Loading AI tools
איש צבא עות'מאני, ממוצא אבחזי, וזיר גדול של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1654–1655 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איפשירי או איפשיר (איבשיר) מוסטפא פאשה (בטורקית: İpşiri Mustafa Paşa, ידוע גם כ-"Sadrazam Damat İbşir Mustafa Paşa" ; 1607 – 11 במאי 1655 איסטנבול) היה איש צבא עות'מאני, ממוצא אבחזי, וזיר גדול (סאדר-אזאם) של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1654–1655, בימי הסולטאן מהמט הרביעי. איפשירי מוסטפא פאשה נודע כמפקד מיומן ומנהיג מוכשר, אך אכזרי ומושחת. בימים שהיה מושל דמשק וחלב השאיר חותמו על ידי ביצוע עבודות בנייה נרחבות בסגנון עות'מאני (למשל, בשכונת ג'דידייה בחלב).
לידה | 1607 |
---|---|
פטירה |
11 במאי 1655 (בגיל 48 בערך) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית |
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
בן או בת זוג | איישה סולטאן (1654–11 במאי 1655) |
מקור הכינוי "איפשיר","איבשיר" או "איפשירי" המזוהה איתו, ככל הנראה בשם של שבט אבחזי – איפסיל. איפשירי מוסטפא פאשה היה אחיין (בן של אחות) של אבאזה מהמט פאשה שעמד בראש אחת המרידות הקשות ביותר של ה"ג'לאלים" נגד שלטון הסולטאן במאה ה-17.[1]
כשאבאזה מהמט פאשה כיהן כמושל של דמשק, מינה את מוסטפא איפשיר לסנג'קביי של טרסוס. איפשיר ליווה את אבאזה במסעו בבוסניה (1629) ובבלגרד, בסיליסטרה, באוצ'קיב (Özi) וחוטין, ובפשיטתו לקמנייץ בפולין בשנת 1633. מאוחר יותר הוא השתתף בעימות הצבאי בין אבאזה מהמט ובין מורטדה פאשה. ב-24 באוגוסט 1634 היה באיסטנבול כשאבאזה מהמט הוצא להורג. בהמשך מילא איפשיר תפקידים בכירים שונים ברחבי האימפריה: השתתף במסעות צבאיים בירוואן ובבגדאד, התמנה לביילרביי בבודה ("בודין") (פברואר 1639 – פברואר 1640),[2] בסיליסטרה – ולוואלי של רומליה (1640–1642),[3] כיהן כמושל גם בערים מאראש, מוסול, ואן, קראמאן וב 1644 בטמשוואר בבאנאט (ליום אחד בלבד)[4] בשנת 1646 הצטרף שוב למרד נגד הסולטאן, אבל המעשה נסלח לו והוא התמנה לפאשה של טוקט.[5] בתפקיד זה הצטיין בדיכוי המרידות באזור, כולל זו של עלי וארוואר פאשה, הוואלי מסיווס. בהתחלה היסס מפני שווארוואר פאשה הגן בשנת 1648 על כבוד אשתו הצעירה וסירב לפקודת הסולטאן איברהים לשולחה להרמון המלכותי באיסטנבול.[6] להיסוסיו של איפשיר בנוגע לווארוואר עלי פאשה, הגיב הסולטאן: "או ראשו או ראשך!" (Ya başi, ya başın).[7] לבסוף התקיף איפשיר פאשה את כוחותיו של וארוואר עלי פאשה במפתיע והציל מידיו את מהמט פאשא קפרולו, לימים אחד מהוואזירים הגדולים המפורסמים של האימפריה. לורוואר עלי פאשה שנפל לידיו, ערף את ראשו ושלחו לסולטאן.[8] כפיות הטובה שלו כלפי וארוואר עלי פאשה הביא לו את הכינו "חאין" (הבוגד).[9] בשנת 1650 התערב בלבנון וסוריה תוך ניסיון לזרוע מריבות בקרב הדרוזים. נחל תבוסה מידי הדרוזים בבקעת הלבנון. התגייס למען הסולטאן במסעות דיכוי נגד המורדים (ה"ג'לאלים") באנקרה ובאסקישהיר. סמך על יחידות הסיפחים ולמד לנצל את שחיתות אנשי החצר באיסטנבול, כדי לחזק את מעמדו בפרופבינציה. בשנת 1652 התמנה למושל של חלב ובתפקיד זה הצטיין בניהולו האכזרי והמושחת.
