אל תיגע בזמיר

אל תיגע בזמיר (באנגלית: To Kill a Mockingbird, מילולית: להרוג חקיין) הוא רומן התבגרות מאת נל הרפר לי. הרומן, שנכתב בשנת 1960, הוא ספרה הראשון של הרפר לי שפורסם. הספר זיכה את הרפר לי בפרס פוליצר, היה לרב-מכר ואף עובד בשנת 1962 לסרט. ב-14 ביולי 2015 יצא לאור ספר המשך מאת הרפר לי שתורגם לעברית תחת השם ניצב כל הלילות.^[1]

ערך זה עוסק ברומן. אם התכוונתם לסרט באותו שם, ראו אל תיגע בזמיר(סרט).

אל תיגע בזמיר
To Kill a Mockingbird

מידע כללי
מאת	נל הרפר לי
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
נושא	גזענות
מקום התרחשות	אלבמה, דרום ארצות הברית
תקופת התרחשות	שנות ה-30 של המאה ה-20
הוצאה
הוצאה	Lippincott
תאריך הוצאה	1960
מספר עמודים	מהדורה ראשונה - 278 מהדורה שנייה - 367
הוצאה בעברית
הוצאה	מהדורה ראשונה - הוצאת עם עובד מהדורה שנייה - הוצאת משכל
תאריך	מהדורה ראשונה - 1964 מהדורה שנייה - 2015
תרגום	מהדורה ראשונה - צבי ארד מהדורה שנייה - מיכל אלפון
פרסים
פרס פוליצר לסיפורת (נל הרפר לי, 1961)
סדרה
הספר הבא	ניצב כל הלילות
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002748410, 003853560, 001979704, 002325976, 002259847, 002189776

כריכת הספר בגרסה האנגלית

עלילה

הסיפור מתרחש בעיר הבדיונית, מייקום, שהיא בירת המחוז הבדיוני באותו השם הנמצא באלבמה, בין השנים 1933–1935, בשיאה של תקופת השפל הגדול.

הספר מסופר מנקודת ראותה של ילדה, ג'ין לואיז ("סקאוט") פינץ' בת השש, ועוסק לא מעט באפליה גזעית בדרום ארצות הברית וההתייחסות לאדם השונה. הילדה ואחיה הגדול ג'רמי (ג'ם) הם ילדיו של עורך דין בשם אטיקוס פינץ', אדם שקול וחכם. אטיקוס מגדל את שני ילדיו לבדו, שכן אמם נפטרה כשהיו פעוטות. מאוחר יותר, אחותו של אטיקוס, אלכסנדרה, מגיעה לביתם כדי לסייע לו בחינוכם של הילדים (ובייחוד של סקאוט).

סקאוט היא ילדה נערית ("טום-בוי"), נבונה וחריפה, בעוד ג'ם הולך בדרכי אביו; הוא מנומס, שקט ושקול. חברם הטוב של סקאוט וג'ם הוא דיל, שמגיע לבקר בעיירה בכל קיץ. דמיונם של שלושת הילדים עוסק בשכנם, ארתור רדלי, המכונה בּוּ, שלא יצא מהבית מזה עשרות שנים והם סקרנים מה מראהו וניזונים בעיקר משמועות זדוניות אודותיו.

סקאוט וג'ם מתבגרים על רקע משפט שבו מתגייס אביהם לייצג צעיר שחור הנאשם באונס נערה לבנה. הנאשם, תום רובינסון, הוא צעיר שחור, שטרם האשמתו נחשב בעיירה כאדם טוב לב, הגון וישר, אולם עתה מקבלים אנשי העיירה, הנגועים בדעות קדומות, את חשד האונס כמובן מאליו. השופט טיילור מטיל על עורך הדין אטיקוס פינץ' את ייצוג תום רובינסון בבית המשפט, ואטיקוס, המכיר את תום ומקבל את גרסתו, מסכים לייצגו.

מכאן מוצגות בעלילה הדעות הקדומות והגזענות השוררים בעיירה. תושבי העיירה בזים לאטיקוס, ומתקשים לקבל את העובדה כי הוא מייצג בבית המשפט אדם שחור. סקאוט וג'ם מנודים על ידי בני גילם, והמשפחה חשופה לכעס ולעוינות בעקבות מעשיו הלא פופולריים של אביהם עורך הדין אטיקוס פינץ'.

