Remove ads
סופר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסף גָבְרוֹן (נולד ב-21 בדצמבר 1968) הוא סופר, מתרגם ויוצר מוזיקלי ישראלי, ולשעבר עיתונאי ואיש הייטק. זוכה פרס ברנשטיין (2013) על ספרו "הגבעה", פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשע"א), פרס גפן (2009) ופרסים נוספים מחוץ לישראל. כמה מספריו תורגמו למספר שפות.
אסף גברון, 2014 | |
לידה |
21 בדצמבר 1968 (בן 56) ערד, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | גולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון |
שפות היצירה | עברית |
פרסים והוקרה |
|
www | |
גברון נולד בשנת 1968 בערד וגדל במוצא עילית. הוריו עלו מאנגליה: אביו, דניאל גברון, היה עיתונאי ב"קול ישראל" באנגלית וב"ג'רוזלם פוסט", ואמו הייתה מורה לילדים עיוורים.
בשנים 1991–1994 למד לתואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת לונדון, וב-1997 למד ניו מדיה בוונקובר שבקנדה. בשנות התשעים עסק בכתיבה עיתונאית בישראל, בעיקר בנושאי תרבות ובידור. בשנים 2000–2004 עבד כמנהל קריאייטיב בחברת הייטק שעסקה בתחום הסלולרי. משנת 2016 עובד בתחום האינטליגנציה המלאכותית ב-Project Debater של IBM. לימד כתיבה יוצרת בישראל (אוניברסיטת בר-אילן, בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, מכללת ספיר בשדרות ואוניברסיטת בן-גוריון) ובארצות הברית (אוניברסיטת נברסקה באומהה, אוניברסיטת המדינה של סן דייגו).
גברון מתגורר בצפון הישן של תל אביב, גרוש, ואב לשתיים.[1]
גברון כתב, ערך ותרגם יצירות רבות. ספריו מגוונים, ועוסקים בישראליות כיום ובעתיד. ב-1997 פרסם את רומן הביכורים שלו, "אייס", שפרק ממנו ("מול המים, 2031") זכה בתחרות סיפורי מדע בדיוני של "ידיעות אחרונות". ב-1999 ערך קובץ סיפורים קצרים של סופרים ישראלים צעירים שונים, בשם "אוטוטו". ב-2000 ראה אור "מין בבית העלמין" – קובץ סיפורים, שאחד מהם ("האדישה והרגוע") עובד לתיאטרון והועלה בהצגה "זוגיות" ב"הבימה" (2001).[2] ארבעת ספריו הבאים – הרומנים "מובינג" (2003), "תנין פיגוע" (2006), "הידרומניה" (2009) ו"הגבעה" (2013) – תורגמו לעשר שפות. ב-2009 יצא "אוכל בעמידה", קובץ טורים על מזללות אוכל מהיר בירושלים שפורסמו במקור בשבועון "כל העיר" בשנות ה-90.
נוסף על יצירה מקורית ועריכה, גברון מתרגם ספרי פרוזה ועיון מאנגלית לעברית. בין תרגומיו הבולטים: "הכול מואר" מאת ג'ונתן ספרן פויר; "תשעה סיפורים" מאת ג'יי די סלינג'ר; התסריט "ספרות זולה" מאת קוונטין טרנטינו; "מה מעיק על פורטנוי" מאת פיליפ רות; "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר; "כיסא פנוי" מאת ג'יי קיי רולינג; המסות ב"ילדה עם שיער מוזר" מאת דייוויד פוסטר וולאס. יחד עם אתגר קרת תרגם את אוסף הסיפורים הקצרים "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אנה פרנק" מאת נתן אנגלנדר.
גברון הוא היוצר העיקרי בלהקת "הפה והטלפיים". הוא היה הכותב העיקרי של משחק המחשב "PeaceMaker". כמו כן, היה המייסד והקפטן של נבחרת הסופרים של ישראל בכדורגל, ששיחקה בשנים 2008–2016 נגד הנבחרות המקבילות של גרמניה, איטליה, אנגליה ושוודיה. בשנת 2014 ערך ביחד עם אתגר קרת את אנתולוגיית הסיפורים הקצרים "תל אביב נואר", מאת סופרים ישראלים (כולל אתגר וגברון), כמו גדי טאוב, שמעון אדף ועוד, בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר יוצא לאור במקביל גם בארצות הברית.
ב-2010 זכה גברון במלגה מטעם שירות החילופין האקדמי הגרמני (DAAD) לחיות ולכתוב בברלין למשך שנה. באותה שנה (תשע"א) נמנה עם זוכי פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים; בנימוקי השופטים נכתב כי ספריו מציעים "תערובת ייחודית של נגיעה באקטואליה מקומית קשה ואלימה עם הפלגות ברוח המדע הבדיוני ויש בהם מיפוי של 'הדור האבוד', צעירים ישראלים בפתח המאה העשרים ואחת".[3]
הרומן "הידרומניה" זכה בשנת 2009 בפרס גפן (ספר המדע בדיוני/פנטזיה הטוב ביותר),[4] בדצמבר 2012 בפרס ויצו הולנד[5] וב-2014 בפרס אדאי-ויצו (ADEI-WIZO) באיטליה.[6]
הרומן "תנין פיגוע" זכה ב-2012 בצרפת בפרס הספר המתורגם של המגזין Courrier International וכן ב"ספר העיר" של קלן שבגרמניה.[7]
ספרו "הגבעה" זכה ב-2013 בפרס ברנשטיין (בקטגוריית ספר עברי מקורי מחיי הארץ),[8] וכמו כן היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר וברשימה הארוכה לפרס דבלין הבינלאומי לספרות (אנ') (2016).[9]
גברון תרגם מאנגלית לעברית 22 ספרי פרוזה ועיון.
על כתביו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.