אישפיר פאשה כיהן כביילרביי בדמשק בשנים 1638 ו-1649,[10] ובחלב בין השנים 1652–1654 (Halep Valisi) תקופת מניהלו בערים אלה התאפיינה בעבודות בנייה בסגנון עות'מאני, שנעשו בעזרת קרנות הקדש – ואקף. בעיר חלב הגדיל את התשתית המסחרית, בעיקר בשכונה הנוצרית ג'דידייה. בנה מסגדים ושיקם את האכסניות (חאנים) בכוונה לשפר את תנאי האירוח של הנוסעים. במתחם הקרוי לפי שמו בשכונת ג'דידייה הקים בית קפה ענק (1654), שנושא אף הוא את שמו.[11] בזמנו שופץ והורחב הקרוואנסראי בחאן טומאן על יד חלב. מאוחר יותר בזמן כהונתו כוזיר גדול (1654) נבנתה באר הנושאת את שמו בעיר קיליס, (İpşir Paşa Çeşmesi או İpşir Paşa Kasteli), לימים בטורקיה, לא רחוק מחלב.[12]
בסתיו 1654 הווזיר הגדול דרוויש מהמט פאשה לקה בשיתוק, ככל הנראה עקב אירוע מוחי. איפשיר מוסטפא פאשה, גבר נמוך קומה, שחצן, רכב מוכשר ומיומן בציד ובשימוש בחנית ובחרב, עורר את התעניינותו של הסולטאן מהמט הרביעי, שהחליט, בהמלצת הווזיר הגדול לשעבר מלק אהמט פאשה [13] והשדולה שהקימה אשתו של איפשיר, למנותו ב-28 באוקטובר 1654 כווזיר גדול או "סדראזאם". על ידי כך ביקש הסולטאן לאלפו ולגייסו להמשך דיכוי מרידות ה"ג'לאלים" במדינה. מתוך חשדנות כלפי כוונות הסולטאן, עיכב איפשירי את הגעתו לעיר הבירה ב־4 חדשים בתירוץ שעליו להיאבק עדיין בקזלבאשים. בינתיים אסף צבא גדול מבוסס על שכירי חרב ועל סיפחים ואיתו הגיע בסופו של דבר לאיסקידר על יד איסטנבול.[14] לפני שהלך אל הסולטאן, כדי להיות בטוח שלא מדובר במלכודת, נתן פקודה להחזיק כבני ערובה את העיר ואת הנכבדים שבאו לקבל את פניו.
כהונתו כווזיר גדול לא ארכה זמן רב. מדיניות הקיפוח של היניצ'רים לטובת שכירי החרב והסיפחים, מעשי השוד של תומכיו בעיר הבירה, גבייה נוספת, שרירותית, של כפסים מהתושבים, גרמה להתקוממות. המון ממורמר של יניצ'רים, אליהם הצטרפו גם ספיחים לא מעטים, התכנס בהיפודרום של איסטנבול החל מ-9 במאי 1655 ודרש בקול רם את הדחתו והוצאתו להורג. ואכן לבסוף ב-11 במאי 1655 האדמירל קארא מוראט והיניצ'רים שלו עצרו אותו והוציאו אותו להורג, באישור הסולטאן.[1] הראש של איפשירי פאשה, נעוץ על כידון, הוצג לראווה בפני אלפי האנשים שהתכנסו בהיפודרום.
איפשירי מוסטפא פאשה היה נשוי לפני מותו לאיישה סולטאן (1656 – ?), השאפתנית, בתו של הסולטאן אהמט הראשון ושל "מאיפקר קסם סולטאן", ואחות של מוראט הרביעי ושל איברהים הראשון, [15] שהייתה נשואה לפניו לעוד שישה בעלים. [16]
chapter The Vizierate of Ipşir Pasha 1653 - 1654
vol.2 1600-1914, Cambridge University Press
the American Philosophical Society,Philadelphia 1991
Chapters of Turkish history
in Salma Khadra Jayyusi, Renata Holod, Attilio Petruccioli, André Raymond The city in the Islamic World, Brill, Leyden, 2008
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.