במהלך המשפט מתברר כי מבחינה עובדתית קיים ספק רב באשמתו של רובינסון, מעל ומעבר לספק סביר, ולמעשה לא ייתכן שביצע את המעשה בו הוא מואשם. נראה כי מאילה היא-היא שניסתה לפתות את רובינסון, שסירב, ואביה השיכור והאלים בוב יואל, תפס אותה בשעת מעשה והכה אותה. כדי "לנקות" את שמה, יואל האב מחליט להאשים את תום בביצוע אונס. אלא שלמרות ההוכחות שנאספות במשפט, וערעור עדותם של האב ובתו, חבר המושבעים העוין מרשיע את רובינסון. אך כיוון שברור לכל תושבי העיירה, ולשופט, שאביה השיכור של הבחורה הכה אותה וספק אם היא נאנסה בכלל, חש האב השיכור, שהצליח לגרום להרשעת רובינסון, מושפל, ומנסה לנקום בדרכים אלימות; הוא פורץ לביתו של השופט טיילור ועוקב אחר אשתו של רובינסון.

בשיאן של התקיפות אורב יוּאל, שיכור וחמוש בסכין, בלילה לסקאוט וג'ם, ותוקף אותם בחורשה. ג'ם נאבק אתו, ויואל שובר את ידו. לפתע צץ מן החשכה השכן, ארתור רדלי ("בו" המסתורי), שנאבק ביואל, הורג אותו ומציל את הילדים. הוא מביא את ג'ם הפצוע לבית פינץ', ואטיקוס מזעיק את הרופא והשריף. לאחר שהרופא עוזב, ולאחר בירור התקרית, מחליטים אטיקוס והשריף לא לחשוף את ארתור ואת מעשה הגבורה שלו. במקום זאת, השריף ידווח כי יואל השיכור מעד ונפל על סכינו בחורשה. ברור לשניהם, כי ארתור יצא זכאי במשפט, משום שהגן על הילדים מפני רוצח, אך מצד שני הם מודעים לפגיעוּתו הרבה, כיוון שלא בא במגע עם אנשים במשך שנים רבות. יהיה עליו לעמוד למשפט, להעיד, להיחקר ולהיות במרכז העניינים. השניים יודעים, כי ארתור הביישן והמסתגר לא יעמוד בכל אלה. לסקאוט הם אומרים, שברצונם למנוע מנשות העיירה מלערוך עליה "מתקפת ידידות" ולהציפה בעוגות. סקאוט מבינה ומקבלת את שיקול דעתם של אביה והשריף. הרומן מסתיים במחווה עדינה של סקאוט כלפי ארתור: היא מתגברת על הפחד והרתיעה שחשה כלפיו בעבר, מתיישבת לידו, ומנהלת איתו שיחת נימוסים כ"גברת דרומית" אמיתית.

הדמויות העיקריות בסיפור הן:

• המספרת, סקאוט (צופה, באנגלית), ילדה נערית ופרועה אך נבונה מאוד ובוגרת מכפי גילה;
• אטיקוס פינץ', אביה של סקאוט, עורך דין מצפוני ובעל השקפת עולם ליברלית וסובלנית;
• אחיה הגדול ג'ם, ההולך בדרכי אביו ולומד לראות את העולם באופן מורכב ושקול;
• קלפורניה, מנהלת משק הבית ותחליף האם (שמתה כאשר הילדים היו בני שש ושנתיים). על אף היותה שחורה מתייחסים אליה בכבוד ובאהבה;
• דיל, חברם של סקאוט וג'ם שמידת ההרפתקנות שלו עומדת ביחס הפוך למידות גופו הקטנטנות;
• תום רובינסון, הצעיר השחור וטוב הלב שנפל קרבן להאשמת שווא;
• בוב יואל, אביה של מאילה, אדם שיכור ואלים שדוחף את בתו מאילה לתבוע את תום;
• ארתור ("בּוּ") רדלי, נכלא בביתו על ידי אביו כעונש על מעשה משובה בנעוריו. מאז לא יצא מפתח הבית ומהווה מטרה לשמועות זדוניות של אנשי העיירה. בדיעבד מתברר שמדובר בבחור טוב לב, עדין ואמיץ;
• הדודה אלכסנדרה, אחותו המהוגנת והצדקנית של אטיקוס שנקראת לבוא כדי לעדן את סקאוט וללמדה להיות "גברת דרומית".

