Loading AI tools
מחלה גינקולוגית כרונית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדומטריוזיס (באנגלית: Endometriosis) היא מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן, הנגרמת כאשר יש הימצאות של תאים דמויי רירית הרחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, המתמקמים באזורים שונים בגוף, בעיקר באזור האגן. המחלה פוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפריון, פעמים רבות למן הווסת הראשונה, ומספר החולות בעולם מוערך בכ-200 מיליון. המחלה גורמת לרוב לכאבי אגן וגב קשים אשר מחמירים במהלך הביוץ או הווסת, כאבים ביחסי מין, בעיות עיכול, קשיי פריון ועוד, ופוגעת באופן משמעותי באיכות החיים של החולות בה.
תחום | גינקולוגיה |
---|---|
מיקום אנטומי | בטן |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 271899 |
MeSH | D004715 |
סיווגים | |
ICD-11 | GA10 |
התאים דמויי אנדומטריום הנמצאים מחוץ לרחם מגיבים לשינויים הורמונליים בדומה לתאי האנדומטריום שבתוך הרחם, ובפרט לאסטרוגן. כאשר יש דימום משכבת האנדומטריום שברחם, ייתכן גם דימום מרקמת האנדומטריום שמחוץ לרחם וכן ייתכנו תהליכים דלקתיים שונים. לדם המופרש מהתאים שמחוץ לרחם אין דרך להיפלט מהגוף, והצטברותו גורמת בסופו של דבר להידבקויות בין הרקמה המדממת שאינה במקומה לבין איברים סמוכים, לנגעים ולרקמות צלקתיות בחלל האגן, למוקדים דלקתיים שעלולים לחדור לאיברים, ול"ציסטות שוקולד" (אנדומטריומות)[1].
המחלה קשה לאבחון. עד השנים האחרונות היה נהוג כי אבחון מוחלט וודאי של המחלה יכול להתבצע באמצעות ניתוח לפרוסקופיה (זעיר-פולשני) ובדיקה היסטולוגית של הרקמות שהוסרו בלבד[דרוש מקור]. לפי הנחיות חדשות בעולם ניתן לספק אבחון גם על בסיס הדמיות בצירוף ממצאים בבדיקה וגינלית ועדות לתסמינים מפי המטופלת.
המחלה מתבטאת בארבעה סוגים עיקריים[דרוש מקור]:
האזורים הנפוצים ביותר בהם ניתן למצוא את מוקדי האנדומטריוזיס הם איברי הרבייה והאגן, שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים. במקרים נדירים יותר נמצאו תאים אלו אף בסרעפת, ריאות, עיניים, מוח ועוד. במקרים בודדים נמצאו נגעי אנדומטריוזיס גם בגברים[2].
המחלה מתחלקת לדרגות שונות על פי חומרת המחלה וכמות הנגעים, אך אין קורלציה בין חומרת המחלה והתפשטותה לבין חומרת התסמינים שחווה האישה, ואף יש נשים עם מחלה בדרגה חמורה שאינן חוות שום תסמינים, אך כן נמצאה קורלציה בין חומרת המחלה לבין נוכחות של בעיות פוריות. החלוקה הנפוצה היא[3]:
סיבת המחלה אינה ידועה לאשורה, אך יש מספר תאוריות שונות המנסות להסביר את היווצרותה, אף אחת מהן לא הוכחה עד היום[3]:
בניגוד לדעה הרווחת, תסמיני המחלה הם רב-מערכתיים ואינם מוגבלים רק לתסמינים גינקולוגיים. ישנה שונות רבה בתסמינים ובעצימותם בין החולות, שונות התלויה בין השאר במיקום הנגעים. התסמינים האופייניים הם כאבים קשים במהלך הווסת או הביוץ, כאבי אגן כרוניים, כאבים בגב התחתון המחמירים בזמן הווסת, כאבים בעומק הנרתיק בעת קיום יחסי מין, בעיות עיכול כגון עצירות ושלשולים לסירוגין, נפיחות בטנית וכאבים ביציאות. בנוסף, תחושות צריבה, תכיפות וקושי בהטלת שתן כאשר התרבית נקייה, שתן דמי, בחילות, הקאות ועילפון בזמן הווסת, תשישות כרונית, כאבי רגליים ומיגרנות[4]. כ-30–50% מהנשים עם אנדומטריוזיס יחוו גם קשיי פוריות[1]. אין קשר בין חומרת המחלה לעצימות התסמינים והכאב, וייתכנו מקרים של מחלה מפושטת וא-סימפטומטית, מחלה הפוגעת באורך קשה באיכות החיים אך עם נגעים בודדים. רבים מהתסמינים חופפים למחלת האדנומיוזיס, המתאפיינת בהימצאותם של תאים דמויי רירית רחם בשריר הרחם, המיומטריום. תסמינים הקשורים יותר לאדנומיוזיס מאשר אנדומטריוזיס הם, דימום וסתי כבד וקרישי וכאבים לאחר אורגזמה. ההערכה היא שבין 20–65% מהחולות באנדומטריוזיס חולות גם באדנומיוזיס.
אף על פי שאבחנה חד משמעית של אנדומטריוזיס עדיין נעשית בישראל באמצעות ניתוח לפרוסקופי בלבד, פרוטוקולים רפואיים בעולם מסתפקים באבחון המבוסס על בדיקות הדמיה (US ייעודי) ובדיקה וגינלית, לצד תלונות מדווחות מפי המטופלת. אפשר להיעזר בבדיקות נוספות על מנת לאבחן אנדומטריוזיס ללא ניתוח, או לאשר מעורבות של איברים שכנים כגון המעיים ומערכת העיכול. בדיקות אלו כוללות לדוגמה: חוקן בריום, אולטרסאונד רקטלי, אולטרסאונד של דרכי השתן, CT ו-MRI[3]. ישנן כיום בדיקות שונות בפיתוח עם אחוזי דיוק משתנים. רופאים מומחים למחלה יוכלו לייעץ לגבי בדיקות אלו.
אין עדיין בדיקות דם המאפשרות את אבחון המחלה. ישנם בדם שני סמנים הנקראים CA-125 ו-CA19-9 שרמתם עלולה להיות מוגברת אצל נשים עם אנדומטריוזיס. הבעיה היא שהסמנים אינם ספציפיים ויכולים להיות מוגברים במצבים רבים כולל דלקת באגן, זיהום, סרטן השחלה או סתם בזמן מחזור רגיל. לכן, הסמנים לרוב אינם משמשים לצורך אבחון אך לעיתים ניתן להיעזר בהם לצורך מעקב אצל נשים המטופלות באופן שמרני כדי לנסות לזהות שינויים בחומרת המחלה וסיכוי להתמרה סרטנית. על אף שיש נשים רבות שאולטרסאונד וגינאלי מספיק כדי לזהות אצלן נגעים, הידבקויות או ציסטות, בקרב רבות אחרות האולסטרסאונד לא מוצא דבר. יתרה מכך, גם בדיקות הדמיה מתקדמות כ-MRI, קולונוסקופיה או CT לא תמיד מזהה נגעים בשל מיקומם או גודלם[4].
עקב הקושי באבחון, חשוב להגיע לגינקולוגים בעלי ידע רב במחלה, בעדיפות לכאלו שעברו התמחות-על בניתוחים אנדוסקופיים במרכז לאנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שלפי שעה אי אפשר להירפא ממנה. עם זאת, אפשר לשפר את איכות החיים של החולות בה ולהקל את התסמינים כדי לאפשר להן לתפקד בחיי היום יום בצורה מיטבית[5]:
בישראל קיימים מספר מרכזי אנדומטריוזיס הנמצאים בבתי החולים הציבוריים ובקופות החולים. מרכזים אלה מציעים טיפול רב מקצועי הכולל תהליך אבחון מקיף, מעקב רפואי וטיפול כירורגי. החל מ-2019 פועלת עמותה בשם "קהילת אנדומטריוזיס ישראל", הפועלת לקידום מחקר, הכרה, זכויות וטיפול הולם בחולות האנדומטריוזיס. העמותה מקיימת כנסים, מחקרים, פעולות הסברה להעלאת מודעות במערכת הבריאות ובציבור הרחב, מיזמים לקהילת החולות, ומפעילה קהילות דיגיטליות רבות לחולות. בנוסף, מנגישה טיפולים, מקיימת שיתופי פעולה עם רופאים ומטפלים, וכן עוסקת במיצוי זכויות ובקידום מדיניות מול רשויות המדינה: קופות החולים, משרד הבריאות, הביטוח הלאומי, צה"ל, כנסת ישראל וכדומה[9].
בזכות פעילות העמותה, החל ממרץ 2021, מכיר משרד הבריאות באנדומטריוזיס כמחלה כרונית לצורכי סל הבריאות[10]. כמו-כן, ב-2023 הוכנסו פרוטוקולים לאבחון וטיפול באנדומטריוזיס בצה"ל.
בשנת 2022 זכתה העמותה באות שר הבריאות לקידום מדיניות וזכויות חברתיות[11], ובנוסף גם במיזם ראוי לציון בתחרות "מיס פיקס זה יוניברס" של שדולת הנשים[12]. בשנת 2024 זכתה העמותה באות הוקרה על פעילותה למען מטופלת במהלך מלחמת "חרבות ברזל"[13].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.