Loading AI tools
סופר בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איאן בנקס (באנגלית: Iain Banks; 16 בפברואר 1954 – 9 ביוני 2013) היה סופר סקוטי, שכתב ספרות בדיונית וספרות מדע בדיוני לאחר הצלחת ספרו "בית החרקים" (1984), התחיל לכתוב במשרה מלאה. ספר המדע הבדיוני הראשון שלו, "קחו בחשבון את פלבס", יצא לאור בשנת 1987 והיווה את תחילת סדרת התרבות. ספריו הותאמו לתיאטרון, רדיו וטלוויזיה. בשנת 2008 נבחר בנקס לרשימת "50 הסופרים הבריטים הגדולים מאז 1945" של הטיימס.
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1954 דנפרמליין, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 2013 (בגיל 59) קרקודי, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Iain Banks |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| שם עט |
Iain M. Banks |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סטירלינג |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
ספרות מדע בדיוני, סיפורת |
| תקופת הפעילות |
מ-1984 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
באפריל 2013, בנקס הודיע כי הוא חולה סופני בסרטן שאינו ניתן לניתוח וכנראה לא יחיה מעבר לשנה. הוא נפטר ב-9 ביוני 2013.[1]
בנקס נולד בדנפרמליין לאם שהייתה מחליקה מקצועית על הקרח ולאב שהיה קצין בהאדמירליות. כילד יחיד, הוא חי בצפון קווינספרי עד גיל תשע, סמוך למספנות הצי ברוזית', שם עבד אביו. המשפחה עברה לאחר מכן לגורוק בשל עבודת אביו. מישהו הכיר לו את ספרות המדע הבדיוני על ידי מתן הספר "Kemlo and the Zones of Silence" מאת רג'ינלד אלק מרטין, והוא המשיך לקרוא את הסדרה, מה שעודד אותו לכתוב מדע בדיוני בעצמו.[2][3] לאחר שלמד בבתי הספר התיכוניים בגורוק וגרינוק, בנקס למד אנגלית, פילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת סטירלינג (1972–1975).
בנקס התחיל לכתוב בגיל 11. הוא סיים את הרומן הראשון שלו, "The Hungarian Lift-Jet", בגיל 16 ורומן נוסף, "TTR" (המכונה גם "The Tashkent Rambler") בשנה הראשונה שלו באוניברסיטת סטירלינג בשנת 1972.[4] אף על פי שראה את עצמו בעיקר כסופר מדע בדיוני, בעיות פרסום הובילו אותו לכתוב ספרות רגילה. הרומן הראשון שלו שפורסם, "בית החרקים", יצא לאור ב-1984 כשהיה בן שלושים.[5] לאחר הצלחת "בית החרקים", בנקס התחיל לכתוב במשרה מלאה. העורך שלו במקמילן, ג'יימס הייל, הציע לו לכתוב ספר אחד בשנה, ובנקס הסכים לכך.
הרומן השני שלו, "הולכים על זכוכית", יצא לאור בשנת 1985, ולאחר מכן "הגשר" בשנת 1986, ובשנת 1987 "רחוב אספדר", שהועבר כסדרה לרדיו BBC Radio 4. ספר המדע הבדיוני הראשון שלו שפורסם, "קחו בחשבון את פלבס", יצא לאור בשנת 1987 והיה הראשון מבין מספר ספרים בסדרת התרבות המוערכת. בנקס ציין את רוברט היינליין, אייזק אסימוב, ארתור סי. קלארק, בריאן אלדיס, מ. ג'ון האריסון ודן סימונס כאנשים שהשפיעו עליו. הרומן "The Crow Road" שפורסם בשנת 1992 הותאם לסדרת טלוויזיה של ה-BBC. בנקס המשיך לכתוב הן מדע בדיוני והן ספרות רגילה. הרומן האחרון שלו, "המחצבה", יצא לאור ביוני 2013, חודש מותו.
בנקס פרסם עבודות תחת שני שמות. הוריו התכוונו לקרוא לו "איאן מנסיס בנקס", אך אביו רשם אותו בטעות כ"איאן בנקס". בנקס עדיין השתמש בשם האמצעי והגיש את "בית החרקים" לפרסום כ"איאן מ. בנקס". העורך של בנקס ביקש את האפשרות להשמיט את ה-'M' מכיוון שזה נראה "מסורבל מדי" והייתה אפשרות לבלבול עם הסופרת הרומנטית רוזי מ. בנקס מהנובלות של ג'יבס מאת פ. ג'. וודהאוס. בנקס הסכים להשמטה. לאחר שלושה רומנים רגילים, הוצאותיו של בנקס הסכימו לפרסם את רומן המדע הבדיוני הראשון שלו "קחו בחשבון את פלבס". כדי ליצור הבחנה בין הספרות הרגילה למד"ב, בנקס הציע להחזיר את ה-'M' לשמו, וזה היה בשימוש בכל עבודות המדע הבדיוני שלו.
