Loading AI tools
סרט משנת 2008 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איירון מן (באנגלית: Iron Man) הוא סרט גיבורי על אמריקאי משנת 2008 המבוסס על חוברות הקומיקס "איירון מן", ובהפקה מבית אולפני מארוול. את הסרט ביים ג'ון פאברו ומככבים בו רוברט דאוני ג'וניור, גווינת' פלטרו, טרנס הווארד וג'ף ברידג'ס בתפקידים הראשיים. עלילת הסרט מביאה את סיפורו של טוני סטארק, תעשיין כלי נשק ומהנדס גאון, שבונה שלד חיצוני בעל טכנולוגיה מתקדמת והופך לגיבור-העל שנודע בשם "איירון מן".
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| מבוסס על | איירון מן (קומיקס) |
|---|---|
| בימוי |
ג'ון פאברו  |
| הופק בידי |
אבי ארד, קווין פייגי |
| תסריט |
מארק פרגוס הוק אוסטבי ג'ון אוגוסט ארט מארקם מאט הולוויי |
| עריכה |
דן לבנטל |
| שחקנים ראשיים |
רוברט דאוני ג'וניור טרנס הווארד גווינת' פלטרו ג'ף ברידג'ס שון טוב |
| מוזיקה |
רמין ג'וואדי |
| צילום |
מת'יו ליבטיק |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
אולפני מארוול, פרמאונט |
| חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
| שיטת הפצה |
הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 30 באפריל 2008 |
| משך הקרנה |
126 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פעולה, סרט הרפתקאות, סרט מדע בדיוני, סרט גיבורי-על |
| תקציב | 135 מיליון דולר |
| הכנסות | 585,133,287 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 ironman |
| פרסים | 3 פרסי סאטורן |
| סרט הבא |
כרונולוגית (MCU): "הענק הירוק" כרונולוגית מבחינה עלילתית: "איירון מן 2" |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט היה בשלבי פיתוח מאז שנת 1990 על ידי אולפני יוניברסל, פוקס המאה ה-20 וניו ליין סינמה, לפני שאולפני מארוול קנו את הזכויות ב-2006. מאז, הפקת הסרט החלה לצבור תאוצה, בשיתוף עם חברת ההפצה סרטי פרמאונט. פאברו נשכר כבמאי ומטרתו הייתה לספק לסרט תחושה מציאותית. הוא בחר לצלם את הסרט בקליפורניה, בניגוד לרקע החוף המזרחי שבקומיקס כדי להבדיל את הסרט מרבים מסרטי גיבורי-העל שהתרחשו בעיר ניו יורק. במהלך הצילומים, השחקנים קיבלו יד חופשית בבחירת הדיאלוגים, וזאת מכיוון שתהליך הפרה פרודקשן התמקד בפיתוח עלילתי ובסצנות פעולה. גרסאות גומי ומתכת של חליפות השריון של איירון מן נוצרו תוך שילוב גרפיקת תלת־ממד בידי חברת סטן וינסטון - יוצר אפקטים מיוחדים זוכה פרס אוסקר שהיה אחראי למגוון האפקטים בסרטים כדוגמת שליחות קטלנית, הנוסע השמיני ופארק היורה.
ביקורות הסרט היו חיוביות, ושיבחו את הופעתו של דאוני ג'וניור.[1] מכון הסרטים האמריקני בחר בסרט כאחד מעשרת הסרטים הטובים של השנה. הסרט היה מועמד לפרסים רבים, בהם שני פרסי אוסקר, תשעה פרסי סאטורן (מתוכם זכה בשלושה), פרס באפט"א, פרס גראמי ופרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר. נוסף על כך, הסרט נבחר בידי מגזין אמפייר לאחד מתוך 500 הסרטים הטובים ביותר של כל הזמנים. הסרט הוא הראשון בסדרת הסרטים המקדימים לפרויקט "הנוקמים" ולמעשה הוא הסרט הראשון שפותח את היקום הקולנועי של מארוול. הוא יצא לאקרנים בארצות הברית ב-30 באפריל 2008.
