אפרים פישל רוטנשטרייך

אפרים פישל רוֹטֶנשטרַיְיך (בפולנית: Fiszel Rotenstreich, לעיתים Fischel Rottenstreich; י' בסיוון תרמ"ב, 28 במאי 1882, קולומיאה, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ח' בתמוז תרצ"ח, 7 ביולי 1938, ירושלים) היה כלכלן, קובע מדיניות כלכלית, ממנהיגי התנועה הציונית בגליציה, מחנך, עיתונאי וחבר הסיים והסנאט הפולניים בין מלחמות העולם מטעם הציונים הכלליים, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית והנהלת הסוכנות היהודית. אביהם של הפילוסוף נתן רוטנשטרייך ועורך הדין יהושע רוטנשטרייך.

אפרים פישל רוטנשטרייך

אפרים פישל רוטנשטרייך
לידה	28 במאי 1882 קולומיאה, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	7 ביולי 1938 (בגיל 56) ירושלים, פלשתינה (א"י)
שם לידה	Efraim Fiszel Rottenstrech
מדינה	הרפובליקה הפולנית השנייה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
השכלה	אוניברסיטת וינה
תפקיד	חבר הסנאט של פולין member of the Sejm of the Second Polish Republic
מפלגה	הציונים הכלליים

תולדות חייו

רוטנשטרייך נולד באביב 1882 בקולומיאה שבגליציה, בנם של שרה לבית לאובר ויהושע, סוחר ותלמיד חכם. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר", והמשיך ללמוד בגימנסיה פולנית. בין השנים 1904–1908‏^[1] למד פילוסופיה ובלשנות באוניברסיטת וינה, ובנוסף שמע הרצאות על כלכלה מודרנית. בשנת 1908/1909 קיבל תואר דוקטור, והחל לעבוד בהוראה. בתחילה לימד בבית ספר מיסודו של הברון הירש בבורשטין שבגליציה (Bursztyn;‏ Бурштин), אחרי כן לימד בגימנסיה יהודית בבירורי שבהונגריה, ולבסוף נתמנה למורה בגימנסיה ממלכתית בסַמבּור, שם לימד עד התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית (1918) בעקבות מלחמת העולם הראשונה. נישא למרים בת ישראל איפרמן מקולומיה והיה אב ליהושע רוטנשטרייך, נתן רוטנשטרייך וחדוה רותם.

ב-1918, עם התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית וכינון הרפובליקה העממית של אוקראינה היה יושב-ראש המועצה הלאומית היהודית בגליציה. כאשר פלשה פולין למערב אוקראינה נעצר על ידי הפולנים בעוון פעילותו הציונית, הורחק ממשרתו בגימנסיה וישב בשני מחנות ריכוז פולניים במשך אחד-עשר חודשים.

לאחר שחרורו מבית הסוהר פנה לעסוק במסחר במוצרי חיטה, ועשה חיל בעסקיו. במקביל הקדיש נתח ניכר מזמנו לעבודה צבורית תוך שיתוף פעולה רבות שנים עם צבי פכטהולט. בתקופה זו התמחה בחקר התנועה הקואופרטיבית, וצבר מומחיות בתחום. פרסם מאות מאמרים מקצועיים ומאמרים לעיתונים בנושאי כלכלה (בשפות עברית, יידיש ופולנית), שבהם הציע ניתוחים מדויקים של בעיות כלכליות ופיננסיות.^[2]

