איי סמואה

איי סמואה
Motu o Sāmoa
נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס השקט
קואורדינטות	14°S 171°W
שטח	3,030 קילומטר רבוע
גובה מרבי	Silisili
נתונים מדיניים
מדינה	סמואה ארצות הברית סמואה האמריקנית;
אזור זמן	UTC-11

איי סמואה (בסמואית: Motu o Sāmoa) הם ארכיפלג המשתרע על 3,030 קילומטרים רבועים (1,170 מילים רבועים) במרכז דרום האוקיינוס השקט, המהווה חלק מפולינזיה ומהאזור הרחב יותר של אוקיאניה. מבחינה מנהלית, הארכיפלג כולל את כל מדינת סמואה העצמאית ואת רוב סמואה האמריקנית (חוץ מהאי סוויינז, שהוא גאוגרפית חלק מאיי טוקלאו).

עובדות מהירות נתונים גאוגרפיים, מיקום ...

סגירה

אוכלוסיית איי סמואה מונה כ-250,000 תושבים. המשותף לתושבים הוא השפה הסמואית (אנ'), התרבות המכונה פאה סמואה, וצורת הממשל הילידית נקראת פאאמאטאי.^[1] הסמואים הם אחת האוכלוסיות הפולינזיות הגדולות בעולם, ורובם ממוצא סמואי בלבד.

העדות העתיקה ביותר הידועה לפעילות אנושית באיי סמואה מתוארכת לסביבות 1050 לפני הספירה. היא מגיעה מאתר לאפיטה ברציף מוליפאנוה באי אופולו.^[2] בשנת 1768, ביקר באיים המזרחיים החוקר הצרפתי לואי אנטואן דה בוגנוויל, אשר כינה אותם "איי הניווט". שם זה היה בשימוש על ידי מיסיונרים עד 1845 לערך, ובמשלחות אירופאיות רשמיות עד 1870 לערך.^[3]

מבחינה פוליטית, איי סמואה מחולקים לשתי תחומי שיפוט:

סמואה, מדינה עצמאית שקיבלה עצמאות מדינית מניו זילנד ב-1962. היא כוללת את המחצית המערבית של איי סמואה, (2,831 קילומטרים רבועים (1,093 מילים רבועים) ו-196,000 תושבים (2016)). היא הייתה ידועה כסמואה הגרמנית מ-1900 עד 1914, וכסמואה המערבית עד 1997.
- בירה: אפיה; מטבע: Tala Samoan.
סמואה האמריקנית, טריטוריה לא מאוגדת של ארצות הברית הכוללת את המחצית המזרחית של איי סמואה. (199 קילומטרים רבועים (77 מילים רבועים) ו-49,710 תושבים (2020)).
- בירה: פאגו פאגו; מטבע: דולר אמריקאי.

חלוקה פוליטית

בסוף המאה ה-19, תחרות על שליטה פוליטית באיים בין ארצות הברית, גרמניה ובריטניה הביאה לאמנה המשולשת (אנ') שנחתמה בדצמבר 1899 וחילקה רשמית את הארכיפלג הסמואי למושבה גרמנית (סמואה הגרמנית) במחצית המערבית. וטריטוריה של ארצות הברית (סמואה האמריקנית) בחצי המזרחי. ניו זילנד החלה לכבוש את האיים המערביים במלחמת העולם הראשונה מגרמניה והמשיכה לשלוט בהם עד 1920. לאחר מכן, מ-1920 ועד לעצמאותה של סמואה ב-1962, ניו זילנד שלטה באיים בקבוצה זו תחת מנדט של חבר הלאומים מ-1920 עד 1946, וכטריטוריית נאמנות של האומות המאוחדות מ-1946 עד 1962. הכוח שהוביל בסופו של דבר לעצמאות המדינית של האיים המערביים ב-1962 היה תנועת המא פרו-העצמאות, שזכתה לפופולריות ברחבי האזור. האיים המזרחיים נותרו טריטוריה פוליטית של ארצות הברית.

באיי סמואה יש בסך הכל 18 איים הפרוסים על 3,030 קילומטרים רבועים (1,170 מילים רבועים) בכיוון מערב למזרח.^[4]

