Remove ads
חוסה אפראין ריוס מונט (בספרדית: José Efraín Ríos Montt; 16 ביוני 1926 - 1 באפריל 2018) היה איש צבא גואטמלי שהנהיג הפיכה צבאית במדינה ב-1982, וכיהן כנשיא גואטמלה עד 1983.
.jpg) | |||||||
| לידה |
16 ביוני 1926 ווטננגו, גואטמלה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 2018 (בגיל 91) גואטמלה סיטי, גואטמלה | ||||||
| מדינה |
גואטמלה | ||||||
| השכלה |
המכון הטכנולוגי (גואטמלה) | ||||||
| מפלגה |
החזית הרפובליקנית הגואטמלית | ||||||
| בן או בת זוג |
María Teresa Sosa (1953–?) | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מסדר קצאל | |||||||
  | |||||||
קריירה צבאית
ריוס מונט נולד בעיר וֶוֶוטֶנָנְגוֹ שבמערב גואטמלה. ב-1944 התגייס לצבא גואטמלה. הוא שירת בתחילה כשוטר צבאי, וב-1946 סיים קורס קצינים. ב-1951 נשלח לבית הספר של האמריקות בארצות הברית. כקצין זוטר, נטל חלק בהפיכה הצבאית נגד הנשיא חקובו ארבנס גוסמן ב-1954, הפיכה שנתמכה בידי ה-CIA. ב-1970 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל, ומונה למפקד האקדמיה הצבאית.
הבחירות לנשיאות (1974)
ב-1974 עזב ריוס מונט את הצבא, כדי להתמודד בבחירות לנשיאות, כמועמד חזית האופוזיציה הלאומית. בבחירות התמודדות 3 מועמדים, וריוס מונט סיים במקום השני, עם 34% מהקולות. לעומת 45% שקיבל קייל אאוחניו לאוגרוד גארסיה. מאחר שאף אחד מהמועמדים לא השיג רוב, הועברה ההכרעה לקונגרס, שבחר בלאוגרוד. לאחר מכן, מונה לשגריר בספרד, תפקיד בו כיהן עד 1977.
ההפיכה הצבאית ותקופת שלטונו
בבחירות שנערכו בגואטמלה ב-7 במרץ 1982 ניצח מועמד החזית הדמוקרטית העממית, אנחל אניבאל גווארה, ואולם הן בימין והן בשמאל הועלו טענות לגבי זיופי בחירות. על רקע אי היציבות הפוליטית במדינה, הוביל ריוס מונט הפיכה צבאית ב-23 במרץ, והדיח את הנשיא היוצא, שעדיין כיהן, פרננדו רומאו לוקאס גארסיה. מיד לאחר ההפיכה הוקמה חונטה צבאית שריוס מונט בראשה, הושעתה החוקה והקונגרס פוזר. בתחילה, התקבלה ההפיכה בברכה, בשל החשדות לזיופי בחירות.
חדור אמונה דתית, התווה ריוס מונט חזון אפוקליפטי המבוסס על חזון יוחנן, כאשר את ארבעת פרשי האפוקליפסה בהם יש להילחם מחליפים הרעב, האומללות, הבערות והחתרנות. ב-10 באפריל השיק ריוס מונט את התוכנית הלאומית לצמיחה וביטחון, שנועדה לטפח בציבור רגשות לאומניים, וליצור כור היתוך שיוביל להיטמעות האינדיאנים באוכלוסייה. הוא טען כי "האינדיאנים אנאלפביתים ולא בוגרים, וכתוצאה מכך הם חשופים יותר לפיתויי הקומוניזם הבינלאומי".
ב-9 ביוני אילץ ריוס מונט את חבריו לחונטה להתפטר, והוא נותר מנהיג יחיד. עד מהרה, הצליח להנחית מכה קשה על ארגוני גרילה שמאלנים שפעלו במדינה, תוך שהוא נוקט מדיניות אדמה חרוכה בכפרי האישיל (צאצאי המאיה), בעיקר במחוזות וווטננגו וקיצ'ה, במבצע שכונה "שעועית ורובים" (frijoles y fusiles). עשרות אלפים נמלטו למקסיקו ואלפים נהרגו, 250 מהם בטבח פלאן דה סאנצ'ס שהתרחש ב-18 ביולי. לפי דו"ח של האו"ם מ-1999, קרוב ל-600 כפרים נחרבו במהלך המבצע. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיווח עוד באותה שנה כי בין מרץ ליולי נהרגו למעלה מ-10,000 תושבים אינדיאנים, וכ-100 אלף נאלצו לעזוב את בתיהם. לפי הערכות מאוחרות יותר, עשרות אלפים נרצחו בידי חוליות מוות[1].
