Remove ads
שיר של רודיארד קיפלינג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אִם–" (באנגלית: "If—") הוא שיר מאת הסופר הבריטי חתן פרס נובל רודיארד קיפלינג. הוא נכתב בערך בשנת 1895[1] וראה אור לראשונה בשנת 1910 בספר "פרסים ופיות". השיר כתוב בצורה של עצה מאב לבנו הצעיר. סגנונו הלירי מאפיין את האסכולה הסטואית ואת התקופה הוויקטוריאנית.[2]
ספרון מקורי משנת 1910 ובו השיר "אם—" | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | רודיארד קיפלינג |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | פואמה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1910 |
|
| |
לעזרה בהפעלת הקבצים |
בספר פרסים ופיות מופיע אוסף של שירים וסיפורים קצרים שכתב קיפלינג ואשר פורסמו ב-1910, ביניהם השיר "אם—" המופיע בעקבות הסיפור "אח רבוע-בהונות". השיר נכתב כמחווה לקולוניאליסט הסקוטי ליאנדר סטאר ג'יימסון (אנ'). קיפלינג, אשר נודע בתמיכתו בשלטון קולוניאליסטי והרבה לפאר את גדולת האימפריה הבריטית (כמו גם בשיר "הדרך למנדליי"), סיפר באוטוביוגרפיה שפורסמה לאחר מותו Something of Myself[3] (פורסמה ב-1937) כי בכתיבת השיר קיבל השראה מדמותו של ליאנדר סטאר ג'יימסון, מנהיג הפשיטה הכושלת נגד הרפובליקה הטרנסוואלית ואשר מטרתה הייתה להפיל את הבורים ואת ממשלו של פול קרוגר. הכישלון של אותה הפיכה החמיר את המתיחות הפוליטית בין בריטניה הגדולה לבין הבורים, ומתיחות זו היא שהובילה למלחמת הבורים השנייה (1899–1902).[4][5]
בשיר "אִם—" מעביר אב לבנו מסר לגבי מודל האדם האידיאלי בעיניו, ומעניק לו שיעור כיצד עליו להתנהג. המודל שמשרטט האב מהווה דוגמה ספרותית לסטואיות מהתקופה הוויקטוריאנית. על פי תאוריה זו, האדם האידיאלי אינו נוטה לקיצוניות, אלא הוא מיושב בדעתו ומאוזן. התכונה העליונה שלו היא התבונה, שהיא בהכרח מוסרית (אמירה ברוח סוקרטס), היא השולטת על תשוקות ודחפים, והיא המכתיבה את התנהגות האדם. כל אלה יוצרים את ה"אטרכסיה" ("היעדר הזעזוע"), שהייתה לתכונתם הנודעת ביותר של הסטואיקנים.
בדבריו של קיפלינג המבוגר אל בנו הצעיר, הוא מצביע על תכונות שאם הבן יסגל לעצמו, הרי שהוא יצליח "לרשת את הארץ ואת כל העולם, ועוד יותר מזה, ילדי - תהיה אדם". הציטטות לקוחות מתוך תרגום השיר שנעשה על ידי יאיר לפיד.[6]
בין תכונות אלה ניתן למנות:
בסיום השיר "אם—" נאמרות המילים "!you'll be a man, my son" בהן קיימת פנייה אל בן זכר. עם זאת, התרגום לעברית "ילדי - תהיה אדם" מאפשר לחתור כנגד נימה זו, ולעשות את הדמות שמתווה השיר לאידיאל כלל-אנושי.[7]
לדמות המופת ששורטטה בשיר "אם—" מאת קיפלינג הייתה השפעה חינוכית עצומה בבריטניה האימפריאלית ומחוצה לה. היא זכתה לפופולריות רבה ברחבי העולם, וידועה היטב גם כיום. בסקר הארצי של ה-BBC משנת 1996, נבחר "אם—" לשיר האהוב ביותר בבריטניה.[8]
רוברט באדן פאוול, מייסד תנועת הצופים, היה ממעריציו של קיפלינג וחיזק את השפעת הדמות המשורטטת בשיר על חברי תנועת הצופים לדורותיהם בעולם ובכלל זה גם בישראל. בישראל היה השיר נפוץ גם בקרב מחזורים רבים של מתבגרים ושל צוערי בית הספר לקצינים של צה"ל, והיה להם למוטו.
טי אס אליוט כלל את השיר באוסף שלו משנת 1941, "A Choice of Kipling's Verse".
בהודו, עותק ממוסגר של השיר הודבק על הקיר לפני שולחן העבודה בבקתות הצוערים של הקצינים באקדמיה להגנה הלאומית בפונה ובאקדמיה הימית ההודית באז'ימאלה.[9] בבריטניה, השורות "אם אתה יכול לפגוש בניצחון או באסון ומול שני המתחזים האלו לנהוג בהיגיון" כתובות על הקיר של כניסת השחקנים למגרש המרכזי באצטדיוני הטניס בווימבלדון, שם נערכת אליפות וימבלדון.[10] אותן שורות מופיעות גם במועדון הטניס ווסט סייד בפורסט הילס, ניו יורק, שם מתקיימת אליפות ארצות הברית הפתוחה.[11]
הסופר ההודי חושוונט סינג ראה בשיר "מהות המסר של הגיטא באנגלית".[12]
צ'ארלס מקגראת', סגן עורך הניו יורקר לשעבר ועורך ה-New York Times Book Review, כתב שכאשר היה תלמיד בבית הספר, "הם היו צריכים לדקלם את 'אם—' של קיפלינג בכל יום, מיד לאחר שבועת האמונים האמריקאית: "אם תוכל למלא כל דקה במדויק, בשישים שניות שלמות של ריצה אל המרחק, תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם ועוד יותר מזה, ילדי - תהיה אדם".[13]
המשורר הצ'יליאני וחתן פרס נובל פבלו נרודה, מצא עותק מקושט וממוסגר של השיר ליד מיטתו של הדוכס מאלבה בארמון דה ליריה. עם זאת, נרודה לא העריך במיוחד את השיר והתייחס אליו כאל "השירה הולכת-הרגל והקדושה הזו, הגרסה הקדומה ל-Reader's Digest, שרמתה האינטלקטואלית נראית לי לא גבוהה מזו של מגפיו של הדוכס מאלבה".
השיר זכה במשך השנים לתרגומים רבים לעברית, בין היתר מידיהם של זאב ז'בוטינסקי, יאיר לפיד וחנניה רייכמן (בספרו "משירת העולם" שיצא ב-1942). קריאה השוואתית בהם מאלפת מבחינות רבות, הן מצד גלגוליה של העברית והן מצד השתקפותן בתרגומים של התמורות באידיאל האדם בישראל.[7] תרגומים נוספים נעשו על ידי משה הנעמי, צור ארליך וראובן וימר.
תרגום מאת יאיר לפיד[14] | תרגום מאת חנניה רייכמן[15] | תרגום מאת זאב ז'בוטינסקי[16] |
---|---|---|
אם תדע לשמור על ראש צלול כשכולם סביבך, |
אִם בְּיָדְךָ לִשְׁמוֹר עַל קֹר וְאֹמֶץ־רוּחַ |
אם תִיוָותֵר שָלֵו בּעת יְסוֹבֵבְךָ פָּחַז |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.