סמואה

סוואי: אוכלוסייה 43,819 (2016);^[5] גוש היבשה הגדול ביותר; הכי מערבי בקבוצה; בו התרחשו ההתפרצויות הגעשיות האחרונות. התפרצויות: הר מטוואנו (1905–1911); מאטה או לה אפי (1902); מאוגה אפי (1725 בקירוב).
מנונו: אוכלוסייה 889 (2006).
נואולופה: לא מיושב; שוכן במיצר אפולימה בין אופולו (Okina)^{[דרושה הבהרה]}.
אפולימה: אוכלוסייה 75 (2006).
אופולו: אוכלוסייה 143,418 (2011); האי המאוכלס ביותר בקבוצה.
נואוספי: לא מיושב; איון סלעי זעיר מול החוף הדרומי של אופולו, ליד הכפר פוטאסי.
נואוטלה: לא מיושב; טבעת טוף וולקני; שימור עבור ציפורים מקומיות; ניתן לראות גם מחוף לאלומאנו הפופולרי.
נואולואה: לא מיושב; טבעת טוף וולקני; שטח קרקע 25 הקטאר; בית גידול לשימור עבור ציפורים מקומיות אנדמיות.
נאמוה: לא מיושב
פנואטאפו: לא מיושב; טבעת טוף וולקני.

האיים "מנונו", "אפולימה" ו"נו" שוכנים במצר אפולימה בין אופולו וסבאי. ארבעת האיים הקטנים והבלתי מיושבים - נואוטלה, נואולואה, נמואה ופאנואטפו - ממוקמים מול החוף המזרחי של אופולו ומהווים את איי אלאיפטה (אנ').

סמואה האמריקנית

תוטילה: 48,405 תושבים (לפי מפקד 2020); האי הראשי בשטח.
האי פולה: לא מאוכלס; חלק מהפארק הלאומי של סמואה האמריקאית.
אונונו: אוכלוסייה 473 (לפי מפקד 2020); ממוקם דרומית מזרחית לטוטילה.
האי סווינז: לא מאוכלס (לפי מפקד 2020); מנוהל פוליטית על ידי סמואה האמריקאית, אך מבחינה תרבותית חלק מטוקלאו; מטעי קופרה.
אופו-אולוסגה: צמד איים געשיים הכוללים את אופו (אוכלוסייה 132, לפי מפקד 2020) ואת אולוסגה (אוכלוסייה 147, לפי מפקד 2020); כחלק מקבוצת איי מנואה.
טאו: אוכלוסייה 236 (לפי מפקד 2020); האי הגדול בקבוצת מנואה
מאנו (אטול ורדים): לא מאוכלס (לפי מפקד 2020); בית גידול לשימור לחיות ציפורים מקומיות, חיים ימיים, צב ירוק וצב ים קרני בסכנת הכחדה.

האיים נמצאים כ-800 קילומטרים (500 מיל) מפיג'י, 530 קילומטרים (330 מיל) מטונגה, 2,900 קילומטרים (1,800 מיל) מניו זילנד ו 4,000 קילומטרים (2,500 מיל) מהוואי, ארצות הברית.

האיים שוכנים בין 13° ל-14° קו רוחב דרום ו-169° ו-173° קו אורך מערב, ומשתרעים על שטח של כ 480 קילומטרים (300 מיל) ממערב למזרח.

האיים הגדולים יותר הם געשיים במקורם, הרריים ומכוסים ביער טרופי לח. חלק מהאיים הקטנים יותר הם אטולים של אלמוגים עם חופי חול שחור.^[6]^[7]

הנקודה הגבוהה ביותר בסמואה היא הר סיליסילי, באי סוואיי וגובהה 1,858 מטרים (6,096 רגל), זוהי גם אחת הפסגות הגבוהות ביותר בפולינזיה. הפסגה הגבוהה ביותר בסמואה האמריקאית נמצאת על תאו, הר לאטה, בגובה 966 מטרים (3,169 רגל).

אופולו וסוואיי בסמואה הם מהגדולים מבין האיים הפולינזים, עם 1,718 קילומטרים רבועים (663 מילים רבועים) ו 1,125 קילומטרים רבועים (434 מילים רבועים), בהתאמה,^[8] גדולים מהם הם שני האיים הראשיים הגדולים משמעותית של ניו זילנד האי הדרומי והאי הצפוני וכן האי סטיוארט, ושני האיים הראשיים של פיג'י ואיי הוואי של הוואי ומאווי.

האי הבא בגודלו הוא טוטואילה, שבו נמצאים העיר והנמל של פאגו פאגו (עם 3,519 תושבים ב-1990). טוטואילה קטן בהרבה מאופולו וסאוואיי, וגודלו 136.2 קילומטרים רבועים (52.6 מילים רבועים) והוא האי הגדול ביותר בסמואה האמריקאית. הנקודה הגבוהה ביותר בטוטואילה היא פסגת מטאפאו.^[9]

בשנת 1892, איי סמואה עברו לצד המזרחי של קו התאריך הבין-לאומי. השליט מליטואה לופפה (אנ') פרסם כרוז לפיו יום שני, 4 ביולי יתרחש פעמיים באותה שנה.^[10] שינוי זה, שהתרחש ביום העצמאות האמריקאי, נבע ככל הנראה מהסחר הגובר עם האמריקאים והרצון שהאיים יהיו באותו יום כמו ארצות הברית.