במקביל, המשיך ריוס מונט להצר את צעדיהם של יריביו הפוליטיים. במהלך חודש יולי הוקמו בתי דין צבאיים מיוחדים שהוסמכו להטיל עונש מוות. כן נאסרו פעילויותיהם של מפלגות פוליטיות וארגוני עובדים.
נוכח מדיניותו האנטי-קומוניסטית, נהנה ריוס מונט מגיבוי אמריקני, ונשיא ארצות הברית רונלד רייגן אף ביקר בגואטמלה סיטי בדצמבר 1982. במהלך פגישתם, אמר רייגן על מונט כי הוא "אדם בעל יושרה אישית גבוהה ומחויבות שמעוניין לקדם צדק חברתי"[2]. רייגן הצדיק אספקת נשק למדינה בנימוק שמצב זכויות האדם בה משתפר, אף שבקונגרס של ארצות הברית הצטברו עדויות על הנעשה במדינה. התמיכה האמריקנית נשאה פרי, כאשר גואטמלה, כמו גם הונדורס ואל סלוודור השכנות, שיתפה פעולה עם ארצות הברית במלחמתה בחזית הסנדיניסטית בניקרגואה. גם ישראל סייעה לריוס מונט, הן במכירת נשק והן באימונים צבאיים ובסיוע מודיעיני, ריוס מנוט עצמו ייחס את הצלחת כוחותיו לאימון שקיבלו מישראלים[3].
בשלהי 1982 הכריז ריוס מונט כי הכריע את ארגוני הגרילה. ב-29 ביוני 1983 הודיע כי הבחירות יתקיימו באפריל 1984. ב-8 באוגוסט 1983 חולל שר ההגנה, אוסקר אומברטו מחייה ויקטורס, הפיכה נגד ריוס מונט, והדיח אותו. באותה העת עורר ריוס מונט זעם בציבור הרחב, על שסירב לחון 6 אנשי גרילה במהלך ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני, התנגדות בקרב מעמד הביניים נוכח החלטתו להטיל מע"מ, לראשונה במדינה, והתנגדות בקרב בכירים בצבא לשורה של מינויים שביצע. ההפיכה הייתה שקטה, ורק שבעה אנשים נהרגו במהלכה. מחייה ויקטורס, שכיהן כנשיא עד 1986, המשיך את מדיניות הדיכוי של ריוס מונט כלפי האוכלוסייה האינדיאנית והכפרית.
חזרה לחיים הפוליטיים
ב-1989 הקים ריוס מונט את מפלגת החזית הרפובליקנית הגואטמלית. הוא התכונן להתמודד בבחירות לנשיאות ב-1990, אך בית המשפט לחוקה אסר עליו להתמודד, מאחר שהחוקה קבעה כי מי שנטלו חלק בהפיכה צבאית לא יוכלו להציג את מועמדותם לתפקיד הנשיא. עם זאת, הצליח להיבחר לקונגרס, וכיהן בו עד 2004. ב-1994 אף נבחר לנשיא הקונגרס. ב-1995 ניסה שוב להציג את מועמדותו, ושוב נכשל. תחת זאת, הוצב אלפונסו פורטיו כמועמד המפלגה לנשיא. הוא העפיל לסיבוב השני והפסיד ברוב דחוק לאלווארו אנסו (51.2%-48.8%), אך ניצח בבחירות שנערכו ב-1999, לאחר שקיבל 47% מקולות הבוחרים.