טוני סטארק הוא איש עסקים ונדבן גאון שירש מאביו, הווארד סטארק, את "תעשיות סטארק" להנדסת כלי נשק. הוא נמצא באפגניסטן שסועת הקרבות יחד עם חברו הטוב לוטננט קולונל רודי רודס לצורך מיצג הדגמה לנשק "יריחו" החדש. השיירה נקלעת למארב וסטארק נפצע באורח אנוש בידי אחד מנשקיו. הוא נחטף ונכלא במערה על ידי ארגון טרור שקורא לעצמו "עשר הטבעות". אסיר נוסף בשם ינסן מציל את חייו באמצעות התקנתו של אלקטרומגנט המחובר למצבר, ששומר על הרסיסים שבחזה של סטארק מלהגיע לליבו ולהרוג אותו. מנהיג הארגון, ראזה, מציע לסטארק חופש אם יבנה עבורם את טיל "יריחו". אולם, סטארק וינסן מגיעים להבנה שראזה לא יעמוד במילתו.
בתחילה, סטארק וינסן בונים בחשאי גנרטור אלקטרוני רב עצמה שיעזור לתפעל את האלקטרומגנט של סטארק, לו סטארק קורא "כור הקשת". בנוסף, השניים בונים אבטיפוס לחליפת שריון המונעת בידי כור הקשת כדי להימלט. ארגון הטרור מגלה את כוונותיהם ותוקף אותם. ינסן מקריב את חייו ומרוויח לסטארק מספיק זמן כדי להטעין את החליפה ולהימלט מהמקום, תוך שהוא משמיד את כלי הנשק של הארגון. הוא ניצל בידי רודס, ועם חזרתו הביתה הוא מכריז על כך שחברתו לא תייצר עוד כלי נשק. אובדיה סטיין, שותפו הוותיק של אביו ומנהל החברה, מייעץ לסטארק כי דרך זו תהרוס את "תעשיות סטארק" ואת מורשתו של אביו. בסדנת העבודה בביתו, סטארק בונה גרסה משודרגת לחליפת האבטיפוס וגם מתקן משוכלל יותר לכור הקשת שבחזה שלו. העוזרת האישית שלו, פפר פוטס, שומרת על כור הקשת המקורי בקופסת תצוגה מזכוכית עם הכיתוב "זו ההוכחה שלטוני סטארק יש לב". סטיין מבקש לדעת פרטים על עבודתו, אך סטארק שומר על פרטיותו.
באירוע צדקה שנערך על ידי "תעשיות סטארק", העיתונאית כריסטין אברהרט מודיעה לסטארק שכלי הנשק של חברתו, כולל טילי "יריחו", נשלחו לארגון "עשר הטבעות" ונעשה בהם שימוש לתקוף את עיירת הולדתו של ינסן, גולמירה. סטארק גם מגלה שסטיין מבקש להחליפו כראש החברה. בזעמו על הגילויים הללו, סטארק עוטה את חליפת השריון שלו וטס לאפגניסטן כדי להציל את כפרו של ינסן. בדרכו חזרה הביתה, שני מטוסי F-22 ראפטור יורים על סטארק ומאיימים להפילו מהאוויר. הוא נאלץ להתקשר לרודס ולגלות לו את זהותו הסודית בניסיון להפסיק את המתקפה. בינתיים, ארגון "עשר הטבעות" אוסף את שרידי חליפת האבטיפוס של סטארק מהמדבר ונפגש עם סטיין, שמשתק את ראזה בעזרת מתקן על-קולי וטובח באנשיו. הוא מורה לאנשיו לקחת את חליפת השריון ולהשתמש בה למטרתו. סטארק מבקש לגלות כלי נשק נוספים שנשלחו לארגון הטרור, ושולח את פפר לפרוץ למערכת המחשבים של החברה דרך משרדו של סטיין. היא מגלה שסטיין סיפק לארגון כלי נשק ושכר אותם להרוג את סטארק. פוטס נפגשת עם פיל קולסון, חבר סוכנות הביון S.H.I.E.L.D וחושפת בפניו את תוכניותיו של סטיין.
