שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אסף מידני

עורך דין, חוקר משפט ציבורי, מינהל ומדיניות ציבורית ומדע המדינה ופרופסור מן המניין במכללה האקדמית תל אביב-יפו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסף מידני
Remove ads


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ מוסדות, עיסוק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Remove ads

אסף מידני (נולד ב-3 באפריל 1969 ברחובות) הוא עורך דין, חוקר משפט ציבורי, מינהל ומדיניות ציבורית ומדע המדינה,[1] פרופסור מן המניין במכללה האקדמית תל אביב-יפו. שימש דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה[2]. הוא חבר המועצה להשכלה גבוהה[3] ויו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים.[4] בין השנים 2017 ל-2025, כיהן כחבר הוועדה הציבורית לקביעת מימון מפלגות בישראל.[5][6] ובשנים 2024 - 2025 כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות.

Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

אסף מידני נולד ב-3 באפריל 1969 ברחובות. הוא למד בבתי הספר יבניאלי וסמילנסקי ובתיכון ע"ש עמוס דה-שליט בעיר הולדתו, במגמה ריאלית פיזיקלית.

שירת בצה"ל ביחידה 8200 של חיל המודיעין.[7]

ב־1991–1995 למד משפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל והשלים תואר בוגר במשפטים, ובשנת 1996 קיבל רישיון עריכת דין. עבד כעורך דין פרטי בתחומי משפט מסחרי, משפט ציבורי, מקרקעין וליטיגציה (1996–2006)[7]. משנת 2006 הוא משמש יועץ משפטי בגבעת ברנר, ומעניק ייעוץ וחוות דעת בתחומי הממשל והרגולציה. משמש יועץ במשרד גדעון פישר ושות' עורכי דין, בתחום המוניציפלי, המשפט הציבורי והמנהלי.

בשנים 1996–2000 השלים תואר מוסמך במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, בבית הספר לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכתב תיזה בנושא בית המשפט העליון כקובע סדר יום פוליטי וחברתי[8].

בשנים 2000–2004 השלים תואר דוקטור במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, בבית הספר לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכתב דוקטורט שעסק בניתוח רפורמות שיפוטיות ואלקטורליות במבט השוואתי[9].

בשנים 2004–2005 השלים פוסט דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[6]

בשנת 2005 הצטרף לבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, כמרצה בתחומי הממשל והמשפט הציבורי. מחקריו עוסקים בתחומי הניהול והמדיניות הציבורית, המשפט החוקתי והמינהלי, רפורמות חקיקתיות, כלכלה-פוליטית, שלטון מקומי, זכויות אדם וצרכנות[6]. ב־2007–2015 שימש כראש מסלול ההתמחות במדיניות ציבורית; ב־2017–2021 היה דקאן בית הספר לממשל וחברה וב־2020–2021 היה ראש המכון לחקר תאגידים עירוניים. שימש במכללה כסגן הממונה על המשמעת ושופט בענייני משמעת (2006–2011); וכנשיא ביה"ד לערעורים על פסקי דין בקובלנות בענייני הטרדה מינית או התנכלות (2018–2021).

בשנת 2016 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין.

במהלך השנים היה חוקר אורח באוניברסיטאות רבות כמו אוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, אוניברסיטת ניו יורק, ארצות הברית, ואוניברסיטת בולוניה שבאיטליה.[6] הוא לימד באוניברסיטת רייכמן את הקורסים מדיניות ומשפט, שלטון מקומי ותאגידים עירוניים[1] ובאוניברסיטת תל אביב את הקורסים השלטון המקומי, שיטת המשפט הישראלי.[10]

כתב את הערך "משפט ציבורי" לאנציקלופדיה למנהל ציבורי ומדיניות ציבורית, (ניו יורק: מרסל דקר, 2007) ואת הערך אודות העתירה של "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל" לאנציקלופדיה של מקס פלאנק למשפט חוקתי השוואתי (אוניברסיטת אוקספורד, 2018 בשיתוף יורם רבין).

ב־2013–2017 היה חבר ועדת ההיגוי, התוכנית לשילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה מטעם המל"ג-ות"ת וחבר הוועדה למונחי מדע המדינה של האקדמיה ללשון העברית. ב־2017–2018 היה חבר הוועדה למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים בקרן הלאומית למדע.

ב־2018–2021 היה נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה[2].

החל משנת 2022, ולקדנציה של 5 שנים, משמש כחבר המועצה להשכלה גבוהה, ומטעמה כיו״ר הוועדה להבטחת האיכות וחבר בוועדת המשנה התחומית לחברה, ניהול, עסקים, רב תחומי במדעי הרוח והחברה, משפטים; חבר בוועדת משנה למדיניות אקדמית, הכרה והסמכה; חבר ועדת משנה לפיקוח ואכיפה.

בשנת 2023 נבחר כחבר הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במדעי החברה, ניהול ומשפטים, בשני התחומים: מדע המדינה ומשפטים[11].

