Loading AI tools
צלם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז טל (1952 – 7 באפריל 2012) היה צלם, אוצר ומרצה ישראלי.
בועז טל | |
לידה | 1952 |
---|---|
פטירה | 7 באפריל 2012 (בגיל 60 בערך) |
לאום | ישראלי |
מקום לימודים | אוניברסיטת חיפה |
תחום יצירה | צילום |
http://www.boaztal.com/ | |
בועז טל היה צלם-אמן, אוצר ומרצה בכיר. כצלם זכה טל להכרה והשפעה בתחום הצילום בישראל מתחילת שנות ה-80. הנושא המרכזי בגוף עבודותיו לאורך 30 שנות יצירתו היה זהויות במשפחה וצילומיו התקיימו בסביבה הביתית. הוא בחן את זהותו, מגדרו, תפקידיהם החברתיים של ה"אישה" וה"גבר" ויחסי הורים-ילדים. בנוסף, עסק טל בנורמות ובתפיסות לגבי הגוף האנושי בחברה והשפעתו של סרטן השד על הגוף ועל הייצוג שלו מול החברה.
טל היה בנה של הציירת שולה טל (1919-2005), שנמנתה על מייסדי כפר האמנים עין-הוד והייתה חברת קבוצת העשרה (1960-1951). שולה טל למדה אמנות וציור בפריז בשנות החמישים, עבודותיה התאפיינו בקו פיגורטיבי, שהציע אלטרנטיבה לאמנות המופשטת וניסח קו אמנותי בעל סממנים מקומיים ישראלים. השפעתה ניכרת על יצירתו של בנה[1]. טל התמקד בצילום אישי של משפחתו וקרוביו ובייחוד של אשתו, זהבה. דמותה המצולמת של זהבה טל הייתה תמיד חלק מהותי ביצירתו של בעלה והייתה המוזה המרכזית עבורו. זהבה טל כך העיד טל לאורך השנים, הייתה המבקרת המשמעותית, הנוקבת והנחרצת ביותר של יצירותיו[2], היא נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2006.
בנוסף, צילם טל קרובים נוספים, ביניהם, שלוש בנותיו, הוריו וחברים[3]. הצילומים המשפחתיים של טל אינם תיעוד של רגעים משפחתיים מקוריים אלא בנייה של סצינות מבוימות של חיי משפחה בורגניים ישראליים[4]. בחלק מסדרות הצילומים של טל כל בני המשפחה מופיעים בערום ביחד דבר שגרר גם ביקורת[5]. הצעירה מבין שלוש בנותיו של טל, נופר, הייתה חולה במחלה גנטית נדירה. המחלה פגעה בכל מערכות הגוף והייתה מוקד לטיפול אינטנסיבי ויומיומי של בני המשפחה. עובדה זו מאירה פן נוסף בעיסוקו של טל בגוף החולה, הפגום והלא-מושלם.
במהלך השנים, טל הציג ביותר מ-200 תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה. יצירותיו פורסמו ביותר מ-70 קטלוגים ועבודותיו מצויות באוספים מוזיאליים ופרטיים[6] כדוגמת אוסף משרד החוץ, מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון היהודי בניו-יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בסן-פרנסיסקו, המוזיאון הבינלאומי לצילום רוצ'סטר בניו-יורק, המוזיאון לאמנות ביוסטון טקסס, המרכז לצילום יצירתי טוסון באריזונה, הספרייה הלאומית בפריז, מוזיאון לודוויג בקלן גרמניה, המוזיאון הלאומי לצילום בקופנהגן דנמרק, מוזיאון לאמנות הצילום אודנסה בדנמרק, מוזיאון הצילום שארלרואה בבלגיה, המוזיאון לאמנות הצילום קיוסאטו ביפן ובאוספים פרטיים רבים.
טל, בוגר תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת חיפה (1977), שנה לאחר מכן למד במדרשה למורים לציור ובשנת 1982 סיים תואר נוסף בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיו למד צילום ואמנות ב"מדרשה לאמנות" ברמת השרון. בשנת 2000 סיים לימודי דוקטורט בצילום ואמנות אוניברסיטת ניו יורק, ארצות הברית[7] ואוניברסיטת דרבי, אנגליה. עבודת המחקר לדוקטורט, והמחקר החזותי של טל עסק בייצוגים של סרטן השד בצילום[8].הוא מצא כי מעבר לפחד המיסטי מפני המחלה ומה שקשור בה, אחר כריתת השד קיימת פגיעה פסיכולוגית. טל שאף להרחיב את מאגר הדימויים החזותיים להם הורגלנו של אישה ו"נשיות", ולכלול בתוכו גם דימויים של נשים כרותות שד כדי שהצופה לא יחווה זאת כאנומליה ונושא סרטן השד ייכלל בשיח[9].