מדעניו של סטיין אינם יכולים לשכפל את טכנולוגיית כור הקשת אותה המציא סטארק, מה שמאלץ את סטיין לארוב לסטארק בביתו ולגנוב ממנו את כור הקשת שבחזהו. סטארק מצליח להגיע למעבדתו, שובר את קופסת הזכוכית ומחבר מחדש את כור הקשת המקורי. פוטס וסוכני S.H.I.E.L.D מנסים לעצור את סטיין, אך הוא עוטה את חליפת השריון שלו ותוקף אותם. סטארק מתעמת איתו אך אינו מסוגל לגבור עליו ללא כור הקשת החדש שלו, שמפעיל את מלוא עוצמת השריון החדש וסטיין מצליח לגבור על סטארק. לאחר מכן, סטארק מפתה את סטיין לגג הבניין של "תעשיות סטארק", ומורה לפפר לגרום לעומס יתר בכור הקשת הראשי. הדבר גורם לפרץ אלקטרוני רב-עצמה שמהמם את סטיין ומפיל אותו ואת חליפת השריון שלו לכור הקשת שמשמיד את כל הבניין והדבר הורג אותו. ביום למחרת, סטארק מכנס מסיבת עיתונאים ומתוודה על כך שהוא אכן איירון מן.
בסצנה שאחרי הכתוביות, מנהל S.H.I.E.L.D ניק פיורי מבקר את סטארק בביתו ומציין בפניו שהוא אינו גיבור-העל היחיד שקיים בעולם. נוסף על כך, הוא מעוניין לדבר איתו על פרויקט הנוקמים.
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| רוברט דאוני ג'וניור, טרנס הווארד, גווינת' פלטרו, ג'ף ברידג'ס, שון טוב ופאראן טהיר | ||
בנוסף, מופיעים בסרט פאראן טהיר כראזה, מנהיג ארגון "עשר טבעות"; פול בטאני מדבב את קולו של ג'רוויס, מערכת ההפעלה בעלת הבינה המלאכותית של סטארק; לזלי ביב מגלמת את כתבת "ואניטי פייר" כריסטין אברהרט; ג'ון פאברו כשומר ראשו ונהגו האישי של סטארק הארולד "האפי" הוגאן; וקלארק גרג כפיל קולסון, סוכן S.H.I.E.L.D. הופעות הקמע כוללות את יוצר הקומיקס סטן לי בתור אדם אותו מזהה סטארק כיו הפנר, סמואל ל. ג'קסון כמנהל S.H.I.E.L.D ניק פיורי וגיטריסט הלהקות רייג' אגיינסט דה משין ואודיוסלייב טום מורלו מופיע כשומר טרוריסט.
באפריל 1990, אולפני יוניברסל קנו את זכויות לעבד את איירון מן למסך הגדול,[12]וסטוארט גורדון נשכר לביים סרט בתקציב נמוך.[7] אולם, הרעיון לא יצא לפועל ובפברואר 1996, פוקס המאה ה-20 רכשו את הזכויות מיוניברסל.[13] גם ניקולאס קייג' וגם טום קרוז הביעו התעניינות לשחק בתפקיד הראשי. התסריטאי ג'ף וינטר ויוצר הקומיקס סטן לי כתבו ביחד תסריט שהציג רקע מדע בדיוני חדש עבור הדמות, כלל מספר סצנות פעולה ונבל-על גדול-ראש בשם מודוק. באוקטובר 1999, הבמאי קוונטין טרנטינו קיבל הצעה לביים את הסרט.[14] כאשר העסקה לא יצאה בסופו של דבר לפועל, אולפני פוקס מכרו את הזכויות לחברת ניו ליין סינמה בטענה שלמרות שהתסריט עורר עניין, לאולפני ההסרטה היו יותר מדי גיבורי-על של מארוול בשלבי הפקה ו"אנחנו לא יכולים להפיק את כולם".[15] ביולי 2000, תסריט הסרט נכתב בידי טד אליוט, טרי רוזיו וטים מק'קנליס עבור חברת ניו ליין, לפיו דמותו של ניק פיורי תופיע בסרט ותוביל לסרט משלה.[16] ביוני 2001, האולפנים ניהלו שיחות עם ג'וס וידון - מעריץ הקומיקס - לביים את הסרט.[17]