בשנת 2007, התפרסם ספר שיריו, "אלכסנדריה זו שאותה לא נדע"[12], בהוצאת גוונים/ספרי עתון 77. היה חבר המערכת של "עתון 77" משנת 2007 ועד 2017 ומטעמו ערך בשנת 2014 גיליון מיוחד בנושא שירה ופוליטיקה בישראל.[13] בשנת 2012 פרסם בשיתוף נדיר צור את הספר "קול קורא בעוז – פוליטיקה ושירה בישראל", אסופת מחקרים בהוצאת האגודה הישראלית למדע המדינה ובהפקה והפצת מוסד ביאליק[14]. בשנת 2014, פרסם בשיתוף נדיר צור גיליון מיוחד של מחקרים בתחום פוליטיקה ושירה בישראל בכתב העת Israel Affairs.

אסף מידני נשוי ואב לשתי בנות. מתגורר בגבעת ברנר[7].

Remove ads

תפקידים ציבוריים עיקריים

סכם
פרספקטיבה

מידני היה חבר הדירקטוריון של מוסד ביאליק (2004–2017); וחבר הוועד המנהל של יד טבנקין, המרכז הרעיוני והמחקרי של התנועה הקיבוצית (2010– 2017); ב־2009–2015 היה חבר המזכירות העליונה של קיבוץ גבעת ברנר, וב־2016–2022 חבר הדירקטוריון ויו״ר ועדת המכרזים של הרשות לפיתוח כלכלי של עיריית תל אביב-יפו. ב־2016–2019 היה יו״ר הדירקטוריון של החברה הממשלתית לתיירות[15].

בשנת 2005 היה יועץ לוועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל, וגם יועץ הוועדה לעניין מינוי וכהונה של משרות בכירות לקידום מדיניות בשירות המדינה[16].

ב־2013–2017 שימש היועץ האקדמי של המרכז הישראלי להעצמת האזרח שליד אוניברסיטת תל אביב.

ב־2014–2018 היה יו״ר ועדת ההיגוי בפרויקט מדד שקיפות ברשויות המקומיות, מטעם שקיפות בינ"ל ישראל.

משנת 2016 הוא מכהן בדירקטוריון של תאגיד המים והביוב הבאר השלישית (רחובות) בע"מ, ומטעמו כיו״ר ועדת הביקורת[17]. משנת 2021 הוא מכהן כחבר הדירקטוריון של הסתדרות העובדים הלאומית, ומטעמה כיו״ר ועדת המחקר והפיתוח[18] ומשנת 2022, משמש כחבר הדירקטוריון של עתיד רשת חינוך ובתי ספר בע"מ, ומטעמה כיו״ר הוועדה הפדגוגית וחבר הוועדה המנהלת.

משנת 2017 ועד 2025, כיהן כחבר הוועדה הציבורית למימון מפלגות בישראל.[6]

בשנת 2023 נבחר לכהן כיו"ר המועצה להכוונת פעולות קרן החילוט במשרד המשפטים לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[4] וכחבר הוועדה לעניין הגנה משפטית במשרד המשפטים[19].

בשנת 2024 עמד בראש הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות[20], שהמליצה להקשיח את תנאי הסף הקבועים בחוק לדירקטורים, אך במקביל המליצה לבטל את נבחרת הדירקטורים ולאפשר לשר למנות כל מי שעומד בתנאי הסף.[21]

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום האחרון ברשימת "הישראלים" שלא עברה את אחוז החסימה.[22]

Remove ads

פרסים והוקרה

  • 2022, ועדת הערכה בינלאומית לתחום מדע המדינה בישראל, מטעם המועצה להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' שריל שונהארדט-ביילי (Cheryl Schonhardt-Bailey), קבעה כי למחקריו של פרופ' מידני נודעת השפעה רבה למדי בתחום המשפט, ממשל, זכויות אדם ומדיניות ציבורית. הוועדה גם ציינה לשבח את ספרו "האנטומיה של זכויות אדם בישראל -רטוריקה חוקתית ופרקטיקה מדינתית", בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' שזכה לפרס הספר הטוב ביותר של האגודה הישראלית למדע המדינה.
  • 2015, פרס הספר הטוב ביותר: האנטומיה של זכויות האדם בישראל: רטוריקה חוקתית ופרקטיקה מדינתית. מטעם האגודה הישראלית למדעי המדינה. פורסם באנגלית בשם: The Anatomy of Human Rights in Israel, Constitutional Rhetoric and State Practice Cambridge University Press 2014[23].

ספרים בעברית

  • אחריות ציבורית וצריכה פוליטית: בית המשפט העליון מול הכנסת והממשלה - ארבע רפורמות לישראל, תל אביב: בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, 2009.
  • דיני תיירות בישראל, הלכה ומעשה, תל אביב: בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט 2020, בשיתוף עו"ד אייל נון
  • מדיניות ציבורית: יסודות ועקרונות, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה 2019, רעננה, בשיתוף דוד נחמיאס
  • מדיניות ציבורית בין חברה למשפט: בית המשפט העליון, השתתפות פוליטית ועיצוב מדיניות, 2006 ירושלים: כרמל, בשיתוף שלמה מזרחי. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
Remove ads

ספרים באנגלית

  • The Anatomy of Human Rights in Israel, Constitutional Rhetoric and State Practice, Cambridge University Press 2014, Winner of the 2015 Best Book Award, Ispsa[24]
  • Israeli Supreme Court and the Human Rights Revolution, Courts as Agenda Setters, Cambridge University Press 2011
  • Political Transformations and Political Entrepreneurs: Israel in Comparative Perspective, Palgrave Macmillan 2009

קישורים חיצוניים

מאמרים בעיתונות

Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads