Loading AI tools
מודל תותח נ"מ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורליקון (באנגלית: Oerlikon), הוא שם כולל לסדרת תותחים קלים אשר עוצבו על ידי הגרמני ריינהולד בקר (Reinhold Becker) לאחר מלחמת העולם הראשונה, ונמצאים עדיין בשימוש.
 | |
| תותח אורליקון המותקן על ספינת סיור קלה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
משפחת כלי נשק  |
| מדינה מייצרת |
 שווייץ |
| יצרן | Oerlikon Contraves |
| שנת ייצור |
1940 |
| תקופת השימוש |
1940–הווה (כ־84 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת עולם שנייה |
| מידע טכני | |
| אורך |
2,210 מ"מ |
| משקל | 68.04 ק"ג |
| מהירות |
830 מ'/ש' |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 20 מ"מ |
| אורך קנה | 1,400 מילימטר |
| סוגי תחמיש |
20 mm cartridge, 20 mm HE |
| זווית צידוד | 360 מעלות |
| זווית עלרוד | 10°- עד 90°+ |
| קצב אש | 450 כדורים לדקה |
| מהירות לוע | 835 מטר לשנייה |
| טווח מקסימלי |
3,050 מטר (אנכי) 4,400 מטר (קרקע) |
  | |
הפיתוח המקורי של בקר לתותח אוטומטי קל בקוטר 20 מ"מ התבסס על מנגנון של טעינה עצמית (blowback) כתוצאה מן התנועה אחורנית של בית המחסנית בהשפעת לחץ הגזים הנוצר בעת הירי. הדגמים הראשונים היו בעלי קצב אש של כ-300 כדורים לדקה, ומהירות לוע של כ-490 מטר לשנייה, ושימשו בעיקר כנשק נגד מטוסים וכתותח מוטס.
לאחר המלחמה וכתוצאה מן האיסור שהוטל על גרמניה לפתח ולייצר כלי נשק, הועבר המשך היצור והפיתוח של התותח לחברה שווייצרית. בשנת 1924 הוצג דגם מהיר וחזק יותר של התותח בעל קצב אש של כ-350 כדורים לדקה.
בשנת 1927 הוצג דגם נוסף של התותח בעל מהירות לוע גבוהה משמעותית של 830 מטר לשנייה אשר הושגה על חשבון הקטנת קצב האש לכ-280 כדורים בדקה. מטרת השינוי היה לשפר את עוצמת האש ואת יכולתו של התותח לשמש כנשק נגד טנקים ונגד מטוסים.
בשנת 1935 הציגה החברה פיתוח משמעותי נוסף של התותח אשר היה ניתן להתקנה בתוך או מתחת לכנפיים של מטוסי קרב. הדגמים שהותקנו על מטוסי הקרב היו בדרך כלל בעלי קצב אש של כ-500 כדורים בדקה ומהירות לוע של כ-600 מטר לשנייה. השינוי דרש בנוסף גם פיתוח של מנגנון הפעלה מרחוק על ידי הטייס. בנוסף לכך, ובמטרה להתגבר על הצורך לחימוש מחדש מדי זמן קצר, פותחו מחסניות תוף גדולות יותר עבור התחמושת שהכילו עד 100 כדורים לעומת המחסניות בנות 15 הכדורים מן הדגמים הראשונים.
בשנות ה-30 מכרה החברה לחברות אחרות במדינות זרות רישיונות לפתח ולייצר דגמים נוספים של התותח. בתקופת מלחמת העולם השנייה הותקן התותח במטוסי הקרב מדגם מסרשמיט הגרמנים וזירו היפניים ונכנס לראשונה באופן משמעותי גם כנשק המותקן באוניות הקרב כנשק נגד מטוסים. התותחים הראשונים בצי הבריטי הותקנו ב-1941, ונכנסו לשירות בצי האמריקני בשנת 1942 כאשר הם מחליפים את המקלע הכבד של בראונינג.
כיום משמש התותח בעיקר כנשק בפעילות ביטחון שוטף והגנה חופית בספינות סיור קלות.
בתקופת מלחמת ההתשה, במסגרת פעילות מערך הנ"מ, הוסבו צריחי 0.5 מ"מ 4־קני, לצריחי 20 מ"מ מסוג "אורליקון" דו־קני. התותחים הותקנו על נגמ"שי BTR-152 שלל.[1](ראו תמונה
)
תותח האורליקון הותקן גם על חלק מספינות חיל הים הישראלי. נכון לשנת 2011 תותח מסוג זה הוצא משירות בחיל הים הישראלי. במקומו נכנסו לשירות עמדות מיני טייפון, מק"כ 0.5 אינץ' וטייפון בעל תותח בושמאסטר 25 מ"מ(אנ') בהתאמה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