|
בדצמבר 2004, הבמאי ניק קסאווטס נשכר למלאכת הבימוי, ותאריך יציאת הסרט נקבע ל-2006, אולם לאחר שנתיים בהם ההפקה נקלעה למבוי סתום, העסקה עם קסאווטס לא יצאה לפועל. אולפני ניו ליין החזירו את הזכויות למארוול. טיוטות תסריט נכתבו בידי אלפרד גו, מיילס מילר ודייוויד הייטר, אך לא נעשה בהן שימוש. התסריט של ניו ליין הביא לעימות בין טוני סטארק לבין אביו הווארד סטארק, שהפך לוור משין. בנובמבר 2005, אולפני מארוול החלו בשלבי הפקה מאפס,[19] והכריזו על הסרט כפרויקט עצמאי, היות שאיירון מן היה הדמות היחידה של החברה שלא נעשה לה עיבוד קולנועי.[4] כותבים רבים סירבו להשקיע מזמנם בפרויקט בשל חוסר התעניינות בדמות.
ג'ון פאברו נשכר לביים את הסרט באפריל 2006, והתסריטאים ארתור מרקום ומאט הולוויי החלו לכתוב את התסריט. גם מארק פרגוס והוק אוסטבי עבדו על תסריט משלהם, ופאברו שילב בין שני התסריטים,[20] עם ליטוש אחרון של ג'ון אוגוסט. מספר יוצרי הקומיקס כמו מארק מילר, בריאן מייקל בנדיס וג'ו קסאדה נקראו לספק עצות לגבי התסריט.[21] ביוני 2006 נקבע תאריך היציאה של הסרט ל-2 במאי 2008.
מאז צאתו של הסרט "דרדוויל", בו שיחק פאברו בתפקיד משנה, הוא היה מעוניין לעבוד בשנית עם המפיק אבי ארד. כדי לחגוג את קבלת תפקיד הבמאי, פאברו עבר משטר דיאטה והוריד כ-30 ק"ג ממשקלו. הוא ניצל את ההזדמנות כדי ליצור סרט מרגלים אולטימטיבי פוליטיקלי קורקט, כאשר בין השראותיו נמנו טום קלנסי, ג'יימס בונד ו"רובוקופ".[22] בבואו לביים את הסרט, פאברו בחר לנקוט בגישה שדומה לסרט עצמאי וציין כי זה כמו ש"רוברט אלטמן יביים את סופרמן".[4] הוא גם הוסיף את "באטמן מתחיל" כהשראה.[23] פאברו רצה ליצור סיפור שבו אדם בוגר המציא את עצמו מחדש, פשוטו כמשמעו, לאחר שגילה שהעולם מורכב יותר ממה שהאמין.[24] הוא שינה את הרקע שבסיפור המקור ממלחמת וייטנאם לאפגניסטן, מאחר שלא רצה לעשות סרט תקופתי.[25]
בחירת הנבל הייתה קשה, משום שפאברו הרגיש שאויבו המושבע של איירון מן, המנדרין, לא יהיה ריאליסטי, במיוחד לאחר התייעצות עם כותב הקומיקס מארק מילר. לדבריו, הפנטזיה שבעשר טבעותיו של המנדרין תוכל לקבל מענה רק בסרט המשך, אם כי יהיה צורך למתן אותה מעט.[26] זאת ועוד, ההחלטה שהדמות תפעל מאחורי הקלעים דומה לדמויותיהם של סאורון משר הטבעות[23] או לקיסר פלפטין ממלחמת הכוכבים.[26] פאברו גם רצה שאיירון מן יתמודד מול אויב גדול ממדים. המעבר מהמנדרין לאובדיה סטיין נעשה לאחר ליהוקו של ג'ף ברידג'ס לתפקיד.[27] במקור, סטיין נועד להפוך לנבל בסרט ההמשך. בטיוטות הראשונות של התסריט, דינאמו הארגמן גם הופיע כנבל.[5] פאברו הרגיש שחשוב להכליל התייחסויות פנימיות עבור מעריצי הקומיקס, כמו התייחסות לנבל ויפלאש על ידי כינויים של טייסי מטוסי הראפטור "ויפלאש-1" ו"ויפלאש-2", וכן מגנו של קפטן אמריקה, המונח בסדנת העבודה של סטארק.
הסצנה שלאחר כתוביות הסיום, בה סמואל ל. ג'קסון הופיע לראשונה כניק פיורי, נכתבה על ידי בריאן מייקל בנדיס. פאברו ודאוני לקחו השראה מאילון מאסק, מייסד טסלה מוטורס ו-SpaceX לצורך תיאורו המציאותי של סטארק.[28]
.jpg)
צוות ההפקה התמקם בבמות הקול של חברת יוז לשעבר, אשר נמצאות בשכונת פליה ויסטה, לוס אנג'לס. יוז היה אחת ההשראות לדמות הקומיקס, וצוות הצילום הכיר בצירוף המקרים כאשר צילם את הסצנה בה סטארק בוחן את ביצועיה של חליפת השריון סימן 3 באותו האנגר בו נבנה יוז H-4 הרקולס.[9]
הצילומים החלו ב-12 במרץ 2007, כשהשבועות הראשונים התמקדו בשביו של סטארק באפגניסטן. המערה בה הוחזק סטארק הייתה בגודל 150–200 מטרים, וכללה מסילות ניידות שאיפשרו תנועה חלקה של מצלמות. המעצב ג'יי מייקל ריבה הכניס מערכת אוורור לסט הצילומים, לאחר שצפה בריאיון עם לוחם טליבאן וגילה שהאוויר במערות למעשה קר מאוד. סצנות חוץ של אפגניסטן צולמו בדיונות החול של אולנצ'ה, קליפורניה. צוות הצילום נאלץ להעביר יומיים שלמים בתנאי שטח קשים ורוחות של 60 - 100 קמ"ש.
הצילומים בבסיס חיל האוויר אדוארדס החלו באמצע אפריל והסתיימו בתחילת מאי.[29] צילומי החוץ לביתו של סטארק היו דיגיטציה של חופי פוינט דיום שבמאליבו, בעוד צילומי הפנים נערכו בפליה ויסטה. הצילומים הסתיימו ב-25 ביוני 2007 בסיזרס פאלאס, לאס וגאס.[30]
סצנות הדיאלוג דרשו מידה רבה של אלתורים, מכיוון שהתסריט עדיין לא הושלם כאשר הצילומים החלו (יוצרי הסרט התמקדו בפיתוח עלילתי בדרך שתהיה הגיונית, וכן בסצנות הפעולה). פאברו ציין כי יכולת האלתור מוסיפה לסרט וגורמת לו להרגיש טבעי יותר. מספר סצנות צולמו בעזרת שתי מצלמות כדי ללכוד שורות דיאלוג שנאמרו באותו רגע; מספר רב של טייקים נדרש, ודאוני רצה לנסות דבר חדש בכל טייק.[27] כך למשל, היה זה רעיונו של דאוני לקיים מסיבת עיתונאים על הרצפה, וכן הוא המציא את הנאום אותו נושא סטארק במיצג ההדגמה לנשק "יריחו".[3]
בריאן מייקל בנדיס כתב שלושה דפי דיאלוג להופעת האורח של סמואל ל. ג'קסון כניק פיורי, וצוות הצילום בחר את שורות הדיאלוג הטובות ביותר מתוכם.[21] הופעת האורח התקיימה בנוכחות צוות מצומצם מאוד כדי למנוע הדלפת מידע, אולם מספר ימים לאחר מכן כבר פורסם באינטרנט על השתתפותו של ג'קסון. ברשותו של ג'קסון נעשה שימוש בתווי פניו לגרסת אולטימייט מארוול של ניק פיורי.