בנקס היה מעורב בהפקת הבמה "הקללה של איאן בנקס" שנכתבה על ידי מקסטון ווקר והוצגה בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו בשנת 1999. בנקס שיתף פעולה לעיתים קרובות עם מלחין הפסקול שלה גארי לויד, לדוגמה באוסף שירים שכתבו יחד כמחווה ללהקה הבדיונית Frozen Gold מתוך הרומן "רחוב אספדר" של בנקס. לויד גם הלחין הפקה של הרומן "הגשר" בקול ודיבור, אותה בנקס עצמו קריין וכללה צוות של 40 מוזיקאים.
עמדתו הפוליטית של בנקס תוארה כ"שמאלנית"[6] ובשנת 2002 הוא הביע תמיכה במפלגה הסוציאליסטית הסקוטית.
הוא היה חבר כבוד באגודה החילונית הלאומית ותומך נכבד של החברה ההומניסטית הסקוטית. כחותם על "הצהרת קלון היל", הוא תמך בעעצמאות סקוטלנד. בנובמבר 2012, בנקס הביע תמיכתו בקבוצת הקמפיין שהתגבשה מתוך הוועידה הרדיקלית לעצמאות שהתקיימה באותו חודש. הוא טען שתנועת העצמאות מאופיינת בשיתוף פעולה: "נראה שסקוטים הם יותר קהילתיים מהקונצנזוס שמביע האוכלוסייה הכללית של הממלכה המאוחדת."[7]
בסוף 2004, בנקס הצטרף לקבוצה של פוליטיקאים ודמויות מדיה בבריטניה שהקמפינו להדחת ראש הממשלה טוני בלייר בעקבות פלישת 2003 לעיראק. במחאה, הוא קרע את הדרכון שלו ושלח אותו לדאונינג 10. בריאיון לסקירת סוציאליזם, בנקס הסביר שמחאת הדרכון שלו התרחשה לאחר שוויתר על הרעיון להתנגש עם הלנד רובר שלו בשערי המספנה של פייף, לאחר שראה את האנשים החמושים במכונות ירייה. בנקס העביר את דאגותיו לגבי הפלישה לעיראק בספרו "Raw Spirit" ובאמצעות הדמות הראשית אלבן מקגיל ברומן "הגישה התלולה לגרבדייל", אשר מתעמתת עם דמות נוספת עם טיעונים דומים.
בשנת 2010, בנקס קרא לחרם תרבותי וחינוכי על ישראל בעקבות תקרית המשט לעזה (מרמרה) במכתב לעיתון הגרדיאן, בנקס כתב שהורה לסוכנו לדחות כל עסקאות תרגום ספרים נוספות עם מוציאים לאור ישראלים.
בנקס פגש את אשתו הראשונה, אנני, בלונדון לפני פרסום ספרו הראשון בשנת 1984. הם חיו בפייברשהם בדרום אנגליה ולאחר מכן נפרדו בשנת 1988. בנקס חזר לאדינבורו ויצא עם אישה אחרת למשך שנתיים. איאן ואנני חזרו להיות ביחד שנה לאחר מכן ועברו לפייף. הם התחתנו בהוואי בשנת 1992, אך בשנת 2005, לאחר 15 שנות נישואין, הם נפרדו.
באפריל 2012 בנקס הפך לנשיא הכבוד המתאמן של מועדון ספרי המדע הבדיוני בלונדון. הכותרת הייתה יצירתו וב-3 באוקטובר 2012 בנקס קיבל חולצה עם הכיתוב שלה.[8]
משנת 2006 בנקס חי בצפון קווינספרי בצפון לשון הים של פורת', עם חברתו אדל הארטלי, סופרת ומייסדת פסטיבל הסרטים Dead by Dawn. היא ובנקס היו חברים מאז תחילת שנות ה-80, והם התחתנו ב-2013.[9]
ב-3 באפריל 2013, בנקס הודיע באתר האינטרנט שלו כי אובחן כחולה סופני עם סרטן כיס המרה ושככל הנראה לא יחיה מעבר לשנה. הוא הצהיר שיסוג מכל התחייבויותיו הציבוריות ושהספר "The Quarry" יהיה הרומן האחרון שלו.
אתר האינטרנט הרשמי של איאן בנקס (באנגלית)
איאן בנקס, ברשת החברתית Goodreads
איאן בנקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
איאן בנקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
איאן בנקס, באתר Discogs (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
