אַנְתְרוֹפּוֹקֶן (מיוונית: "אנתרופוס" – אדם, "קן" – חדש) הוא מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.
תחילת עידן האנתרופוקן על פי אחת ההצעות המובילות בדיון המתקיים אודות כך (בעקבות המאמר בניו יורק טיימס, 17/12/2022).
את המונח טבע הכימאיפול קרוצן[1], זוכה פרס נובל לכימיה, בשנת 2000. הוא ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה[2].
אף שקמו לה מתנגדים[3], קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים בדמות מאמר רב-מחברים שהתפרסם בפברואר 2008[4]. עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.
אף על פי שאין הסכמה על קביעתה כתקופה, יש במאמרים מדעיים שונים התייחסות אליה, ואף לתקופה שקדמה לה, הנקראת פליאו-אנתרופוקן, הכוללת את פעילות האדם מהתקופה הפלאוליתית ועד למהפכה התעשייתית[5]. גישה פורצת דרך פורסמה לראשונה בשנת 2016 בכתב העת היוקרתי Science שרואה את תחילת האנתרופוקן באמצע המאה ה-20, לאחר גילויה והמצאתה של האנרגיה הגרעינית, וקיום של היסוד המלאכותי פלוטוניום בשכבות הקרקע והאטמוספירה[6].
בעקבות מאמר זה ומאוחר יותר באותה שנה (2016), החליט הגוף הבינלאומי המוסמך להגדיר תקופות גאולוגיות ברמות שונות - הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה (אנ')[7] - להקים קבוצת עבודה משלו כדי לקבוע האם מבחינה מדעית נכון להוסיף לתור הרביעון את תקופת האנתרופוקן[8], ולאיזו יחידת זמן יש להתייחס כתחילתה. ההגדרה תצטרך לזהות תכונות פיזיקליות ספציפיות בשכבות משקעים, או בשכבות, הלוכדות את ההשפעות של הגידול האחרון באוכלוסיית האדם; תיעוש וגלובליזציה חסרי תקדים; ושינויים שנכפו על הנוף, האקלים והביוספרה. לאחר 7 שנות עבודה התפרסם מאמר בכתב העת Sience[9] המציג את העבודה שבוצעה עד סוף שנת 2022, ואת המשך התהליך: במשך 7 שנות העבודה של הקבוצה, קבוצת העבודה בחנה 12 אתרים ברחבי העולם שהוצעו כמייצגי נקודת ייחוס לתחילת האנתרופוקן; זאת לאחר שעל סדר יומה הועלו מספר הצעות לקביעת תחילת תקופה זו כגון: המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית או הכניסה לעידן הגרעיני. יחד, 12 האתרים מספקים נקודת מבט מגוונת על המציאות הגאולוגית של האנתרופוקן. ניתן לזהות ולתאם את בסיס השכבות המסמנות את תחילת האנתרופוקן בין כל האתרים, בין אם ביבשה, בקרחונים או מתחת לקרקעית הים. לדוגמה, סמן אחד כזה הוא זרימה חריפה של איזוטופים של פלוטוניום, שנוצרו על ידי סדרה של ניסויים בפצצות מימן מעל פני הקרקע שהחלו בסוף שנת 1952. הפלוטוניום מספק סמן עולמי חד במיוחד ביחס לסמנים אחרים שהוצעו. בעקבות המאמר המפרט את כל האמור לעיל, ואשר כאמור פורסם בסוף שנת 2022 בכתב העת Science, יפורסמו 12 מאמרים נוספים, המפרטים את הממצאים בכל אחד מ-12 האתרים שנבחרו. לאחר מכן יִיכנסו הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה והגוף הממונה על הוועדה - האיגוד בינלאומי למדעי הגאולוגיה לסדרת הצבעות מורכבת וממושכת, אשר בסופה תתקבל החלטה האם לאמץ את האנתרופוקן כתקופה גאולוגית חדשה אם לאו, ואם כן, מהי יחידת הזמן שבה מתחילה התקופה. אם תוצאות ההצבעות יהיו בסיכומו של דבר שליליות, לא ניתן יהיה להעלות את הסוגיה שוב במשך 10 שנים[10].
האנתרופקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ, האדם ובעלי החיים:
עליית גובה פני הים עקב עליית נפח המים מהתחממות. תופעה זו גורמת כבר כיום לאיבוד שטחי מגורים במדינות איים[15].
לעידנים שונים יש "טביעות" המצויות בשכבות בקרקע[16], לפיכך חוקרים מנסים לקשר שכבות ייחודיות של האדם על הקרקע כדי לאושש את הקיום של עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן.
כדי שיהיה עידן מובהק, יש למצוא סימנים שלו בכל כדור הארץ.
טריניטיט - אמנם זהו חומר שנוצר ונמצא רק באתר הניסוי טריניטי, אבל מעיד על טכנולוגיה שרק האדם יכול לייצר.
פלסטיגלומרט - תלכיד פלסטיק(אנ'), ממצא אנתרופוקוני מובהקניתן למצוא פלסטיק (כמעט) בכל נקודה על כדור הארץ, (אפילו בשקע מריאנה[19]). כיוון שקצב הבלייה של פלסטיק מאוד איטי, מדענים אומרים ששכבות פלסטיק יהיו מובהקות לעידן זה[16][20].
Stephen F. Foley, Detlef Gronenborn, Meinrat O. Andreae, Joachim W. Kadereit, Jan Esper, Denis Scholz, Ulrich Pöschl, Dorrit E. Jacob, Bernd R. Schöne, Rainer Schreg, Andreas Vött, David Jordan, Jos Lelieveld, Christine G. Weller, Kurt W. Alt, Sabine Gaudzinski-Windheuser, Kai-Christian Bruhn, Holger Tost, Frank Sirocko, Paul J. Crutzen, The Palaeoanthropocene – The beginnings of anthropogenic environmental change, Anthropocene 3, 2013-11-01, עמ' 83–88 doi: 10.1016/j.ancene.2013.11.002
אתר האינטרנט הרשמי של אנתרופוקן (באנגלית)
ניו יורק טיימס, האם הגענו לאנתרופוקן - עידן האדם? לפי מדענים, התשובה היא לא, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