פאברו רצה שהסרט יהיה אמין בכך שהראה את חליפת השריון בשלושת שלבי בנייתה.[25] סטן וינסטון, שעבד בעבר על סרטו של פאברו "זאתורה" ונחשב למעריץ של חוברות הקומיקס, בנה יחד עם חברתו גרסאות גומי ומתכת של חליפות השריון. דאגתו העיקרית של פאברו בנוגע לאפקטים הייתה אם המעבר בין החליפות שעשויות בתלת־ממד לבין אלה שעשויות מחומר גומי יהיו נראים לעין וניתנים לגילוי.[31] חברת האפקטים אינדסטריאל לייט אנד מג'יק נשכרה כדי ליצור את רוב האפקטים החזותיים, אשר הושלמו בחלקם גם על ידי החברות אורפנג' ואמבאסי. פאברו בטח בעבודתם של איי.אל.אמ לאחר שצפה ב"שודדי הקאריביים: סוף העולם" וב"רובוטריקים".[9]
עיצוב חליפת השריון סימן 1 נועדה להיראות כאילו נבנתה מחלקים חלופיים: כך למשל, החלק האחורי היה פחות משוריין מהחלק הקדמי, מכיוון שסטארק השתמש במשאבים העומדים לרשותו כדי לבצע התקפה חזותית. חליפה זו גם מבשרת על עיצובו העתידי של שריונו של סטיין. דגם יחיד ששוקל 41 ק"ג נבנה לצורך הצילומים, והביא לדאגה בקרב חברי הצוות כאשר איש פעלולים מעד כאשר היה בתוכו. אולם, גם הפעלולן וגם החליפה נותרו ללא פגע. השריון גם עוצב כדי שתהיה אפשרות ללבוש רק את חלקו העליון. חברת האפקטים אמבאסי יצרה דגם תלת־ממדי של החליפה. אולפני סטן וינסטון בנו דגם אנימטרוני של איירון מונגר, שנישא ל-גובה שלושה מטרים ואשר שוקל 360 ק"ג. סטיין מתייחס לשם זה בשלב מוקדם של הסרט כאשר הוא בא לתאר את עצמו ואת סטארק כ"סוחרי ברזל" (Iron Mongers). האנימטרוניקה דרשה צוות של חמישה אנשים שתפעיל זרוע אחת בלבד, וכן מתקן מאזן כדי לדמות הליכה. נעשה שימוש במודל מיניאטורה לצורך צילומי בנייתו.
חליפת השריון סימן 2 דומה לאבטיפוס של מטוס, עם מדפים הנראים לעין. המאייר אדי גרנוב עיצב את מראה חליפת השריון סימן 3 יחד עם פיל סונדרס. עיצוביו של גרנוב היו להשראה העיקרית לעיצובי הסרט, והוא הצטרף לפרויקט לאחר שזיהה את עבודותיו בעמוד מייספייס של פאברו.[32] סונדרס פישט את איוריו של גרנוב והפך אותם לחמקניים יותר ובעלי פרופורציות פחות קריקטוריסטיות. לעיתים, דאוני חבש רק את הקסדה, השרוולים ולוחית החזה של התלבושת מעל חליפת לכידת תנועה. לצורך צילומי תעופתה של חליפת השריון סימן 3, היא הונפשה בדרך שתיראה ריאליסטית על ידי המראה איטית ונחיתה מהירה. כדי ליצור את צילומי הקרב בין איירון מן למטוסי ה-F-22 ראפטור, מצלמות הוטסו באוויר כדי להקנות רפרנס לפיזיקה, רוחות וקרה על העדשות. לצורך העמקת המחקר של פיזיקת התעופה, צנחני צניחה חופשית צולמו במנהרת רוח אנכית.[33]
פיל סונדרס יצר איור קונספט עבור חליפת השריון וור משין וציין שהחליפה הייתה אמורה להופיע בסרט, אך הוחלט להשאירה מחוץ לחדר העריכה בשלב הפרה-פרודקשן. עוד הוא ציין שחליפת השריון נועדה להיקרא סימן 4, שהיא הייתה אמורה לכלול חלקי נשק מתחלפים אשר יולבשו על חליפת השריון סימן 3, ושטוני סטארק היה אמור לעטות אותה בקרב הסופי של הסרט.[34]
