אמיתי יעיש בן אוזיליו

אמיתי יעיש בן אוזיליו (נולד ב-15 בנובמבר 1965) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, במאי, יוצר ומורה למשחק ישראלי.

אמיתי יעיש בן אוזיליו

לידה	15 בנובמבר 1965 (בן 59)
מדינה	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	מ-1991
עיסוק	שחקן, במאי
בן או בת זוג	גילי בן אוזיליו (?–2009)
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

אמיתי יעיש נולד בכפר גבירול, שם גם גדל והתחנך. בנעוריו החל את דרכו כשחקן בבימת הנוער ברחובות. בשנת 1991 השלים את לימודיו בבית הספר לאומנויות הבמה בית צבי. לאורך השנים הופיע במחזות, בסרטים ובסדרות טלוויזיה רבות.

תיאטרון

דרכו בתיאטרון החלה כחבר בשלישיית "לא רואים ממטר" שהעלתה מופעי אלתור בשנים 1993–2005. בהמשך הופיע בתיאטרון הבימה בשנים 1994–1996 במחזות "כריתת ראש" (בימוי: חנוך לוין), "מלניקי" (בימוי: עדנה שביט) "תעלולי סקפן" (בימוי: רוני פינקוביץ') ובשנת 2003 ב-"אליס בארץ הפלאות" (בימוי: אופירה הניג) בשנים 1993–1994 הופיע בתיאטרון ילדים ונוער בהצגה "שבועת האדרה" בבימוי של רמי דנון. בשנת 1996 הופיע בתיאטרון חיפה במחזה "מלאכים באמריקה" (בימוי: רוני פינקוביץ').

בשנים 1996–2001 היה חבר בקבוצת השחקנים בתיאטרון החאן במחזות: "אנה גלקטיה" ו-"שמיים" (בימוי: אופירה הניג), "אנטיגונה" (בימוי: גדליה בסר), "מידה כנגד מידה" (בימוי: גדי רול), "נוף ילדות" (בימוי: בן לוין), "שש נפשות מחפשות מחבר" (בימוי: יוסי יזרעאלי), "מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים" (בימוי: משה פרלשטיין) ובהצגה "צל חולף" (בימוי: מיקי גורביץ) בשנת 2007 הופיע בתיאטרון הקאמרי בהצגה "מאה" (בימוי: אבישי מילשטיין)

בשנת 2010 שיחק בפסטיבל תיאטרון קצר בהצגה "רחמים" (בימוי: מולי שולמן). כמו כן, הופיע בשנים 2010 ו-2011 במחזות "שלוש אחיות" ו-"איש ואישה אחת" (בהתאמה-בימוי: אופירה הניג), בשנת 2011 השתתף בפרויקט 48/14^[1] בפסטיבל תיאטרון קצר בהצגה "ארוחה משפחתית" (בימוי: ארי רמז) וב-2012 השתתף בהצגה "זוז אתה מסתיר לי את השמש" (בימוי: אופירה הניג, הפקה בינלאומית). ב-2015 שיחק ב-"הצעה מגונה" (בימוי: ניר ארז) בתיאטרון ב"ש. משנת 2014 מופיע במחזה ״השימוע״, יצירתה של רננה רז, לצידה ולצד השחקנים עופר עמרם ונעמי פרומוביץ.

קולנוע

בראשית דרכו הקולנועית, השתתף בסרט "זהר" בבימוי של ערן ריקליס משנת 1993. בשנת 1995, שיחק בסרטו של ארנון צדוק "לילה לבן" לצידם של זוגתו גילי בן אוזיליו, ליאורה רבלין, שמיל בן ארי, שרון אלכסנדר, עידן אלתרמן ואחרים. הופיע בין היתר בסרטים "איש החשמל" (בימוי: אבי כהן, 2003), "קרוב לבית" (בימוי: וידי בילו, 2005),"פרינסס" (בימוי: טלי שלום עזר, 2015), האיש שבקיר (2015). כמו כן השתתף בסרט זוכה פרס אופיר "ימים נוראים" של הבמאי ירון זילברמן (2019).