טל היה פרופסור לצילום. במהלך השנים כיהן כראש המחלקה לצילום ומרצה במכללת ויצו חיפה, כראש המחלקה לצילום במדרשה לאמנות בית ברל, כמפקח ארצי מטעם המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, וכדיקאן בית הספר לעיצוב, במכון טכנולוגי חולון.[10] במהלך כהונתו במכון הטכנולוגי בחולון הקים בין שאר פעילויותיו את גלריית ויטרינה[11] ופתח את התוכנית לתואר שני ללימודי עיצוב ואמנות.
עבודתו של טל זיכתה אותו במשך השנים בפרסים ובמלגות ממוסדות וקרנות בארץ, ביניהן מלגה מטעם קרן תרבות אמריקה ישראל 1992; פרס אנריקה קבלין לצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים 1992; מלגת מחקר באמנות, משרד החינוך והתרבות1992; פרס השלמת ביצוע עבודה באמנויות פלסטיות, משרד החינוך והתרבות 1992; מלגה מטעם משרד החינוך והתרבות 1997; מלגת מחקר מטעם הקרן למחקר של בית ברל 1999; מלגת שהייה ב"סיטה", פריז 2000; מלגה מטעם מועצת הפיס לאמנות 2003; מלגה מטעם הסניף הישראלי של אונסקו, משרד החינוך והתרבות 2003; ובשנת 2008 זכה בפרס שר התרבות והספורט לאמנות ועיצוב. בין שאר תפקידיו בארץ היה חבר בוועדת שיפוט מלגות מטעם קרן תרבות אמריקה ישראל לאמנות ומלגות לתואר שני וחבר ועדת שיפוט לפרס עידוד היצירה באמנות מטעם משרד המדע, התרבות והספורט.
ב-7 באפריל 2012, נפטר בועז טל לאחר מחלה קשה ונקבר לצד זהבה טל בבית העלמין בעין הוד.
טל היה פורץ דרך ומוביל בתחומו בשל בחירתו לעסוק בנושאים מורכבים ופחות מקובלים לתקופה, כמו מגדר וחילופי תפקידים ומינים, הגוף העירום שאינו מושלם תוך יצירת מודל של "אנטי-יופי" ושימוש בנושאים ואובייקטים אישיים ופרטיים כחלק מיצירת האמנות. בצילומיו השתמש לרוב בסביבה הביתית ובבני המשפחה הקרובה[12] כאובייקטים ובכך יצר עבודות בעלות מטען אלגורי הבוחן מחדש ובצורה מורכבת זהויות מגדריות ותרבותיות. הסצנות המבוימות של טל ובני משפחתו בסביבתם הביתית קשורות קשר הדוק למופתים קלאסיים של יופי בציור ובמיתוסים תרבותיים שונים, אך גם שואבות מתולדות הצילום והקולנוע, ומקיימות דיאלוג מתמשך עם האיקונוגרפיה והסימבוליזם הדתי.
חלק מרכזי ביצירתו של טל נע סביב הקשר ההדוק והסימביוטי בינו לבין אשתו זהבה. זהבה טל הייתה מקור השראה, שותפה פעילה בתהליך היצירה של טל, הייתה מודל הצילום המועדף עליו[13] ומרכזן של סדרות רבות של תצלומי דיוקנאות לבד, בזוג ועם בני המשפחה. הקשר הסימביוטי בין טל לבת זוגו אפשר חציית גבולות ונגיעה בנושאי טאבו. תפקידה של זהבה טל כ"אשת האמן" היה מרכזי מאוד בחייה[14]. זהבה טל נפטרה בשנת 2006 ממחלת הסרטן. חודשים מעטים לפני פטירתה כתבה זהבה טל טקסט המופיע בקטלוג התערוכה "הריפוי של ט": "הגוף הוא היש הממשי, הוודאי, היחידי. הוא מקור השמחה והעונג, הוא מקור הסבל והכאב, הוא מאפשר לנו את כל הקיום. למרות זאת יש לנו נטייה להחביאו, להתעלם מנוכחותו, להסתירו בכסות." דבריה של זהבה טל יכולים להאיר, ולו במעט, את מקומו של הגוף ביצירותיו של בועז טל. בנוסף לאשתו, צילם טל גם בני משפחה נוספים - שלוש בנותיו, הוריו וחברים שהסכימו להצטלם[15]. הצילומים המשפחתיים של טל אינם תיעוד של רגעים משפחתיים "אמיתיים" אלא בנייה של סצינות מבוימות של חיי משפחה בורגניים ישראליים[16]. בחלק מסדרות הצילומים של טל כל בני המשפחה מופיעים בערום ביחד דבר שגרר גם ביקורת[17].
בין תערוכותיו הבולטות בארץ נמנות: "מתווה לגבר ואישה" במוזיאון ישראל (1987), "אלגוריה/אלגרו נון טרופו" במוזיאון תל אביב לאמנות (2001), הריפוי של ט' בגלריית גורדון (2006) ו"בועזהבה" בגלריה האוניברסיטאית באוני' תל אביב (2009).
|
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.