ארמטה פיירוטי (באיטלקית: Ermete Pierotti) היה מהנדס וארכאולוג, איטלקי ממודנה שחי באמצע המאה ה-19. קצין הנדסה בצבא ממלכת סרדיניה שנבחר על ידי הפאשה לשמש כיועץ אדריכלי, מודד וארכאולוג. מהנדס העיר ירושלים בין השנים 1854–1861.
 | |
| ארמטה פיירוטי, תמונה מאת מנדל ג'ון דינס | |
| לידה |
1820 מודנה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
1880 (בגיל 60 בערך) |
  | |
פעילותו בירושלים
בשנת 1854 הגיע לירושלים לאחר שנבחר על ידי הפאשה לשמש כיועץ לעבודות השיפוצים על הר הבית. בנוסף לקח חלק, כמהנדס, במפעלי בנייה שונים שנעשו אז בעיר, כגון ההוספיס האוסטרי סמוך לוויה דולורוזה; בדק הבית שנעשה בכנסיית סנטה אנה; בניית מנזר האחיות ציון; ובניית מבנים לשירות עולי הרגל הרוסיים. סוראיה פשה, מושל ירושלים העות'מאני, מינה אותו לתפקיד מהנדס העיר ירושלים. בתפקיד זה טיפל, בין היתר, במערכת המים העירונית. תפקיד זה פתח בפניו מקומות שהיו סגורים לחוקרים מערביים, ובעיקר אלה של הר הבית ומסגדיו, שם גם עלה בידו לצלם לראשונה, בעזרתו של הצלם מנדל ג'ון דינס.
אחד המבנים שפיירוטי היה קשור בבנייתו, ועל כן גם בחפירות האתר לצורכי הבנייה, הוא מנזר האחיות ציון. פיירוטי עשוי אפוא להימנות עם חבורת הארכאולוגים לפי אמות המידה של אמצע המאה הקודמת. באתר זה הייתה מצויה הקשת הידועה בשמה המסורתי "קשת אקה הומו". חפירת השטח חשפה חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש קשתות, שהשתמר באופן טוב למדי. למרות המסורת הדתית הנוצרית הקשורה במקום זה, קבע פיירוטי נכונה כי השער מן התקופה הרומית, מאוחר בהרבה מן האירוע בתולדות הנצרות שהוא מיוחס לו.
לאחר שנים אחדות של פעילות בירושלים, נקלע פיירוטי למחלוקת שבין ג'ורג' ויליאמס ובין ג'יימס פרגוסון שנתמך על ידי ג'ורג' גרוב (מהקרן לחקר ארץ ישראל), בעניין מקומה הנכון של כנסיית הקבר הקדוש.
משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת גנבה ספרותית. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט בלונדון. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. בארכיון בפריז נמצא מסמך הקשור בממלכת סרדיניה שהייתה קשורה בברית עם נפוליון השלישי, ועל פי המסמך נמצא קפטן פיירוטי בשנת 1849 אשם במעילה בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים, כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן.
בספרו "מנהגים ומסורות בארץ ישראל", עורך פיירוטי השוואה בין מנהגיהם של "העברים הקדומים" ושל יהודי ארץ ישראל בתקופת בית שני והתלמוד, לבין מנהגיהם של תושבי הארץ הערבים בתקופתו, תוך שהוא משתדל למצוא נקודות דמיון רבות ביניהם. בתיאורו את מנהגי הרחצה, אומר פיירוטי על יהודי ארץ ישראל בני זמנו, כי הם "תאבי בצע וקמצנים מכדי לשלם את דמי הכניסה לבית המרחץ".[2]
לא ידוע הרבה על פיארוטי בארופה לאחר עזיבתו את הארץ. לאחר תקופת שהייתו בלונדון הוא נכח בפריז ב־1864, ובין השנים 1868–1880 נראה בשווייץ. הוא נפטר בשנות השמונים של המאה התשע עשרה.[3]
לקריאה נוספת
- N.A. Silberman, Digging for God and Country, New York, 1982, pp. 73-78, 209-210
- Ermete Pierotti, Jerusalem Explored, being a Description of the Ancient and Modern City, London, 1864, pp. 60-63, 140-141, Pls. XII_XIII
- Ermete Pierotti, Customs and traditions of Palestine: illustrating the manners of the ancient Hebrew, Cambridge, 1864
- ארמטה פיארוטי, מנהגים ומסורות בארץ ישראל (ההדיר: רחבעם זאבי, תרגם מאנגלית: עמיהוד ארבל), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, תשמ"ה - 1985
קישורים חיצוניים
- כתבי ארמטה פיירוטי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
 |
ארמטה פיארוטי (1821-), דף שער בספרייה הלאומית- ניצה בראון-רוזובסקי וקרני א"ס גאווין, חייו ועבודתו של הצלם מנדל ג'ון דינס: צלם, מיסיונר, מטיף ומספר סיפורים, קתדרה 75, אפריל 1995, עמ' 75-71
- ספרו של פיירוטי בגוגל ספרים - Customs and traditions of Palestine: illustrating the manners of the ancient Hebrews
- ארמטה פיירוטי, Jerusalem Explored, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ניר חסון, המהנדס האיטלקי, הצלם שהתנצר והמאבק הראשון בפלשתינה על זכויות יוצרים, באתר הארץ, 3 ביולי 2012
- חן מלול, המהנדס האיטלקי שהביא את המודרניזציה (וההתנשאות) האירופאית לארץ ישראל, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29.03.2017
- מידע על ארמטה פיירוטי בקטלוג הספרייה הלאומית
- מפות פיירוטי באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור.
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