המלחין ראמין דג'אוודי הוא מעריץ של הקומיקס "איירון מן", ועדיין יש לו חוברות מסוף שנות ה-70. באמצעות אחיו אמיר, דג'אוודי הכיר את מוזיקת ההבי מטאל ומשתמש בה מאז תחילת שנות ה-90. דרך עבודתו המקובלת היא להלחין לאחר שצפה בעריכה קולנועית. פאברו היה מעוניין להתמקד במוזיקה "כבדה" של גיטרות לפסקול הסרט, ודג'אוודי הלחין את הפסקול בעזרת גיטרות לפני שנעזר בתזמורת. הוא ציין שמשחקו של דאוני נתן השראה למספר מהנעימות המרכזיות של "איירון מן" (העוסקות במצבי הרוח המשתנים שלו), כמו גם הלייטמוטיב של סטארק כרודף שמלות. הגיטריסט טום מורלו של הלהקות רייג' אגיינסט דה משין ואודיוסלייב, שמופיע בסרט בתפקיד אורח, תרם לפסקול הסרט.
בסוף השבוע הראשון להקרנתו, הסרט גרף למעלה מ-98 מיליון דולר והגיע למקום הראשון ברשימת שוברי הקופות.[35] הדבר הציב אותו במקום ה-11 ברשימת הכנסות סוף השבוע של כל הזמנים, והפתיחה השלישית בגודלה אחרי "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" ו"האביר האפל".[36] הסרט גרף למעלה מ-35 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו, מה שמיקם אותו במקום ה-13 בהכנסות ליום הראשון של כל הזמנים. נכון ליולי 2009, הסרט גרף 585,174,222 דולר ברחבי העולם – 318,412,101 דולר בארצות הברית ו-266,762,121 דולר ברחבי העולם.[37]
אתר הביקורות Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון 93% בהתבסס על 243 ביקורות (227 ביקורות מתוכן "טריות", בעוד 16 מתוכן "רקובות"), תוך ציון העובדה ש"הבמאי ג'ון פאברו והכוכב רוברט דאוני עושים את סרט גיבורי-העל החכם והקופצני הזה לאחד שאפילו אלה שאינם מעריצי קומיקס ייהנו ממנו".[38] אתר הביקורות Metacritic העניק לסרט ממוצע משוקלל של 79 בהתבסס על 38 ביקורות.[39] טוד מקארתי ממגזין וראייטי קרא לסרט "מופע יקר, מרהיב ובידורי של אפקטים מיוחדים" עם "אנרגיה חדשה וליטוש מסוגנן".[40] לעומתו, קירק הוניקאט מהוליווד ריפורטר שיבח את הסרט אך מצא שהקרב הסופי בין חליפות השריון השונות היה מאכזב, וכיצד אויבו של סטארק למד להשתמש בחליפה?".[41] פרנק לווס ממגזין ניוזדיי שיבח את "האמת האמוציונלית, הליהוק המשובח ואת הסופר מדע, אשר הועבר בצורה סבירה ושעשה את הסרט נאמן לחומר המקור ועדכן אותו". הוא הודה כי "מה שהפך את הקומיקס לכה מושך לא היה הפן הטכנולוגי המגניב של אדם בחליפת מתכת, אלא הפן האנושי שהביא אותו למצב הזה".[42] אנתוני אוליבר סקוט מהניו יורק טיימס קרא לסרט "סרט גיבורי-על טוב בצורה לא שגרתית, או לפחות סרט גיבורי-על שהוא טוב בדרכים בלתי שגרתיות, מכיוון שבוודאי יש בו בעיות".[43] גארת' פרנקלין מ-Dark Horizons שיבח את התפאורות והטכנולוגיות המרשימות שמשתלבות בצורה חלקה בעזרת תלת־ממד מהוקצע", ומציין ש"רוברט דאוני ג'וניור יחד עם ג'ון פאברו עוזרים לסרט להתעלות מעל לנוסחא הרגילה. התוצאה המתקבלת - למרות שאינה מקורית או פורצת דרך - מרעננת בכנותה ומתחמקת מסגנון דרמטי ואפל לטובת סרט פעולה קליל ומרצה-קהל עם נגיעות של תמות אנטי-מלחמתיות וגאולה".[44] טוד גילקרייסט ממגזין IGN מציין שדאוני ג'וניור הוא הדבר הטוב ביותר בסרט שמתנהל כטייס אוטומטי, המספק פיתוח עלילתי ייחודי ופרטי דמויות שממלאים את סיפור המקור בעוד השחקנים נושפים בהצלחה חיים לתוך תפקידיהם הקונבנציונלים".[45]
