אנטואן בורנונביל

אנטואן בורנונביל (בצרפתית: Antoine Bournonville ‏ 19 במאי 1760 - 11 בינואר 1843) היה רקדן בלט וכוריאוגרף צרפתי, שעבד בבלט המלכותי השוודי ובבלט המלכותי הדני ועם הזמן התמנה למנהל בלט בזה האחרון. הוא מילא מקום חשוב בפיתוח הבלט בסקנדינביה. אנטואן היה אביו של אוגוסט בורנונביל.

אנטואן בורנונביל

ילדות ונעורים

בורנונביל היה בנם של השחקנים לואי-אמאבל בורנונביל וז'אן אברארד, אח תאום לגיום. בשנת 1769, בגיל תשע, החל ללמוד אצל ז'אן-ז'ורז' נובר, ובהמשך יצא למסעות הופעות בווינה, פריז ולונדון, עד 1782, אז הוזמן לעבוד בבלט המלכותי השוודי שליד האופרה המלכותית השוודית בסטוקהולם עם אחותו ז'ולי אליקס דה לה פיי.

קריירה

שוודיה

בורנונוויל היה רקדן ראשי ומדריך בלט באופרה המלכותית השוודית בסטוקהולם עד 1792. בתקופת שהותו בשוודיה, תואר כיפה-תואר כאפולו: "הופעתו הייתה כשל אפולו לכל דבר. נוסף לכך, היה לו נוהג וירטואוזי בכל סוגי המחול, שבו השתמש בטעם המעודן והמשובח ביותר." גוסטב השלישי, מלך שוודיה התלהב פעם כל כך מאיכות הביצוע שלו ומיופיו, עד שקרא אליו להתיר את הסרט שעל שערו כדי שיוכל לראות את קווצות השיער מתנופפות תוך כדי הפירואט.

תלמידתו הנבחרת ובת-זוגו לריקוד בשוודיה הייתה שרלוטה שלוטסברג, שעמה יצר צמד מצליח בבלטים. הוא זה שביקש לצוות אותה אליו כבת-זוגו, לאחר שהכיר בכשרונה כאמנית; ב-1784 נתן לה ביוזמתו הוא תפקיד בבלט Les Meunieres Provencaux, שנחשב לראשית בגרותה האמיתית של סלוטסברג כאמנית.

בורנונביל היה פעיל גם כשחקן, זמר וכוריאוגרף. במהלך שנותיו בשוודיה כתב את הבלטים Les Meuniers provençaux ‏ (1785) ו- Les Pêcheurs ‏ (1789).

דנמרק

בורנונביל עזב את שוודיה בשנת 1792, לאחר ההתנקשות בחיי המלך גוסטב השלישי, והתקבל לעבודה בבלט המלכותי הדני בקופנהגן, לאחר הופעת אורח במקום. בת-הזוג שביהר להופעותיו בדנמרק הייתה מארי כריסטין ביורן. בשנים 1823-1816 כיהן כמנהל הבלט בבלט המלכותי הדני.

חייו האישיים

בורנונביל נישא בראשונה לרקדנית הדנית מריאן ינסן. בפעם השנייה נשא לאישה את סוכנת הבית השוודית שלו, לוויסה זונדברג (אמו של אוגוסט בורנונביל. כמו כן הביא לעולם ילד עם הרקדנית הדנית קארו אולסן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטואן בורנונביל בוויקישיתוף

• אנטואן בורנונביל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)