אמן (הסכמה)

אָמֵן היא מילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה, במשמעות "אמיתי", "כך יהיה", "לו יהי כך". המילה מופיעה בתנ"ך בברית החדשה ובקוראן.

ביהדות

ערך מורחב – עניית אמן (הלכה)

המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלוואי". בדרך הדרש מפורשת כראשי תיבות של המשפט "אל מלך נאמן"^[1], ומשמעה הכרת תודה לאל וקבלת מלכותו.

בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה בספר במדבר כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה, האישה עונה "אמן אמן" בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה אם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של שבועה את הדברים, כשכפילות המילה משמשת לחיזוק ההצהרה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה "אָמֵן אָמֵן" (במדבר, ה', כ"ב).

הביטוי מופיע בין היתר גם בספר ישעיה, ס"ה, ט"ז, במובן אמונה, אמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי", ולא נמצא עוד בהוראה זו.

בירמיה, כ"ח, ו', המילה באה במובן 'לאשר ולקים דבר נשמע': "וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". מילה זו מופיעה גם בסוף מזמורי תהילים: מ"א, י"ד; ע"ב, י"ט; פ"ט, נ"ג.^[2],

במסכת ברכות (נג, ב) נאמר: "רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".

במסכת שבת (קיט, ב) מסופר בשם רבי רבי יוסי ברבי יהודה: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת מלאך טוב אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

ייתכן שאזכור של המילה "אמן" מגיע עוד מהמאה ה-7 לפנה"ס, במכתב ממצד חשביהו.

עניית אמן

• יש לומר "אמן" לאחר כל ברכה הנאמרת על ידי אחר.
• אין לענות "אמן" על ברכות שאדם אומר בעצמו.
• אין לומר "אמן" אם לא שומעים את הברכה.
• אין לומר "אמן" לאחר ברכה הנאמרת על ידי גוי, אם לא שמע את כל הברכה.^[3]

אמן חטופה, קטופה, ויתומה

בשולחן ערוך אורח חיים ובמשנה ברורה נזכר כי אין למהר לענות אמן לפני שיסיים המברך, שכן אז יכונה אמן זה "אמן חטופה". מאידך יש לענות אמן מיד לאחר סיום הברכה ולא יותר משנייה וחצי לאחריה, אחרת זהו בגדר "אמן יתומה". באמירת האמן יש להדגיש את כל אותיותיה, ובפרט את האות נון שבסופה, אחרת אמן כזה יהיה "אמן קטופה".

סעודת אָמֵנים

ערך מורחב – סעודת אמנים

סעודת אמנים היא סעודה מרובת משתתפים העונים מאה פעמים אָמֵן, כסגולה לפתרון מצוקות שונות. זאת בהתאם למסורת לפיה תיקן דוד המלך כי על כל יהודי לברך בכל יום מאה ברכות.

בנצרות

אמן קופטי

בברית החדשה משמעות המילה היא "אמת" או "באמונה" - ישו אומר את המילה בתחילת משפטים מחודשים או חשובים כדוגמת "אמן אומר אני לכם, נטלו שכרם" (ולא הקהל מסכים עם דבריו).

בתרגום התנ"ך לאנגלית - תנ"ך המלך ג'יימס לא תורגמה המילה, ונותרה כמילה עברית הכתובה באותיות לטיניות - Amen.

באסלאם

מוסלמים נוהגים להשתמש במילה "אמין" (أمين) בעת סיום קריאת סורת אל-פאתחה - סורת הפתיחה של הקוראן. כמו כן, קיים נוהג להשתמש במילה בסיום תפילות, בדומה לנצרות וליהדות.

הבונים החופשיים

הבונים החופשיים נוהגים להשתמש במילה בסיום הברכות בחלק מטקסיהם.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמן (הסכמה)

• הרב דוד חי הכהן, הסבר על מעלת אמירת האמן אתר ישיבה.
• כללי אמירת אמן - באתר חב"ד באנגלית.
• אמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. מסכת שבת קיט, ב
2. מילון התנ"ך מאת יהושע שטיינברג, הוצאת יזרעאל, תל -אביב, ערך "אמן"
3. רמ"א אורח חיים סימן רטו סעיף ב