אנרי ון דה ולדה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנרי קלמנס ון דה ולדה (בהולנדית/פלמית: Henry Clemens Van de Velde; 3 באפריל 1863 – 3 באוקטובר 1957) היה אדריכל, צייר ומעצב פנים בלגי-פלמי איש זרם האמנויות והאומנויות, יחד עם ויקטור הורטה הניח את היסודות לתנועת האר נובו בבלגיה. מראשית המאה ה-20 ועד עליית הנאצים לשלטון פעל בגרמניה.
 | |
| ון דה ולדה, 1904 | |
| לידה |
3 באפריל 1863 אנטוורפן, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1957 (בגיל 94) ציריך, שווייץ |
| מקום קבורה |
Tervuren Communal Cemetery |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה |
עיצוב, אדריכלות |
| זרם באמנות |
אר נובו, מודרניזם |
| יצירות ידועות |
Boekentoren, Villa Bloemenwerf, מוזיאון קרולר-מילר, National Institute for Technical Education Leuven |
| בן או בת זוג |
Maria Van de Velde |
  | |
ון דה ולדה נולד באנטוורפן ולמד ציור באקדמיה המלכותית לאמנות באנטוורפן ובפריז אצל קרלו-דוראן (Carolus-Duran). לאחר שהכיר את יצירותיהם של פול סיניאק וז'ורז' סרה היה לחבר בתנועה הנאו-אימפרסיוניסטית. בבריסל היה חבר בתנועת האמנים, "העשרים" (Les XX) יחד עם קאמי פיסארו, פול סזאן, פול גוגן, קלוד מונה, זורז' סרה ווינסנט ואן גוך. ון דה ולדה קיים קשר ידידות עם ווינסנט ואן גוך ועם אחיו, תאו ואן גוך.
ב-1892 נטש את הציור לטובת עיצוב פריטי עיצוב פנים, רהיטים ואדריכלות ברוח ערכי תנועת האמנויות והאומנויות. ב-1895 הציג בגלריה של זיגפריד בינג, הגלריה המובילה של האר נובו בפריז. במפנה המאה העשרים עיצב מספר וילות פרטיות בבלגיה, הולנד וגרמניה.
ב-1905 הוזמן על ידי הדוכס הגדול של ויימאר לפתוח בית ספר לאמנות בעיר. ון דה ולדה הקים את בית הספר לאומנות ומלאכה, שהפך ב-1919 לבית הספר באוהאוס. כמו כן היה ון דה ולדה כח מניע בתנועת האמנויות והאומנויות, עיצוב תעשייתי ועיצוב המוצר הגרמנית, הוורקבונד. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ויימר בהיותו נתין מדינת אויב. ב-1926 השתתף בייסוד בית הספר העליון לעיצוב בבריסל (Institut supérieur des Arts décoratifs), כן היה מרצה באוניברסיטת גנט, בה תכנן אף מגדל הספרייה ה-Boekentoren.
ב-1935 תכנן בהולנד את מוזיאון קרולר-מילר בפארק הלאומי הוכה פלוהה, אחד מאוספי ואן גוך החשובים.
בשנותיו האחרונות חי בשווייץ. נפטר בציריך בגיל 94.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
