Loading AI tools
רופא, מבקר מוזיקה, עיתונאי תרבות רב-תחומי וצלם-אמן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר מנדל (נולד ב-22 במרץ 1958) הוא רופא, מבקר מוזיקה, עיתונאי תרבות רב-תחומי וצלם-אמן.
לידה |
22 במרץ 1958 (בן 66) גבעתיים, ישראל |
---|---|
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
מקצוע | רופא, מבקר מוזיקה, עיתונאי וצלם. |
מנדל נולד ב-1958 וגדל בגבעתיים, להורים ניצולי שואה. אביו, אליעזר, שורד גטו לודז' ומחנה ההשמדה אושוויץ, כיהן כסמנכ"ל בבנק לאומי. אמו, ציפורה, ששכלה את רוב משפחתה במחנה ההשמדה טרבלינקה, הייתה עקרת בית.
בגיל 18, עם תום לימודיו בבית הספר התיכון, התקבל ללימודי רפואה במסגרת העתודה האקדמאית. לאחר שנת לימודים אחת באוניברסיטה העברית בירושלים המשיך והשלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב, בין מוריו הבולטים בלימודי הרפואה נמנה אלכסנדר גפל.
במקביל ללימודיו התיכוניים וללימודי הרפואה, למד צילום במסגרת של שיעורים פרטיים עם הצלם בוריס כרמי.
בתום לימודיו בבית הספר לרפואה שירת מנדל בצה"ל בחיל הרפואה. רוב התקופה שירת כרופא במפקדת החיל, בענף מיון רפואי, שמופקד על נושא הפרופילים, סעיפי הליקוי והשיבוץ הרפואי בצה"ל. במסגרת זו שירת תקופה קצרה כרופא של מוצב בלבנון, בשנות מלחמת ההתשה בלבנון. ב-2009 סיים שירות ממושך בחובה, קבע ומילואים, בדרגת רב-סרן.
מ-1989 עד 1993 התמחה מנדל בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש גהה ועם מוריו הבולטים שם נמנה הפרופ' חנן מוניץ.
אמיר ובן זוגו אלי חולקים חיים משותפים מאז שנת 2002. לזוג בת שנולדה ב-2012.
בפברואר 1994, זמן קצר לאחר תום ההתמחות ב"גהה", התמנה למנהל שירות מחוזי לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות ועבד בתפקידים ניהוליים שונים בארגון זה עד פרישתו לעבודה פרטית ב-2007. באותן שנים פיתח גם מודל להערכה וייעוץ בתחום ההתנהגות הארגונית, אותו יישם תחילה בתוך "מכבי שירותי בריאות" [דרוש מקור] ואחר כך כיועץ פרטי בארגונים עסקיים שונים.
מ-2007 פועל מנדל בתחום הפרטי. כמו כן, פרסם מאמרים עיתונאיים ב"הארץ" וב"דה מרקר" והתראיין פעמים רבות באמצעי תקשורת שונים בנושאים שקשורים לפסיכיאטריה ולהתנהגות ארגונית.[1]
ב-1986, במהלך שירותו הסדיר בצה"ל, הכיר מנדל את הצייר, המורה, מבקר האמנות ומבקר המוזיקה רפי לביא ובין השניים נקשרה ידידות קרובה שנמשכה עד מותו של לביא ב-2007. מוזיקה קלאסית הייתה נקודת מפגש מרכזית בחברות בין השניים, וסביב שיחותיהם על פרשנות למוזיקה נוסדה קבוצה להאזנה והשוואת ביצועים שפעילותה נמשכה עשרות שנים.
ב-1989 התחיל מנדל לכתוב טקסטים וביקורות על מוזיקה קלאסית בעיתון חדשות, עד סגירתו של העיתון ב-1993. בהמשך כתב ביקורות בעיתון העיר ומאוחר יותר, טור אישי על מוזיקה במגזין עכבר העיר. כמו כן היה מבקר מוזיקה קלאסית בתוכנית הרדיו "מה יהיה" של יואב גינאי ברשת ב' של רשות השידור.
ב-2013 כתב ביקורות וטקסטים על מוזיקה בידיעות אחרונות וב-ynet.
בשנים 2015 ו-2016 שיתף פעולה, כיזם פרטי, עם אנסמבל מיתר ועם פרויקט "תדרים", הפרויקט הלימודי שיזם אנסמבל מיתר. במסגרת שיתוף הפעולה שכונה "תדרים פוגשים את אלכס", חיברו תלמידי הקומפוזיציה של "תדרים" שבע יצירות שמקור השראתן היה צילום של אמיר מנדל וכולן הוקדשו לבתו אלכס[2][3]. סיום הפרויקט צוין בקונצרט מיוחד שנערך ביוני 2016 בגלריה של המדרשה לאמנות ברחוב הירקון בתל אביב. כל יצירה בוצעה בחלל אחר של הגלריה, בסמוך לצילום שהיה לה מקור השראה, והקהל נע מחלל לחלל. המלחינים שהשתתפו בפרויקט היו אליאב קול, אודי פרלמן, אורי כוכבי, ארז כהן, יואב לוי ויונתן רון. [דרוש מקור]
ב-2016, החל מנדל לכתוב במוסף התרבות "גלריה" של עיתון הארץ. בכתיבתו דגשים על מוזיקה עכשווית ועל הצורך בשינוי והתחדשות של רפרטואר ושל אווירה באולמות הקונצרטים. [דרוש מקור] כמו כן הוא מבליט את ערכה ואת חשיבותה של המוזיקה המוקלטת בכלי המדיה השונים, ואת הצורך להנגיש מוזיקה קלאסית לקהלים חדשים ומגוונים. מקום מיוחד ניתן בכתיבתו ליצירה הישראלית.[דרוש מקור]
ככתב "הארץ" קיים ראיונות עם מוזיקאים מהשורה הראשונה, בראשם דניאל בארנבוים. [דרוש מקור] נוסף על הכתיבה בתחום המוזיקה הקלאסית, כתב מנדל מאמרים שונים, ביניהם סדרה בת שמונה מאמרים שסקרה אספקטים שונים של האושר[4][5]. בעקבותיה באה סדרת מאמרים שעסקה במהפכת הגיל – כיצד משפיעה העלייה בתוחלת החיים על מהלך חיינו וכיצד משתלבים המבוגרים במרקם החיים[6]; אחריה סדרת מאמרים הבוחנת לעומק אספקטים שונים ולא שגרתיים של[7][8]
ב-1983, במקביל לסיום הכשרתו ברפואה, הציג תערוכת יחיד מצילומיו בגלריה לאמנות הצילום בתל אביב. התערוכה זכתה לחשיפה ניכרת כולל שער במוסף "הארץ".
ב-2002 השתתף בתערוכה קבוצתית שאותה אצר דורון רבינא בגלריה של המדרשה לאמנות וב-2005 הציג את תערוכת היחיד השנייה שלו[9], שוב בגלריה של המדרשה לאמנות, עם דורון רבינא כאוצר. ב-2013 הציג תערוכת יחיד שלישית[10] במוזיאון רמת גן שבמרכזה צילומים שנעשו בעיר מומבאי[11].
מאז מאי 2019 מקיימת תחנת הרדיו רדיו תל אביב, 102fm פודקאסט שבועי ששמו "שיחה קלאסית" בהנחייתו של אמיר מנדל[12]. הפודקאסט כולל קטעי מוזיקה ושיחה אישית בין מנדל לאורחת או אורח באולפן שנשזרת סביב קטעי המוזיקה.
בין האורחים בפודקאסט: נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית בייניש, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וסגן ראש הממשלה לשעבר דן מרידור.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.