דיון

העיירה שבה מתרחש הסיפור היא עיירה שלווה בה כולם מכירים את כולם, והאווירה בה כביכול משפחתית ונעימה, אבל בהמשך הספר מסתבר שישנן בעיירה גזענות ודעות קדומות. האנשים בעיירה לא מוכנים לשקול את גרסתו של רובינסון, צעיר שחור, ומעדיפים במקום זאת להאמין לנערה לבנה. הגזענות גורמת לכך שהם לא מוכנים לקבל את העובדה שעורך דין לבן יאמין לנאשם שחור וייצג אותו - דבר שסותר את עקרונות המוסר של העיירה.

שמו של הספר מבוסס על קטע בו אומר אטיקוס לילדיו היורים ברובי אוויר כי הריגת זמיר היא חטא, שכן ציפורי שיר אינן עושות רע ומזמרות להנאת שומעיהן. שם הספר במקור הוא "To Kill a Mockingbird". כיוון שהציפור Mockingbird (חקיינית) אינה מוכרת בישראל, נבחר הזמיר בתרגום לעברית כסמל ליפי זמרת הציפור בתום לב. שם זה בא להדגיש שכפי שהזמיר הוא יצור שאינו פוגע ברכוש אדם או בגופו ורק מנעים את זמנו באמצעות שירתו, ולכן חטא להורגו, כך אין להפריע לארתור רדלי המסתגר בביתו ולא מפריע לאיש.

טרומן קפוטה, חבר ילדות של הרפר לי, היה ככל הנראה מקור ההשראה לדמותו של הילד דיל בסיפור. קפוטה רמז פעמים מספר כי הוא זה שכתב את הסיפור, אך מכתב ששלח לדודתו בשנת 1959 שנחשף מאוחר יותר הפריך שמועות אלו.

אל תיגע בזמיר היה הספר היחיד שפרסמה הרפר לי עד לפרסומו של "ניצב כל הלילות" (באנגלית Go Set a Watchman), שיצא לאור ב-2016. ספר זה היה כנראה הגרסה הראשונה של הספר אל תיגע בזמיר ששלחה הרפר לי בשנת 1957 להוצאת הספרים. בספר זה סקאוט היא בת 26 וחוזרת לביקור בבית אביה, וסיפורי הילדות מהווה רק חלק קטן ממנו. העורכת שקיבלה את הספר, Therese von Hohoff Torrey, זיהתה את הפוטנציאל בסיפור והתוצאה הייתה "אל תיגע בזמיר".

.

עיבודים למדיות אחרות

הספר עובד לתסריט לסרט קולנוע באותו השם שיצא לאקרנים ב-1962.

ב-2018 עובד הספר למחזה מאת אהרן סורקין, שעלה על במות ברודוויי ב-11 בינואר 2018.

לקריאה נוספת

• Michael J. Meyer (ed.), Harper Lee's To Kill a Mockingbird: New Essays, Scarecrow Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
• Holly Virginia Blackford, Mockingbird: Passing Closeted Traditions and Sexual Curiosities in Harper Lee's Novel, University of Tennessee Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
• Austin Sarat (ed.), Martha Merrill Umphrey (ed.), Reimagining To Kill a Mockingbird: Family, Community, and the Possibility of Equal Justice Under Law, University of Massachusetts Press, 2013 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אל תיגע בזמיר

• אל תיגע בזמיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• הפרק הראשון בספר (אורכב 22.06.2015 בארכיון Wayback Machine) מתוך אתר הוצאת "עם עובד"
• יותם שווימר, קריאה נגד גזענות, באתר ynet, 30 ביולי 2010
• אריאנה מלמד וגילי איזיקוביץ, ספר ההמשך של "אל תיגע בזמיר" הפך בן לילה לסנסציה ספרותית. הסופרת, הרפר לי, ממשיכה להיות תעלומה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2015
• עלית קרפ, "אל תיגע בזמיר" מציב מראה מול פני החברה הישראלית, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2015
• יובל אלבשן, גדולתו האמיתית של "אל תיגע בזמיר", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2015

הערות שוליים

1. Harper Lee to publish new book, sequel to 'Mockingbird',‏ CNN,‏ 3.2.2015