לאחר מלחמת העולם הראשונה החל לכתוב לעיתון "דער מאָמענט" (יידיש: "הרגע"), ופרסם בו מאמרים כלכליים מדי שבוע עד עזיבתו את פולין (1935). שימש כתב-עורך של העיתון הוורשאי "הײַנט" (יידיש: "היום"), כתב באופן קבוע לעיתון יהודי לבוב Chwila ("כְוִוילָא"; פולנית: "רגע"),^[3] וכן לעיתונים Nasz Przeglad ("נַאש פּשֶגלוֹנד"), Nowy dziennik ("נוֹבִי דזֶ'ניק"), Opinia ("אוֹפּיניָה") ו"הארץ". מאוחר יותר, ב-1928, ייסד עם אברהם אינסלר, משה פרוסטיג ומיכאל רינגל בלבוב את היומון היידי "דער מאָרגען" ("הבוקר").^[4] בנוסף פרסם מאמרים ציוניים בשבועון "ווסכוד" ("המזרח" - בעריכת ד"ר הנריך גאבל וד"ר הנריק רוזמארין), בירחון "מוריה" (בעריכת יעקב טהון, ד"ר פיליפ אשכנזי, משה פרוסטיג וליאו רוזנקראנץ).

בשנת 1921 ייסד בסמבור גימנסיה עברית, "תרבות", שבו למדו בשנת 1922 144 תלמידים. בבית הספר שניהל הושם דגש על לימוד השפה העברית ועל הקניית ערכים ציוניים. לאחר שנחקק בפולין חוק חינוך חובה לא ניתן היה עוד להפעיל את בית הספר מסיבות של תקציב, והוא הוסב למוסד לחינוך משלים.^[5]

מצעירותו היה רוטנשטרייך חבר ההסתדרות הציונית של גליציה המזרחית (שמרכזה בלבוב), אשר שימשה מסגרת ארגונית אוטונומית נפרדת בתוך התנועה הציונית בפולין, ונמנה עם מנהיגיה הבולטים, לצד ליאון רייך, אמיל זומרשטיין, מיכאל רינגל, שמעון פדרבוש, צבי הלר, הנריק רוזמרין ואברהם זילברשיין. כיהן כציר לקונגרסים הציוניים מהקונגרס ה-7 (1905) עד ה-19.

בשנת 1922 נבחר על ידי יהודי גליציה לסנאט הראשון של הרפובליקה הפולנית השנייה, וכיהן בו עד שנת 1927, אז נבחר לסיים. כמומחה בכלכלה היה חבר ועדת התקציב. בנוסף כיהן כיו"ר איגוד הצירים הציוניים בסיים. שימש בסיים עד שנת 1930.

בשנת 1935 נבחר לחבר במועצת המנהלים של הסוכנות היהודית מטעם סיעת ציונים כלליים ב', ובאותה שנה עלה לארץ ישראל (שבה ישבו כבר שני בניו) כראש המחלקה למסחר ותעשייה בסוכנות, תפקיד שבו שימש עד מותו. במסגרת תפקידו ייסד קרנות אשראי לתעשייה, את המכון לסחר חוץ בסוכנות היהודית ולשכה להדרכה טכנית. כן היה חבר מועצת המנהלים של חברת "ביצור".

נפטר בירושלים בקיץ 1938, בגיל 56, בתום מחלה ממושכת שממנה סבל במשך שנים. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

על שמו רחוב בתל אביב ושכונת אפרים ברחובות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפרים פישל רוטנשטרייך בוויקישיתוף

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר אפרים פישל רוטנשטרייך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1442
• לויתו של ד"ר רוטנשטרייך, דבר, 13 ביולי 1938
• אבל פ. רוטנשטרייך, דבר, 13 ביולי 1938
• ד"ר פישל רוטנשטרייך (מדברי ד. בן גוריון בשעת האזכרה בסוכנות היהודית), דבר, 18 ביולי 1938

הערות שוליים

1. אפרים פישל רוטנשטרייך, ערך במהדורה המקוונת של Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (בגרמנית)
2. רוטנשטרייך פישל, ערך ב-Universal Jewish Encyclopedia (באנגלית)
3. Barbara Łętocha, "CHWILA": עיתון יהודי לבוב (בפולנית)
4. דוד תדהר (עורך), "ד"ר אפרים פישל רוטנשטרייך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1442
5. ספר יזכור לקהילת סמבור (באנגלית).