סדרות טלוויזיה

הופיע בין היתר בסדרות: "שמש", "עיר מקלט", "חברות", "מתים לרגע", "השוטר הטוב", "זגורי אימפריה", "בלתי הפיך", "האלופה", ״בני אור״, ״אזהרת מסע״, ״מנגן ושר״ "מנאייכ" ובוגד ובסרט הטלוויזיה "עכשיו או לעולם לא".

יצירה ובימוי

בשנת 2000 עיבד וביים את המחזה "דון קישוט" במסגרת עמותת שק"ל. בשנת 2002 כתב וביים את ההצגה "Uno Momento", פרויקט רב-תחומי שהוצג בתיאטרון תמונע. ב-2008 כתב וביים את ההצגה "מוות בנעלי בית" במסגרת המעבדה לאמנויות הבמה בירושלים, וב-2005 כתב וביים את "הגדת נווה צדק", מחזה המשלב בובות ושחקנים במוזיאון בית רוקח תל אביב. בשנת 2007 ביים את Mirrors, מופע בינתחומי המשלב וידאו ומוזיקה קלאסית מודרנית עם אנסמבל Eighth Blackbird שיקגו, בשיתוף פעולה עם המלחינה, תמר מוסקל ואמן הווידאו דני רוזן. ב-2008 כתב וביים את ההצגה "המבוך, הקונכייה וחוט הזהב", מופע לילדים בתיאטרון אנסמבל הרצליה המשלב דמויות אנימציה. ב-2013 הפיק והשתתף במופע "שמועות על אהבה בתימנית", העוסק בשיריו של המשורר שלום שבזי יחד עם עמוס אלקנה, דן וינשטיין, דודיק הופנהיים ויורם לכיש.

ניהול אמנותי

משמש כיו"ר הוועדה לאמנויות הבמה וחבר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, וכחבר ויועץ בוועדה אמנותית במחלקה לתרבות ואמנות בעיריית תל אביב-יפו. בשנת 2005 ייסד את אירועי "ניסוי כלים" במרכז ביכורי העיתים, אירוע דו-שנתי רב תחומי שעיקרו היה פיתוח רעיונות חדשים לבמה, אותו גם ניהל עד שנת 2008^[2]. שימש כמנהל האומנותי של אליפות ישראל לאימפרוביזציה בשנים 2011–2014 ושל "פסטיבל בת ים לתיאטרון ואמנות רחוב" בשנים 2014–2017. ייסד את מתחם האמנות ליצירה והקהילה, "פקטורי בת ים"^[3] ואף ניהל אותו עד שנת 2019.

הוראה

לאורך השנים לימד במוסדות שונים. כיום מלמד מקורות יצירה ובימוי שחקנים במחלקה לאומנויות המסך האקדמיה לעיצוב ואמנות בבצלאל. עד לשנת 2018 לימד משחק יצירתי ואימפרוביציה בסטודיו ע"ש יורם לוינשטיין, כמו כן בשנים 2004–2011 לימד בבית הספר למשחק "גודמן" בבאר שבע, במכללת ספיר, ובמכללת מנשר לאמנות^[4].

חיים אישיים

מתגורר בתל אביב-יפו, היה בן זוגה של השחקנית גילי בן אוזיליו (הוסיף את שם משפחתה לשמו) עד לפטירתה ממחלת הסרטן, ואב לשתי בנות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמיתי יעיש בן אוזיליו בוויקישיתוף

• אמיתי יעיש בן אוזיליו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אמיתי יעיש בן אוזיליו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אמיתי יעיש בן אוזיליו, בארכיון הבימה
• אמיתי יעיש במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אמיתי יעיש באתר האינטרנט של הסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
• אמיתי יעיש באתר "הבמה"
• אתר אמיתי

הערות שוליים

1. בפרויקט 48/14
2. אבנר שפירא, גלריה, הארץ, צעדים ראשונים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2006
3. "פקטורי בת ים"
4. ובמכללת מנשר לאמנות