בשנת 2003 שוב הציג ריוס מונט את מועמדותו לתפקיד הנשיא. בתחילה אסרו בתי המשפט על התמודדותו, אך בית המשפט העליון, בו כיהנו כעת שופטים שמונו בידי פורטיו, הפכו את החלטתם ואפשרו לו להתמודד. בעקבות עתירה חדשה שהוגשה, השעה בית המשפט את האישור, ובעקבות זאת קרא ריוס מונט לתומכיו להפגין נגד ההחלטה. ב-24 ביולי יצאו לרחובות אלפים מתומכיו של ריוס מונט (וגם עובדי עיריות שבראשן עמדו אנשי מפלגתו, והורו להם להתייצב להפגנה), עוטים מסכות וחמושים ברובים ובמצ'טות, הפגינו וחסמו כבישים. במהלך המהומות, מת אדם אחד, עיתונאי שקיבל התקף לב כשניסה להימלט מההמונים. לאחר יומיים של מהומות בגואטמלה סיטי, שכונו "יום חמישי השחור", הורה ריוס מונט לאנשיו לפזר את ההפגנה[4]. זמן קצר לאחר מכן, אישר בית המשפט לחוקה את מועמדותו, תוך שהוא משהה את פרסום נימוקיו להחלטה. בבחירות עצמן, הגיע ריוס מונט למקום השלישי, לאחר שקיבל כ-19% מהקולות. מאחר שהתמודד לנשיאות, לא יכול היה להתמודד במקביל גם בבחירות לקונגרס, ואיבד את כסאו בו[5].
במרץ 2004 הוצא נגד ריוס מונט צו איסור יציאה מהארץ, כדי לאפשר לחקור את מעורבותו באירועי יום חמישי השחור. בראשית 2006 נסגרה החקירה נגדו ללא הגשת כתב אישום.
ההעמדה לדין
ב-1999 פתחה כלת פרס נובל לשלום ריגוברטה מנצ'ו בהליכים להעמדתם לדין בספרד של חמישה קציני צבא גואטמלים, ובהם ריוס מונט, בגין עינויים, רצח עם ומעצרים בלתי חוקיים, בין השנים 1978–1982. בספטמבר 2005 פסק בית המשפט לחוקה בספרד כי בתי המשפט במדינה מוסמכים לדון בפשעים נגד האנושות אף אם לא בוצעו נגד אזרחים ספרדים. ביוני 2006 נסע השופט החוקר סנטיאגו פדראס לגואטמלה במטרה לחקור את החשודים, ואולם סדרה של ערעורים שהוגשו מנעה ממנו לחקור אותם. ב-7 ביולי הוציא פדראס צו מעצר בינלאומי נגד הנשיאים לשעבר ריוס מונט, מחייה ויקטורס ולוקאס גארסיה (שנפטר בינתיים בוונצואלה) ונגד שרים לשעבר, קציני צבא וקציני משטרה[6].
ב-9 בספטמבר 2007 נבחר מחדש ריוס מונט לקונגרס הגואטמלי, מה שהקנה לו חסינות מפני העמדה לדין. ב-14 בינואר 2012 הסתיימה כהונתו בקונגרס, וב-26 בינואר הוגש נגדו ונגד שלושה קציני צבא נוספים כתב אישום בבית משפט בגואטמלה בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות. לאחר שסירב להגיב לאישומים, נעצר, אך שוחרר בערבות, ושהה במעצר בית במהלך המשפט. ב-19 במרץ 2013 נפתח משפטו, בו הואשם ברציחתם של 1,771 בני אישיל[7]. ב-10 במאי הורשע ריוס מונט בעבירות שיוחסו לו, ונידון ל-50 שנות מאסר על רצח עם ו-30 שנות מאסר נוספות על פשעים נגד האנושות. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה ראש מדינה הורשע ברצח עם בבית משפט של מדינתו הוא[8]. השופטת יסמין באריוס קבעה כי "הנאשם אחראי לתכנון רצח העם... אנחנו משוכנעים כי המעשים מהם סבלו בני האישיל מהווים רצח עם... הוא ידע מה נעשה אך לא עשה דבר כדי להפסיק זאת... בני האישיל נחשבו לאויב הציבור של המדינה, היו קורבנות לגזענות ונחשבו גזע נחות... הפעולות האלימות נגד האישיל לא היו ספונטניות. הן היו מתוכננות".
ב-21 במאי, שבוע וחצי לאחר שנגזר דינו, ביטל בית המשפט העליון את הכרעת הדין בשל טענות ההגנה על כך שבמשך תקופה מסוימת במהלך המשפט, נותר ריוס מונט ללא ייצוג משפטי. בית המשפט הורה על חידוש המשפט החל מהנקודה בה היה ב-19 באפריל.
ריוס מונט נפטר מהתקף לב בגיל 91 בגואטמלה סיטי ב-1 באפריל 2018[9].
Remove ads
- ירח טל, מתים על "הגליל", כותרת ראשית, 13 ביולי 1983
- אפראין ריוס מונט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads