Loading AI tools
פסיכולוג יהודי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֶריק הוֹמבּוּרגֶר אֶריקסון (באנגלית: Erik Homburger Erikson; 15 ביוני 1902 - 12 במאי 1994) היה פסיכולוג יהודי אמריקאי, הוגה תאוריית השלבים הפסיכו-חברתית, מהתאוריות החשובות ביותר בפסיכולוגיה ההתפתחותית. זוכה פרס "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1973[1].
לידה |
15 ביוני 1902 פרנקפורט, גרמניה |
---|---|
פטירה |
12 במאי 1994 (בגיל 91) מסצ'וסטס, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
ידוע בשל | תאוריית השלבים של אריקסון |
השכלה | אוניברסיטת אוקספורד |
מעסיק | אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פיטסבורג, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי |
בן או בת זוג | ג'ואן אריקסון (1930–12 במאי 1994) |
פרסים והוקרה |
|
התאוריה של אריקסון היא למעשה פיתוח של תאוריית ההתפתחות בשלבים פסיכו-סקסואליים של זיגמונד פרויד ומקובל להעמידן זו מול זו. בעוד פרויד הבליט את המוטיב היצרי והמיני שבאדם, ביכר אריקסון להתייחס לאדם בהקשר החברתי.
אריק אריקסון נולד ביוני 1902 בגרמניה להורים ממוצא דני. אביו נטש את המשפחה עוד בטרם לידתו[2]. אמו קרלה אברמסון הייתה צעירה יהודיה ממשפחה ידועה בקופנהגן. אביה יוסף היה סוחר בסחורה יבשה. אחיה הגדולים של קרלה היו פעילים במפעל הצדקה היהודי המקומי ותיחזקו בית תמחוי שנועד למהגרים יהודיים עניים מרוסיה.
בשנים הראשונות של חייו גידלה אותו אמו לבדה. כשהיה בן שלוש, נישאה לרופא יהודי בשם תיאודור המבורגר, שאימץ אותו רשמית בשנת 1911. כיהודי בדתו ובחינוכו אך כבעל מראה נורדי, סבל אריקסון עוד מילדותו מדחיה חברתית ובעיות זהות, הן בבית הספר הדתי שם לגלגו על מראהו הנורדי והן בבית הספר היסודי שם לגלגו על יהדותו. בתקופת ילדותו ובבגרותו המוקדמת אריקסון נודע בשם אריק המבורגר, והוריו שמרו בסוד את נסיבות הולדתו.
בבגרותו, הגיע אריקסון לווינה שם עבד כמורה לציור בבית ספר של אוהדי פרויד, שם עבר הכשרה לטיפול פסיכואנליטי על ידי אנה פרויד, בתו של זיגמונד פרויד, לאחר שעבר פסיכואנליזה בעצמו והדבר מצא חן בעיניו. בווינה הוא גם הוכשר בשיטת מונטסורי תוך מיקוד בהתפתחות הילד. בשנת 1933 היגר אריקסון לארצות הברית שם עבד, למד והרצה עד יום מותו. את פרסומיו החל להוציא תחת השם אריקסון - שם עט שנטל לעצמו בגלל הגוון הדני שבו.
ב-1973 קיבל אריקסון את הזכות לשאת בוושינגטון את הרצאת ג'פרסון - Jefferson Lecture in the Humanities, הנחשבת לאות הכבוד הגבוה ביותר שמעניק הממשל האמריקני עבור הישגים מחקריים במדעי הרוח. אות זה מוענק מדי שנה, החל מ-1972, לנבחר אחד בלבד, על ידי הקרן הלאומית למדעי הרוח - NEH, סוכנות פדרלית עצמאית שהוקמה ב-1965 במטרה לקדם את המחקר במדעי הרוח.
היה נשוי לג'ואן אריקסון (Joan Erikson).
אריקסון התרכז במשך חייו בשלושה תחומים עיקריים:
בניגוד לתורתו של פרויד, האמין אריקסון שיש למרכיב האני תפקיד חשוב יותר מאשר לשמש כמסננת לדחפים הבאים מהסתמי (ה- id) ויצירת פשרות עם האני העליון (ה- Super Ego) ; לדעת אריקסון כל התנהגות אנושית באשר היא, פועלת תחת חסותו של האני כאשר בנייתה ואחזקתה של הזהות היא הפונקציה החשובה ביותר בתפקידו. כאשר לא מושגת תחושה של זהות סובל האדם מתחושה של ערפול ובלבול זהות. תפקידו השני של האני הוא השליטה, מצב של אי-שליטה יכול ליצור רגשות כגון בלבול וזעם. שני התפקידים של האני - גיבוש הזהות והשליטה - הם תלויי סביבה וחברה. ללא תמיכת ועזרת החברה בגיבוש הזהות ויצירת השליטה, עלול אדם להגיע למצבים כרוניים של בלבול וחוסר אונים.
בעוד שבמודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי של פרויד נעצרת התפתחות האדם בגיל ההתבגרות, מתייחס המודל של אריקסון למשך כל אורך חייו של האדם. יתרה מזו, פרויד טען שהאישיות כולה מתפתחת ומתעצבת עד גיל חמש שנים, בעוד שאריקסון הרחיב את היריעה עד הזיקנה. אריקסון שלל את רעיון ה"קבעון" של פרויד, אליו מגיע אדם כתוצאה מהתמודדות בלתי מוצלחת עם בעיה באחד משלבי ההתפתחות. במקום זאת מתאר אריקסון כל שלב התפתחותי כדילמה אשר בה מוצג משבר (Crisis) אותו על האדם לעבור בהצלחה על-מנת לזכות במעלה חיובית. לכל שלב קיימת תוצאה רצויה במקרה בה פתר האדם את המשבר ואז זכה באותה המעלה הייחודית לאותו שלב ותוצאה לא רצויה, בה המשבר אינו נפתר. להלן שמונת השלבים בהתפתחות אישיות האדם לפי אריקסון:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.