגזר על ידי בית הדין של החשמונאים, ויש הסוברים שהאיסור הוא מהתורה[6], וכך הוכיח הרב שאול מורטירה[7]. לשיטה זו התקנה הייתה להעניש את העובר במכת מרדות[8]. העונש על איסור זה הוא מכת מרדות. כאשר לא קיבל העובר על האיסור מלקות בידי בית דין, נאמר בתלמוד[9] שעונשו הוא כרת, לפי הכתוב בנביא[10]: ”בָּֽגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֣י ׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ ה' אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר.”
טעם התקנה הוא מפני חשש לאיסור עבודה זרה
גזרו שהעובר על האיסור לקה כאילו עבר 4 עברות, לפי רב דימי, שסימנן נשג"א:
לפי רבין, הסיבה הרביעית היא "זונה" - מכיוון שיש גויות נשואות המזנות מתחת בעליהן, וכאשר הבועל הוא כהן קיים חשש שמתוך בעילת הגויה יבוא גם לבעול זונה יהודייה, האסורה לכהן מהתורה.
בעקבות איסור זה, בעילת גויה בפרהסיא אסורה ביהרג ואל יעבור, מכיוון שהיא נחשבת כאביזרייהו של גילוי עריות שהם כל איסורי יחסי מין שעונשם מיתה.[11]
"בועל ארמית", מתוך מיקרופדיה תלמודית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.