מבין המגזינים השבועיים הגדולים, רוג'ר איברט משיקגו סאן-טיימס וריצ'רד קורליס מטיים מגזין ציינו את הסרט 'איירון מן' בתור הסרט המועדף עליהם לשנת 2008.[46][47] דייוויד אדלשטיין ממגזין ניו יורק קרא לסרט "עשייה מיתית מעוצבת... פאברו לא הולך על מסגרות מסוגננות של דפי קומיקס, לפחות לא במחצית הראשונה. הוא הופך את זה למציאותי, וניתן לחשוב שצופים במותחן צבאי".[48] לעומתו, דייוויד דנבי מהניו יורקר מפרסם ביקורת שלילית וטוען שלסרט "יש הרגשה מעט דיכאונית ושגרתית... גווינת' פלטרו מרחיבה את עיניה ורוטטת. אי אפשר לעשות הרבה עם התפקיד הנושן של החברה הנאמנה, שאוהבת את הבחור אך לא מסוגלת להגיד לא; טרנס הווארד, שמשחק איש צבא שרודף אחרי זנבו של סטארק, נראה חסר רוח לחימה ונלקח כמובן מאליו".[49] קריסטובל הרלדז מ"ברייט לייטס פילם ג'ורנל" מבקר את הפן הסוציאלי-תרבותי של הסרט ומציין שהסרט הוא "הרבה יותר מפנטזיה של איש עשיר. זוהי מדיניות חוץ אמריקנית מופשטת ללא כל תוכן. 'איירון מן', בעזרת נרטיב ובימוי מדויקים, מספק פעם נוספת את המיזוגניה והרטוריקה האנטי-מוסלמית שהוליווד ידועה בה".[50]
הסרט "איירון מן" נבחר בידי מכון הסרטים האמריקני לאחד הסרטים הטובים ביותר לשנת 2008.[51] הסרט היה מועמד לפרסים רבים, בהם שני פרסי אוסקר בקטגוריות האפקטים המיוחדים ועריכת הסאונד, אך הפסידם לטובת "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ו"האביר האפל", בהתאמה. בנוסף, הסרט היה מועמד לתשעה פרסי סאטורן, מתוכם זכה בקטגוריית סרט המדע בדיוני הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר (דאוני ג'וניור). מועמדויות נוספות כללו פרס גילדת שחקני המסך לאנסמבל הפעלולנים, פרס באפט"א לאפקטים מיוחדים, פרס גראמי לפסקול ופרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר. הסרט זכה בשני פרסים בטקס פרסי סקרים שנערך ב-18 באוקטובר 2008 בקטגוריות סרט המדע בדיוני הטוב ביותר והשחקן הראשי בסרט מדע בדיוני הטוב ביותר (דאוני ג'וניור).[52]
הסרט נבחר בידי מגזין אמפייר לאחד מתוך 500 הסרטים הטובים ביותר של כל הזמנים.[53]
בשנת 2022 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.[54]
אתר האינטרנט הרשמי של איירון מן
"איירון מן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"איירון מן", באתר נטפליקס
"איירון מן", באתר AllMovie (באנגלית)
"איירון מן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"איירון מן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"איירון מן", באתר Metacritic (באנגלית)
"איירון מן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