ב-2011, ממשלת סמואה העצמאית החליטה לעבור בחזרה לצד המערבי כדי להיות באותו יום כמו אוסטרליה וניו זילנד. מכיוון שעד אז סמואה הייתה יום אחד מאחורי המדינות הללו, שהיו אז שותפות הסחר העיקריות של סמואה, נותרו רק ארבעה ימי עסקים בשבוע. המשמרת יושמה על ידי דילוג יום שישי, 30 בדצמבר. גם טוקלאו השכנה זזה ביום זה.

האקלים הסמואי הוא טרופי, עם עונה גשומה מנובמבר עד אפריל. קבוצת האיים נפגעת לעיתים קרובות מסופת ציקלון טרופית בין דצמבר למרץ, בשל מיקומה בדרום האוקיינוס השקט.^[11]

איי סמואה
התפרצות געשית הר מטוואנובאיסוואי, 1905
כפר אפונו, סמואה האמריקנית.
האיאונו'ו, מול החוף של האי טוטואילה, סמואה האמריקנית.
חוף באופו-אולוסגה, כפולה געשית בקבוצת האיים מנואה.
מפל פואיפיסה בלוטופגה, האי אופולו.

מדיה וקבצים בנושא איי סמואה בוויקישיתוף

אתר רשות התיירות של סמואה

[1]
Fana'afi Le Tagaloa, Aiono (1986). "Western Samoa: the sacred covenant". Land Rights of Pacific Women. Institute of Pacific Studies of the University of the South Pacific. p. 103. ISBN 982-02-0012-1. נבדק ב-17 באפריל 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
[2]
Helen M. Leach, Roger C. Green, New Information for the Ferry Berth Site, Mulifanua, Western Samoa, The Journal of the Polynesian Society 98, 1989, עמ' 319–329
[3]
Masterman, Sylvia (1934). The Origins of International Rivalry in Samoa: 1845–1884. George Allen and Unwin Ltd, London. p. 14.
[4]
"Demographic Yearbook—Table 3: Population by sex, rate of population increase, surface area and density" (PDF). United Nations Statistics Division. 2010.
[5]
"Census 2016 Preliminary count" (PDF). Samoa Bureau of Statistics. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
[6]
"Insular Area Summary for American Samoa". U.S. Department of the Interior. 6 באפריל 2010. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2009. נבדק ב-11 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
[7]
"Background: Volcanic Islands and Seamounts in the Samoan Region". NOAA Office of Ocean Exploration and Research. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
[8]
Craig, P. (ed.). "Natural History Guide to American Samoa" (PDF). National Park of American Samoa, Department Marine and Wildlife Resources, American Samoa Community College. נבדק ב-16 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
[9]
"Matafao Peak, AS". National Park Service. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
[10]
"Going Back 24 Hours". Evening News. 1892-07-20. נבדק ב-2022-07-03 – via NLA.
[11]
"Samoa: Climate". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-2007-11-26.

14°16′S 171°12′W

[af-1] [1]
Fana'afi Le Tagaloa, Aiono (1986). "Western Samoa: the sacred covenant". Land Rights of Pacific Women. Institute of Pacific Studies of the University of the South Pacific. p. 103. ISBN 982-02-0012-1. נבדק ב-17 באפריל 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)

[2] [2]
Helen M. Leach, Roger C. Green, New Information for the Ferry Berth Site, Mulifanua, Western Samoa, The Journal of the Polynesian Society 98, 1989, עמ' 319–329

[3] [3]
Masterman, Sylvia (1934). The Origins of International Rivalry in Samoa: 1845–1884. George Allen and Unwin Ltd, London. p. 14.

[UNstats-4] [4]
"Demographic Yearbook—Table 3: Population by sex, rate of population increase, surface area and density" (PDF). United Nations Statistics Division. 2010.

[SBS2016-5] [5]
"Census 2016 Preliminary count" (PDF). Samoa Bureau of Statistics. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[DOI-6] [6]
"Insular Area Summary for American Samoa". U.S. Department of the Interior. 6 באפריל 2010. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2009. נבדק ב-11 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[7] [7]
"Background: Volcanic Islands and Seamounts in the Samoan Region". NOAA Office of Ocean Exploration and Research. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[Craig-8] [8]
Craig, P. (ed.). "Natural History Guide to American Samoa" (PDF). National Park of American Samoa, Department Marine and Wildlife Resources, American Samoa Community College. נבדק ב-16 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[9] [9]
"Matafao Peak, AS". National Park Service. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[10] [10]
"Going Back 24 Hours". Evening News. 1892-07-20. נבדק ב-2022-07-03 – via NLA.

[11] [11]
"Samoa: Climate". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-2007-11-26.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]